אז היה זה יום שישי שנכסתי לבזבז את שאריות המשכורת האחרונה בחנות כלשהי בשנקין, שנכנסה עלמת חן וביקשה בשיא הטבעיות כאילו אנחנו שומעים ברקע את BIG IN JAPAN חותלות, חשבתי שלא שמעתי טוב הרי אני לא באמת שומעת ברקע זמרי להיט אחד מה-80 , אין לי שיער מסולסל וגם לא כפפות נטולות אצבעות, אז איך ייתכן שבשנת 2008 הבאה עלינו לטובה , יש בנות שקונות חותלות?? 

אז בקייץ החזרתן לזוועתי הרבה את חצאיות הבלון, והיו ניסיונות אחדים למכנסיי בלון, אני מניחה שנזכרתן בדמות השומרים של הותיקן והחלטתם שהאופנה שרצה במאה ה-16 קצת מטורפת מדי, אז ירדתן מזה. 

אבל הנה אותה בחורה , שקויתי שאולי, אולי היא בעצם רקדנית שטעתה בחנות והיא מבקשת לקנות חותלות כדאי ללבוש אותם בשיעור ריקוד מבודד מהרחוב ומהחיים....

אבל לא כי המוכרת התלהבה ופתחה לה ליין שלם של חותלות... 

אז בנות יקרות לפניי שנשוב כולנו לכריות בכתפיים, צמידים שחורים מגומי, שיער מסולסל עם קליפס, מכנסיים עם שלייקס , חישבו טוב מאוד כי פורים בשנות ה-80 היה 365 ימים בשנה...יחד עם BIG IN JAPAN בקוליסאום בתל אביב.  

אז בואו נרגיע