אני חייב לציין שאני לא מבין את כל הקמפיין לקולקציה החדשה של TNT. באמת, לא מבין. בנוסף לפרסומת שרצה בעבר (או עדיין רצה) בטלוויזיה, ולדעתי היא חיקוי לא מוצלח לסרטון הגאוני על חדרי IRC (מומלץ, 10 דק), גם הקטלוג עצמו לא מצטיין בעודף תחכום ומקוריות. נכון – TNT היא רשת אופנה "נועזת, בועטת, סקסית ומקורית" (ציטוט מאתר הוניגמן) המיועדת לצעירים וצעירות – אבל השימוש ברעיונות של מסרים מידיים, עולם וירטואלי מול עולם אמיתי ופיקסליזציה של התמונות – אולי "מגניבים" על הנייר והסטוריבורד, אבל בפועל… איך אומרים ה"צעירים"… Yawn! (תרגום למבוגרים: פיהוק).

שלא תבינו לא נכון, אני מאוד אוהב את האופנה שלהם ואפילו מעריך את העבודה שעשו על האתר, אבל באמת – לא למדנו ב"ארץ נהדרת" די והותר על תרבות הצ'אטים של הצעירים בארץ? לא מיצינו כבר את ה"פחחח" וה"שולתתת!!1"? למה בעצם צריך לבנות את כל הקמפיין על אותם ערכים ועקרונות של עילגות טקסטואלית, שרק הולכת ומחריפה?

נדמה לי שהאופנה, נו – הדבר הזה ש-TNT קשורה אליו איכשהו –קצת הולכת לאיבוד בתוך הניסיון לקלוע לטעמם ועולמם של הצעירים בארץ. הצורה משתלטתתת!!1 על התוכן, ומרדדת את הקמפיין למכנה המשותף הנמוך ביותר. אני מנחש שהאנשים שהגו סיסמאות כגון "Virtual Life – Real People" או "Virtual is the new reality" כנראה רחוקים בכמה שנים מגילו של קהל היעד, וכנראה חשבו שזה יהיה "מגניב" לזרוק משפטים סתומים לאוויר. או שבעצם הם קיוו שאותו קהל יעד – הסתום לא פחות - כבר יבין אותם לבד.