מסתנני העבודה מאפריקה התרבו בגלל השלומיאליות של שלטון "ביבי קינג". הם נצמדו לאוכלוסיות הכי חלשות וקשות היום של ישראל. כאשר שניים מהם גם אנסו - התעוררו הפחדים הקמאיים האופייניים אצל אוכלוסיות הנאבקות על הקיום הבסיסי מדי יום. פחדים אלה הביאו אותם למחאה ברחובות. זו אינה גזענות בשום פנים ואופן. יכולים 50 שמאלנים סלוניים ומקצועיים להסתובב סביב מעון ראש הממשלה (המבלה באותו הזמן בוילה שלו בקיסריה) ולזעוק כהרגלם ככרוכיות: "הצילו, גזענות!" אותם שמאלנים הזויים צועקים גם "גזענות" כשמדובר בערבים אויבינו. אבל אין גזענות נגד אויבים. יש רק שנאה שהיא רגש אנושי כפי אויב השואף להרוג בך כמה שיותר.

מה שמטריף את דעתי הם דווקא אותם חברי כנסת שעטים אל המציאה ורוצים לעורר רגשות גזעניים באוכלוסיות החלשות שמדיניותו של ביבי עוזרת להם להתרבות כחול על שפת הים. אותם משתוללים בשכונת התקווה בתל אביב וצורחים ומסיתים את האנשים קשי היום של השכונה אל רגשות הגזענות שאינם קיימים בהם. אין הבדל בין מיכאל בן ארי, דני דנון ומירי (גרון צורח) רגב לבין השמאלנים הסלוניים הצועקים "גזענות" מול מעון ראש הממשלה בירושלים. עבור אלה, גם אלה, זה מקצוע. אצל דני דנון ומירי רגב זו גם הכנה לקראת הפריימריז במפלגתם: הקרקס העממי של מרכז הליכוד.