0

2 תגובות   יום ראשון, 27/5/12, 12:45

שוחה בכאב הניתוק ממך.

זה לא המרחק,

אלא הידיעה שגעגועי נודדים

ולא מוצאים מנחת בחיקך.

הידיעה שמחשבותייך

מרחיקות אותך ממני,

פחדי שסוגרים את דלתות ליבי.

כמה עדין וארעי החוט

שמחבר אותנו, נראה עכשיו.

תחושת הרעב שממלא אותנו ברגיל

מתחלפת ברצון להקיא הכל.

אני לוחש לך מילים

על אהבתי,

לוחש לך את ליבי

ועם כל מילה תועה ללא כתובת,

עם כל פעימה שלא מוצאת את הידהודה,

מתעצמת התחושה

של ריקוד בשדה מוקשים,

משחק בחדר מראות,

פרצופים מעוותים,

דמויות שחומקות בצל,

דמיונות אפלים, מתעתעים,

שמרוויחים את לחמם על

דוכני הפחד והכעס.

כמה כואב להיווכח אהובתי,

שאנחנו כל כך חשופים

להיותנו בני אדם, אנשים.

 

דרג את התוכן: