כותרות TheMarker >
    ';

    אז אני אלך לקצה העולם

    המסע הרגלי לסנטיאגו דה קומפוסטלה ולקצה העולם

    0

    מתחיל בעצבים, אח"כ משברון, ממשיך במוסיקה ועידוד על הדרך.

    9 תגובות   יום שישי , 25/5/12, 20:23

     

    22 במאי, מעביר ערב במולינסקה.  שגרתי כזה.  מתיישב עם אוסקר ברחוב על כוס בירה ומצטרפים שלושה גרמנים 

    מהמבורג.  זוג נשוי וידידה שלהם שחברה אליהם בזמן האחרון.  אני מכיר את הזוג הנשוי כבר כמה ימים, הולכים במקביל אלי מלאון.  היא אישה עצבנית ומעצבנת והוא איש חביב וצייתן.  בקיצור - סמרטוט.  נקרא להם לצורך הענין 
    מותק וטובה.  מותק עושה בדיוק מה שטובה רוצה והיא מזלזלת בו כמו גדולה.  מכירים פה ושם, לא?  היא גם מעשנת כל הזמן ובבוקר אסור לדבר איתה כי היא עוד לא בראש דבר עם אנשים.  טיפוס טיפוס.  נכנסים לשיחה רגילה על הא ודא ועוברים איכשהו לפוליטיקה.

     

    בשלב מסוים היא מתחילה להסביר לי את הפוליטיקה במזרח התיכון ואת האינטרסים הכלכליים שמניעים את הכל וכל המלחמות של ישראל זה כדי שהאמריקאים יוכלו למכור יותר נשק ושתעשיית הנשק הישראלית תמכור ואז התחילה עם שאלות מוסר ועם החוצפה של האמריקאים לתקוף בעירק ועוד ועוד.  בשלב מסוים חטפתי עצבים - פעם ראשונה מאז שאני פה שאני בעצבים ונכנסתי בה על כל השטויות שהיא דיברה.  הסברתי לה שהייתי רוצה לדעת איך גרמניה היתה מגיבה עם מגבול הולנד היו יורים קסאמים לטובת חירות העם ההולנדי ואיך היא היתה רוצה לחיות עם איום טילים מעירק ועוד ועוד.  דבר אחד חייבים להגיד לזכות טובלה - הצליחה לעצבן אותי !  סוף סוף.  הרי אי  אפשר רק להיות רגוע פה כל הזמן, לא ?  צריך גם פלפל.  אחרת עוד אתבלבל ואחשוב שהעולם רק נפלא.  בנוסף, גם ארוחת הערב היתה סתמית.  בקיצור - ערב הרוס.
    למחרת יציאה ב-0730 והליכה ל ponferrada.  עיר לא קטנה עם מצודה טמפלרית יפה במיוחד.  מתיישב לקפה ליד המצודה עם שתי בנות חביבות מאד, סילביה וברברה ועם דירק, בחור שמסיים היום בגלל אילוצי זמן וממשיך לסנטיאגו באוטובוס.  ממשיך בהליכה לבד בחום גדול, אחרי כ5 קמ מתיישב לקולה וסנדביץ' ושוב סילביה וברברה מגיעות.  שוב ממשיך לבד לעוד 10 קמ,  סהכ מתתכנן 23-24 קמ היום, החום כבד אבל יותר גרוע, רגל שמאל כואבת מאד.  זה לא טיפוס או הליכה קשה.  פשוט מישור, אבל הכאבים הולכים ומתחזקים.  כבר כתבתי לא פעם על הבעיות בגיד אכילס שלי והיום הבעיות קשות מתמיד.  יתכן שהעומס של הימים האחרונים הצטבר. בפעם הראשונה מתגנבות מחשבות של "האם אצליח לסיים את המסע" "איך להמשיך ואם בכלל להמשיך"  מלון אין בסביבה אז אני מוכרח להמשיך, אבל החלטתי שבעיירה הבאה אני נכנס לחדר במלון ולא מסתפק באכסניה.  צריך לנוח כמו שצריך.   מגיע ל- Cacabelos , עיירה די סתמית,  מוצא מלון נפלא, מודרני וחדיש ב-35 יורו ללילה.  צחוקים.  נכנס, אמבטיה, מיטה ולנוח.  לא זז עד הערב.  בערב יורד לבית מרקחת, קונה איזו משחה להרגעת האיזור (באמת עזר קצת) ואוכל ארוחת ערב וחוזר למיטה.  מנוחה. אין בלגנים...   בערב אני מסתמס גם עם ידידי הרופא אוסקר שאומר שאחכה לו מחר (כי הוא בעיירה מאחרי) וכי אם הגיד יאפשר לי נלך ביחד קטע קצר של 8-9 קמ בלבד. לא לאמץ אותו.

     

    אכן למחרת ב-1100 בבוקר אוסקר עובר בעיירה שבה אני לנתי וממשיכים ביחד.  המנוחה עזרה ואני מרגיש סביר.  מרגיש כאב, אבל לא חריג.  אותו כאב שמלווה אותי כבר המון זמן.  אפשר לחיות עם זה ובטח להמשיך ללכת. הדרך מאד יפה.  הנוף שוב משתנה ואחרי כמה קילומטרים של הליכה בתוך כרמי גפנים הולכים בנוף כמו אלפיני.  בתים ציוריים,  פרחים בכל מקום תחושה שאנחנו  במקום חדש לגמרי, אולי למרגלות האלפים. גם המשבר הקטן בגלל הרגל חלף.  
    הולכים את המרחק הלא גדול ומגיעים ל- Villafranca del bierzo. שוב פוגשים את סילביה וברברה החביבות, שוב חיבוקים ופרידה מהירה שכן הן מחליטות להמשיך עכשיו לעיירה הבאה. זו שעת צהרים חמה וקצת חבל כי זו אחת העיירות היפות והמטופחות ביותר שראיתי לאורך המסע.  הן ממשיכות ואנחנו נשארים.מנוחה קצרה והחוצה - טירה, כנסיות, גנים מטופחים וכיכר מרכזית יפה.  תענוג.  כמה בירות בכיכר, קצת אוכל ומטיילים בעיירה.  אוסקר, אנה מארי מהולנד, יוסף האוסטרי ואני.  בשלב מסוים בסביבות שמונה וחצי בערב, אני משאיר את השלושה לסיבוב בירה בלעדי וחוזר לי לחדר.  כשאני עובר בכיכר המרכזית אני שומע גיטרות.  חוזר לבית הקפה בו שתינו את הבירות ורואה עשרה ספרדים, בגילאי ה50-70  כולם עם גיטרות, מנדולינות וגיטרות 12 מיתרים יושבים במעגל גדול בבית הקפה ומנגנים.  אני מתיישב וקהל קטן נאסף.  הם ממשיכים לנגן ופוצחים גם בשירה וככה עוד שיר ועוד שיר.  המלצרית,  גם היא לא ממש צעירה, רוקדת עם אחד הגברים לקול המוסיקה הנהדרת.  מסתבר שזהו ערב זיכרון לזכר  חבר שלהם שנפטר בדיוק לפני שנה.  יותר יפה מזה אי אפשר להנציח חבר. שעתיים ניגנו החברה.  עשר וחצי ומתחילה שיחה ערה וחברית עם זוג נוסף שלא הכרתי עד היום.  האלכוהול נשפך שוב בכמויות מרשימות.  הבירה כבר מזמן מזמן התחלפה ביין ואחרי היין כוס קוניאק ענקית.
    מדדה למלון בלב טוב, כבר אחרי חצות ואני כבר מוחק את הכוונה הטובה שלי לקום מחר מוקדם כדי להתקדם בשעות הקרירות כמה שיותר.
    היום יוצאים אוסקר ואני ,  שנינו עוד בהשפעת האלכוהול אתמול ב-0815 מוילהפרנקה דל ביירצו.  מתחיל טיפוס מאד איטי ומתון.  התכנית היום 16 קמ.  אחרי ה9 אתמול אני מגביר מרחק אבל לא מתגרה ברגל.  אחרי כשני קילומטר כיתוב על הדרך:   קדימה  יורם ודוקטור אוסקר מסילביה וברברה.  עכשיו אני ממש מרגיש כמו בטור דה פרנס עם עידוד על הכביש !
    מתקדמים בחום בין עוד עיירות ציוריות ומגיעים ליעד - vega de valcerca.  מחר יש עליות יותר רציניות מהיום.
     
    בואן קמינו

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/5/12 18:01:
      התעודדה התעודד: אנחנו איתך כל הזמן ( לפחות פעמיים ביום), גם אם אין כיתוב חדש כל יום !!
        27/5/12 18:34:
      אנסה לענות לכולכם ביחד. ראשית, תודה על התמיכה והעידוד, שנית - בינתיים התקדמתי עוד כמה עשרות קמ וכרגע אני במרחק 130 מסנטיאגו - 230 מסוף המסע. נראה לי שאזחל על ארבע, אבל לא אפסיק. לגבי ה"ניסוי הביולוגי" - בהחלט אתייחס לזה באחד הפוסטים. סה"כ בהתחלה מאד רזיתי ואח"כ העסק התייצב. הגוף בהחלט התחזק. לגבי ההרגשה הכללית - היא מעולה מסיבות רבות ושונות. כאמור - אתייחס בהמשך. ד"ש לכולם מהעיירה tricastel.
        27/5/12 11:46:
      הי יורם, נהנית לעקוב אחרי המסע שלך ואחרי הפוסטים שלך, האבחנות שלך לגבי האנשים שאתה פוגש בדרך, תיאורי הנוף, האוכל והמוזיקה, ומה לעשות, גם הקשיים וכאבים. מכאן אאחל לך Adelante וכמובן Buen Camino ולהתראות בקרוב.
        27/5/12 11:14:
      שלום לך אני מבין שהגוף כבר מאותת לך להפסיק, והנפש עורגת למלון טוב ולהמשך טיול כמו שאנחנו רגילים. לא יעזור לך. אין הנחות במשימה הזאת, ואתה תיאלץ ללכת עד הסוף. נראה שאתה מתקרב לסיום בצעדי ענק - כל הכבוד. אילו כישורים חדשים רכשת ואילו חידדת? מעניין מה אתה באמת תיקח מהחוויה הזאת. כאן סוף שבוע של חג שבועות. החג התחבר לסוף השבוע פשוט נהדר. להתראות בקרוב. רגר
        27/5/12 10:07:
      יורם, מעניין אותי תחום שעליו אינך כותב. הם יש תוצאות גופניות למאמץ, פרט לכאב בגיד אכילס? למשל, האם ירדת במשקל? אתה הולך מרחק רציני כל יום ולמעשה משמש כמעין ניסוי ביולוגי. האם הליכה טובה עוזרת לירידה במשקל? האם זה גורם לך הרגשה טובה? אכפת לך לשתף?
        26/5/12 21:30:
      תתעודד, מהמיקום שלך כבר ניתן להריח את הגמר.
        26/5/12 19:29:
      חג שבועות שמח!!!
        26/5/12 06:58:
      יורם יקר , המשך מסע קל ומעניין חיבוק מארץ הקודש ומחברה יקרה חג שמח!!
        25/5/12 22:00:
      מניח שאתה מכיר - דוקא הליכה מונוטונית במישור או על כביש גורמת לכאבי רגליים, מאחר והתנוחה אינה משתנה. משחות על בסיס קומפור משככות כאבים וממריצות את מחזור הדם.

      ארכיון

      פרופיל

      יורם.אל-קמינו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין