כותרות TheMarker >
    ';

    ניצנוצים

    ניצנוצי מחשבות במציאות הזויה

    0

    בעקבות מרי סטיוארט בתיאטרון תמונע

    1 תגובות   יום ראשון, 27/5/12, 02:18

    ביקרתי בגוב האריות לבית טיודור של המאה ה-16, שהתארח בתיאטרון תמונע. מצאתי עצמי נשטף בזרם בלתי פוסק של יצרים בסיסיים הדוהרים אל הכתר ואל העוצמה.

     

    הפגיון המורעל של האינסטינקט הבסיסי, הוכמן בגלימות משי של חצרות מלכי אירופה החל מבית מדיצ'י עבור דרך מלך השמש הצרפתי, שהיה לבמאי נכלוליות התככים בכל רמות פמלייתו, וכלה במיטראן ובעיתונאיות הנלוות לפוליטיקאים הצרפתים בימינו. לסטר "הכובש" מחזר בסתר אחרי המלכה, בעודו מנסה להוסיף לשללו את אסירתה. מורטימר, שליח הישועים, מנסה להציל את מרי אהובתו בפריצה הרואית אל בין כתלי כלאה. שניהם הגשימו את ייעודם: מי שקידש את ייצרו מילט עצמו לצרפת; ומי שהיה מוכן להקריב את נשמתו למען אלוהיו ואהבתו, אכן איבד את חייו.


    הסקרנות והמציצנות האנושית היוותה השראה למחזותיו היצריים של בן התקופה וויליאם שקספיר, שטפה את מסכינו ביצירתו של גרייבס על פלאי חצרות קיסרי רומא שהפכו לאלים. פרידריך שילר, ב"מרי סטיוארט" שלו, הצטרף גם הוא למערבולת של עוצמה, בשרים ואל. זה גם חומר הגלם אותו לש הבמאי עירא אבנרי, כשהוא מלהטט בסמלים כבכדורים בקרקס, המושלכים בזה אחר זה לחלל הבמה ונתפסים ע"י השחקנים.

     

    "הרגתי גם את בעלי השני", מתוודה מרי סטיוארט לפני הלורד רסברי, המשמש לה מוודה רגע לפני התזת ראשה.


    "וזה כל מה שיש לך לומר?" שואל הלורד בתמיהה.


    הוא מזדעזע רק כאשר מסתבר לו שגזר דינה נחרץ על סמך מכתב מזויף, שלה (לשם שינוי...) לא היה כל חלק בכתיבתו. מצפונו אינו מאפשר לו להוסיף ולשרת עוד את אליזבט, שחרצה דין על סמך עדויות מפוברקות. הוא פורש. ראשה המותז של מלכת הסקוטים פיזר את כל פמלייתה של המלכה הבתולה והותיר אותה בוהה בודדה ברוחה של מרי המתרפקת בחושניות מופגנת על הכס.


    מקובלת עלי ביקורתו של מיכאל הנדלזלץ ב"הארץ", הגם שאיני חולק אתו את השבחים לתפקידים הגבריים.

     http://www.haaretz.co.il/gallery/theater/theater-review/1.1712909

    ציפיתי קצת יותר משיאו של המחזה. דומני שהפגישה הטעונה, בין מרי התככנית, הנשלטת ע"י יצריות מתפרצת, לבין אליזבט השקולה והמאופקת, חסרה עומק. שתי המלכות חיכו שנים רבות לפגישה פנים אל פנים, ברגשות מעורבים. הפגישה, שאמורה הייתה להיות דו-קרב עם גינונים מלכותיים, לא התרוממה מעבר ליריבות הייצרית.


    מתי אדם הופך לסימבול מתסיס וסוחף המונים למרד?


    32 שנה קודם לכן, בחר סר תומאס מור לוותר על מעמדו הרם ולעלות לגרדום, רק משום שמצפונו לא התיר לו להביע תמיכה פומבית במלכו הנרי השמיני על הינתקותו מהכס הקדוש. האיש שהיה ידוע ביושרתו ובחוכמתו בכל אירופה הורשע כבוגד במלכות. עם זאת, למרות שגם הפרוטסטנטים לא השלימו עם אשמתו בבגידה, מותו לא עורר כל תסיסה והוא נקבר ללא ראשו במצודת לונדון בקבר לא מסומן (ראשו הוצב על גשר לונדון והוסר משם בחשאי ע"י בתו)[1].


    בכתרה של מרי סטיוארט שובצו שלושה סימבולים שכל אחד מהם הינו זרע פורענות שנלקח מתיבתה של פנדורה: עוצמה - נצר מלכות כפול (בת למשפחת טיודור ובתו היחידה של ג'ימס החמישי מלך סקוטלנד), אל - דת קתולית (בתקופת מלחמות הדת באירופה); ובשרים – נשקה האולטימטיבי של אשה שאפתנית בחברה גברית טהורה. היא נישאה בגיל 16 לפרנסואה השני מלך צרפת, שנפטר שנתיים לאחר נישואיהם. נמשחה למלכת סקוטלנד ובחרה בהנרי סטיוארט (לורד דרנלי) לבעל, אותו רצחה כעבור שנתיים; ושלושה חודשים לאחר מותו נישאה לג'ימס הפברן (לורד בות'וול). שאפתנותה ושליטתה בתככי החצר שחפו אותה לשיתוף פעולה עם הספרדים בקשר כושל (קשר רידולפי), שנועד להושיבה על כסאה של אליזבת ולהחזיר את אנגליה לחסות הכס הקדוש. בעקבות הכישלון, הודחה ונמלטה לאנגליה שם נאסרה ע"י אליזבת עד להוצאתה להורג.


    יריבתה ותלייניתה חמקה משלושת הסימבולים גם יחד, ולא תמיד מתוך בחירה. לעיתים נדמה שפורטונה שלחה לה מסרים מנחים שחילצו אותה בעיתות משבר.  בהיוולדה כבת הכזיבה את כמיהתו של אביה, הנרי השמיני, ליורש עצר ובכך גזרה אליזבת על אמה, אן בולין, גזר דין מוות. המלך הפך עולמות כדי להיפטר מאשתו הראשונה, קתרינה, התנתק מהכנסייה הקתולית, הקים את הכנסייה האנגליקנית, רק כדי לשאת את אן בולין על פניה כדי שזו תלד לו יורש. אן לא מלאה אחר ציפיות מלכה וראשה נערף שנתיים ושמונה חודשים לאחר הולדת בתה. אליזבת הוכרזה רשמית כבת בלתי חוקית ותואר הנסיכות נשלל ממנה. למרות זאת לא סולקה מהארמון וזכתה לחינוך נסיכותי ע"י טובי המורים בארמון. כאשר בגיל 17 סיימה את חוק לימודיה היא נחשבה לאשה המשכילה בדורה (היא שלטה ב-11 שפות). בגיל 13 התייתמה מאביה המלך, נמסרה לאומנה למשפחת אלמנתו של המלך, קתרין פאר ובעלה תומאס סימור. לסימור היו תכניות לגביה שבגללן כמעט ואבדה את חייה. כאשר סימור ניסה לכפות עצמו עליה, היא סולקה מבית המשפחה. לאחר פטירתה של קתרין פאר מסיבוכי לידה, תכנן לשאת את אליזבט ולתפוס את תפקיד אחיו כעוצר המלוכה בזכות הנישואים. שניהם נכלאו. ראשו נערף ואילו היא ניצלה בזכות הכחשתה הגורפת לגבי השתתפות בקשר.


    היא שוב מצאה עצמה כלואה, והפעם במצודת לונדון, באשמת השתתפות בקשר הכושל של וויאט נגד אחותה המלכה מרי. היה זה קשר אנגליקני על רקע כוונתה של מרי להחזיר את אנגליה לחסות הכס הקדוש דרך נישואים לפיליפ, נסיך הכתר הספרדי. היא הוצאה מהמצודה ונשלחה למאסר בית בוודסטוק. ארבע שנים מאוחר יותר, בעקבות מותה הפתאומי של מרי הוכתרה אליזבט למלכת אנגליה בגיל 25.


    אליזבט ראתה בתפקידה שליחות והסתירה את נטיותיה הרומנטיות מתחת לגלימת המלכות. היא לא מימשה את אהבת נעוריה לסר רוברט דדלי משום שסברה שנישואים הם כלי דיפלומטי בשירותה הבלעדי של מדיניות החוץ של הוד מלכותה. משיקולי תועלתנות עודדה את פעילותו הפירטית של פרנסיס דרייק נגד האימפריה הספרדית, שגמל לה בחלוקת השלל ובתרומה משמעותית בקרב הגורלי נגד הארמדה הספרדית, שבעקבותיו ירשה בריטניה את מלכות הימים.


    מדוע המתינה אליזבט 19 שנה עד שהסכימה לחתום על צו הוצאתה של מרי להורג? ומדוע דווקא בנקודת זמן זו?


    עם הכתרת אליזבט, הבעיה הבוערת של אנגליה הייתה מעורבות צרפתית בסקוטלנד. היא חששה שצרפת עומדת לשלוח את מרי סטיוארט לסקוטלנד, להכתירה כמלכת הסקוטים כטוענת לכתר סקוטלנד ואנגליה גם יחד בזכות מוצאה. כדי להקדים תרופה למכה, שלחה חיל משלוח לסקוטלנד בשם הכנסייה האנגליקנית. גם אם לא הייתה זו הצלחה צבאית מרשימה, חיל המשלוח סייע לפרוטסטנטים הסקוטים לתפוס את מוסדות השלטון. כאשר מרי הגיעה לאדינבורו ב-1560 היא מצאה שהכנסייה ומועצת האצילים נשלטים ע"י הפרוטסטנטים בגיבוי מלא של אליזבט.


    כדי לייצב את המצב בסקוטלנד, אליזבט הייתה מוכנה להשיא את אהוב נעוריה, לורד רוברט דדלי, למרי; הצעה שנדחתה ע"י שני הצדדים. ב-1565 מרי בחרה לבעל בהנרי סטיוארט (לורד דרנלי) שגם הוא, בתוקף מוצאו, טען לכתר אנגליה. הלורד לא הצליח למצוא שפה משותפת עם מועצת האצילים הפרוטסטנטית ומאוחר יותר הואשם על ידם בהזמנת רצח מזכירה האיטלקי של מרי, דיויד ריצו. שנתיים לאחר מכן נרצח הלורד ע"י ג'ימס הפבורן נסיך בות'וול. שלושה חדשים לאחר הרצח נשאה מרי את הרוצח לבעל, ובכך עוררה חשד שגם ידה הייתה ברצח בעלה. נישואים אלה גרמו למאסרה והיא נאלצה לוותר על כסאה לטובת בנה בן השנה ג'ימס. היא הצליחה להימלט מכלאה וביקשה מקלט מדיני מידי אליזבט. המלכה, במקום לסכן שוב חיל משלוח לסקוטלנד ולהחזירה את מרי לכיסאה, או לשלחה לאויביה הקתוליים בצרפת, העדיפה לכלוא אותה באנגליה.


    נוכחותה של מרי על אדמת אנגליה עוררה תסיסה בקרב הקתולים בצפון. הם ארגנו מרד מזוין נגד אליזבט במטרה להושיב את מרי על כס המלוכה. המרד דוכא במהירות. האפיפיור פיוס החמישי, שלא היה מודע לכישלון ההתקוממות, פרסם ב-1570 צו שקבע שיש לנדות מהכנסייה את אליזבט, "מלכתה המתחזה של אנגליה" ולהכריז עליה ככופרת, ובכך הוא משחרר את כל נתיניה מחובת הנאמנות למלכתם. תגובת הנגד של הפרלמנט הייתה פרסום חוק שכל מי שיימצא נאמן לצו האפיפיורי יחשב לבוגד במלכות, ואחת דינו – מוות. התסיסה הקתולית, שגובתה ע"י האקס-קומוניקציה של הכס הקדוש, לא שככה ואף התגברה. שתי מרידות נוספות, ב-1571 וב-1586 דוכאו. אליזבט סירבה לדרישת המועצה המלכותית לחתום על גזר דין מוות למרי, אך בסוף אותה שנה שוכנעה ע"י ראש שירותי הריגול שלה, סר פרנסיס וולסינגהם, שהציג לפניה מכתבים מתסיסים אותם שיגרה מרי אל המורדים מבית כלאה. בהודעתה לפרלמנט הכריזה אליזבט "[ש]מרי, התחזתה כטוענת לאותו כתר, הדריכה ודמיינה באותה ממלכה דברים שונים שנועדו לפגוע, ולהסב מוות וחורבן לאישיותנו המלכותית". ב-8 בפברואר 1587 נערף ראשה של מרי סטיוארט במצודת פורטרינגי.


    המחזה בתמונע, למרות הסתייגויותיי, מומלץ בחום.


    [1] הוא הפך לסמל ההומניזם רק במאה העשרים, שאז קיבל גם מעמד של קדוש ע"י האפיפיור פיוס ה-11 ב-1935.

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/5/12 23:24:
      תודה על הדברים והיריעה ההיסטורית הרחבה. אני חושב שיש מקום לציין שאליזבת היא זו שאחראית על התקופה האליזבתנית, ובתקופתה ראה התאטרון פריחה אדירה בזכותו של שייקספיר שנהנה מתמיכתה של המלכה. בלי ספק אראה את ההצגה. שתי המלכות האלה מסקרנות במיוחד גם בשל ההתנהגות "הגברית" שסגלו לעצמן שאפשרה להן מרחב פעולה שלא אפיין את הנשים לרבות המלכות באותה תקופה

      ארכיון

      פרופיל

      דוד פלד, David Peled
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין