" לעולם אל תעשה דבר כי אתה מוכרח לעשותו, אלא מפני שאתה רוצה ויודע שזה הדבר הנכון בשבילך"

 רבים מאיתנו קמים כל בוקר וחיים את החיים מתוך הרגל. כולנו ביום יום הולכים לעבודה, חלקנו מגדלים ילדים, חלקנו עוד ילדים בעצמנו וכולנו חווינו או עדיין חווים את הלימודים, מבחנים ועבודות. זה ברור שיש צורך לעשות חלק מהדברים הללו כדי להגיע למטרה שלנו, בין אם זה לבנות משפחה ובין אם זה לפתח קרירה נפלאה. אבל אל תהפכו את הדברים שכיף לכם לעשות לשיגרה או להרגל. אם זה תחביב כמו שירה, ציור או אולי רכיבה על אופניים תאהבו את מה שאתם עושים ואם קמתם יום אחד בלי חשק לעשות את זה אז וותרו, זיכרו שמה שכיף לכם אתם עושים בשביל עצמכם, אז אם סוף סוף הקדשתם זמן לעצמכם והחלטתם מה אתם אוהבים לעשות, עשו זאת מכל הלב ואם לא בא לכם אז אל תעשו. שימרו על הייחוד של מה שאתם אוהבים לעשות. כולנו בחיים צרכים לעשות לא מעט דברים שלא ברצוננו לעשות או שנראים לנו כמו בזבוז זמן, אז עד שיש משהו שאנחנו כן אוהבים לעשות ונראה לנו כאילו זה ממלא אותנו, אל תיתנו לזה יום, אל תתנו לזה שיגרה תעשו זאת באהבה וברצון.

אם כולנו כל בוקר צריכים ללכת לעבודה, תבחרו עבודה שטובה לכם שאתם נהנים ממנה ושאתם מרוויחים בה לפי רמת החיים שלכם, תאמינו לי עדיף לעבוד במקום שאולי תרוויחו מבחינה כספית פחות אבל תיהנו שם הרבה יותר והנפש שלכם תתמלא, מאשר לעבוד במקום שבו אתם מרוויחים יותר ובסופו של יום מגיעים מותשים הבייתה אבל מותשים בצורה רעה, לא נהנתם. אני לא מדברת פה על יום אחד או כמה ימים בעבודה שאנחנו לא רוצים לקום בבוקר כדי ללכת אני מדברת על שיגרה. אם השיגרה לא טובה לכם במקצוע שבחרתם ללמוד, בעבודה שלכם ובחיים שלכם תעשו משהו שנו אותה. שינוי היא דבר מאוד חיובי ומיוחד וחשוב לכולנו, למרות שרוב בני האדם מפחדים משינוי תאמינו לי ששינוי זה מה שאנחנו זקוקים לו תמיד.

לרוב ימי שבת שלי היו ימים משפחתיים הייתי חוזרת הבייתה לאחר מספר ימים או לפעמים שבועות ויושבת עם המשפחה לארוחת צהריים בשבת. פתאום יום אחד יצאתי על הבוקר לארוחת בוקר עם חברים והסתובבתי איתם עד הערב, לא הייתי בבית ונהנתי מאוד. זה לא אומר עכשיו שאני לא אשב יותר עם המשפחה בימי שבת אבל אולי אני יעשה שבוע שבוע. שינוי, שינוי מתחיל בגישה ואז במעשים. לפני שנה וקצת נכנס לחיי אדם שהוא מאוד מיוחד לי היום כי הבנתי את משמעותו בחיים שלי. הוא נכנס לחיי ובהתחלה הייתי סגורה, סגרתי את דלתות ליבי וחשבתי כל הזמן דרך הראש שלי ובהיגיון לגביו. המון פעמים זה הרס, הייתי לוקחת דברים מאוד ברצינות ובכבדות, היום? הוא פשוט לימד אותי להיות קלילה, לצחוק יותר, לחייך יותר, להיות סובלנית כלפי הסביבה וכלפי אנשים שלא חושבים כמוני. בחיי שאם הוא לא היה נכנס לי לחיים עד היום אולי לא הייתי לומדת שיחרור מהו, אובדן חושים ליהנות בלי להרגיש מחוייבות לתת הסברים על ההתנהגות שלי כל הזמן.

החיים עוברים, אוווו איך שהם עוברים תנצלו אותם עד תום, נכון זיכרו גם את החובות שלכם כלפי האנשים הקרובים אליכם, אבל תעשו הכל מתוך בחירה לעשות ולא מתוך חובה...