כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    אורי ולילה ("זאת התמונה שלך אורי")

    92 תגובות   יום ראשון, 27/5/12, 12:51

    אורי ולילה ("זאת התמונה שלך אורי")

    כתבה : בבתא בת שמעון ומרים ממחוזא

     

    הם נפגשו בפנימייה בשוויץ. השנה הייתה 1960. הוא אורי מישראל, כחול עיניים ובהיר שיער, מתולתל תלתלים רכים, בנם של בלה וישראל דובדבני. היא לילה מהממלכה הירדנית ההאשמית, עם עיני שקד שחורות ושיער שחור ארוך, בתו האהובה של ראשיד אל-קוריישי – שהתייתמה מאמה בלידתה.

    בשנת 1960, שלהי תקופת הצנע בארץ ישראל, עשה ישראל דובדבני חיל במסחר הבינלאומי. הוא מכר וקנה בסכומים גדולים. מובן מאליו שהיה יקיר צמרת מפא"י, מפלגת השלטון. בחייו הפרטיים היה איש צנוע הליכות ונחבא אל הכלים. הוא ניהל את עסקיו בצנעה ובשקט, דרש גם מאשתו שתנהל כך את משק הבית וכך חינכו שניהם את בנם יחידם.

    "אין צורך לנקר עיניים", הסבירו לילד הצעיר והמשיכו לגור בדירת שלושה חדרים במרכז תל-אביב.

    אורי סיים את בית הספר היסודי ועמד לפני המשך לימודיו בתיכון. על דבר אחד לא הסכימו הוריו להתפשר. הם החליטו שאת לימודיו התיכוניים לא יעשה בארץ. בהגיעו לגיל 14 נשלח אורי לפנימייה בשוויץ, פנימייה בה למדו ילדי עשירים מכל העולם. לפנימייה יצא שם עולמי בלימודי מדעים, מדינאות ובעיקר לימודי מנהיגות. זו הייתה פנימייה מעורבת לבנים ובנות.

    כך פגש בשנה הראשונה ללימודי התיכון את לילה, נערה ממשפחה עשירה המקורבת לבית המלוכה הירדני. אביה, סוחר עשיר, קיים קשרי מסחר עם ערב הסעודית ונסיכויות המפרץ, סחר בכל סחורה אפשרית מתמרים ועד מכוניות. כמי שהסתובב הרבה בעולם ראה חובה לעצמו לשלוח את בתו היפה לפנימייה היוקרתית בשוויץ כדי שתקבל את החינוך הטוב בעולם.

    ארבע שנים ישבו אורי ולילה באותה הכיתה ליד אותו השולחן. שלוש שנים היו חברים הכי טובים. בשנה הרביעית נעשו נאהבים. חברותם הפכה לאהבה עמוקה וסודית.

    באמצע שנת הלימודים הרביעית, בתקופת החופש בה הגויים חוגגים את חג המולד והיהודים את חנוכה, באו הוריו של אורי לשוויץ לביקור. באחד הערבים הזמין אורי את לילה לארוחת ערב במסעדה מפוארת עם הוריו והציג אותה בפניהם כחברתו. 

    עם סיום הלימודים שבו אורי ולילה לארצותיהם, לא לפני שנשבעו אחד לשני לחזור ולהיפגש ויום אחד אף להתחתן. עוד הבטיחו זה לזו כי עד שישובו ויתאחדו הם יתכתבו אחת לשבוע. את ההתכתבות ביניהם הם סידרו דרך שירות דואר בשוויץ שהעביר את המכתבים ליעדיהם, היות שאז לא היה דואר ישיר בין מדינת ישראל לממלכת ירדן.

    במשך כל השנים שעברו מאז הם עמדו בהבטחתם ושמרו על קשר מכתבים, אם כי ברבות הימים הלכה תדירות המכתבים ופחתה עד שנהפכה למכתב אהבה וגעגועים אחד פעם בשנה.

    כשחזר אורי לארץ הודיע להוריו כי הוא מאוהב בלילה וכי הוא מתכוון להתחתן איתה ברגע שהדבר יתאפשר. אמו נחרדה ואביו נכנס להלם. הם החליטו להילחם בכל כוחם כנגד חתונה שכזאת.

    אביו עמד על כך שיתגייס לצה"ל כמו כולם. אורי התגייס לחיל קרבי ואחרי שנתיים של שירות יצא לקורס קצינים. הוא התקדם בסולם הדרגות, אפילו קיבל עיטור על אומץ לב שגילה באחת המלחמות, וכעבור חמש שנים סיים את שירותו הצבאי בדרגת סרן. מיד עם שחרורו הוא נרשם ללימודי מנהל עסקים וכלכלה באוניברסיטה.

    בשנה הראשונה באוניברסיטה הכיר את ענת וכעבור שנה וחודשיים נישאו. בתוך שנתיים מיום תחילת הלימודים נולדה בתו הבכורה מאיה ושנתיים אחרי כן נולדה בתו השנייה שרון.

    לילה חזרה לירדן והודיעה לאביה שהיא מתכוונת להתחתן עם אורי. האב, איש העולם הגדול ואדם נאור, כיבד את רגשותיה אך הבהיר לה כי לא תוכל לממש את אהבתה. בתוך שלושה חודשים הודיע כי מצא לה חתן מערב הסעודית. החתן מתאים למשפחה. הוא בנו של שייח עשיר ומקורב לבית המלוכה הסעודי. לילה קיבלה את הדין בהכנעה וחצי שנה אחרי שחזרה משוויץ כבר הייתה נשואה ובעלת בית מידות ענק בעיר עקבה הקרובה לגבול המשולש שבין ערב הסעודית, ירדן וישראל.

    שנה אחרי נישואיה נולד בנה הבכור מוניר ושלוש שנים אחרי כן נולדה בתה יסמין.

    בכל השנים המשיכו אורי ולילה להתכתב בסתר. הם הצהירו על אהבתם כי היא אהבת אמת שתימשך לנצח. בכל מכתב התגעגעו זה לזו יותר ויותר. בכל מכתב נשבעו אחד לשני שיום אחד יפגשו ויממשו את אהבתם, אהבה שטרם מומשה.

    יום אחד, מקץ עשר שנים לפרידה, הגיעה איגרת עם הזמנה לכנס מחזור של כיתתם בפנימייה בשוויץ.

    אורי נסע לבדו ולילה הגיעה מלווה בקרובת משפחה ובשני ילדיה כיאה לאישה מוסלמית נשואה.

    במפגש נכחו כמעט כל בני כיתתם שהגיעו מכל רחבי העולם. בתום המפגש, לאחר שהכל התפזרו, נשארו לילה ואורי לבדם.

    הם העבירו את הלילה בחדר במלון מפואר בעיר בזל ומימשו את אהבתם הסודית בתשוקה סוערת שכמותה לא ידעו מעולם.

    בתום אותו הלילה נשבעו להמשיך לשמור על אהבתם הסודית ולהמשיך להתכתב.

    ארבע שנים חלפו מיום הפגישה ויום אחד קיבל אורי את מכתב האהבה והגעגועים השנתי מלילה. אל המכתב הייתה מצורפת תמונה של ילד קטן. על גב התמונה כתבה לילה - "בני מחמוד ביום הולדתו השלישי".

    שלושה חודשים הסתובב אורי עם תמונת הפעוט בארנק. מפעם לפעם היה שולף את התמונה ומסתכל, תוהה בליבו מה לעשות בה.

    לבסוף התקשר לאמו והודיע לה שהוא מגיע אחרי הצהרים לקפה. האם שמחה מאוד לקראת הביקור. אחרי ששתו ופטפטו את הפטפוטים הרגילים על ענת והנכדות אמר אורי לאמו – "אני רוצה להראות לך משהו".

    הוא שלף את תמונת הפעוט מהארנק, הניח אותה על השולחן ואמר: "תסתכלי אמא! את זוכרת את החברה הטובה שלי לילה מהפנימייה בשוויץ, הבחורה שרציתי להתחתן אתה? זה הבן השלישי שלה ביום הולדתו. קיבלתי את התמונה הזאת לפני שלושה חודשים".

    אמו הסתכלה. מהתמונה ניבט אליה פעוט כחול עיניים ובהיר שיער, מתולתל בתלתלים רכים.

    פניה החוירו, שפתיה התחילו לרעוד והיא מלמלה "זאת התמונה שלך, אורי. זה בדיוק אתה כשהיית בן שלוש..."

    תודה מיוחדת ליובל חייקין, סקוטלנד על העריכה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (92)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/1/14 09:32:
      איזה סיפור יפה.
        5/1/14 23:54:
      מדהים ומרתק
        21/4/13 02:13:
      שבוע קסוםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם שרה
        22/2/13 04:40:

      שמחתי לבקרך שוב
      חג פורים שמח ושבת שמחה ומבורכת
      שרה קונפורטי

        21/2/13 20:14:
      יפה
        6/12/12 19:47:
      מרתק
        6/12/12 19:46:

      רותקתי לסיפור
      למרות שהייתי בלחץ נוראי של זמן
      וזה אומר את הכל
      מ ר ג ש

        19/11/12 15:18:
      מרתק ורומנטי
        2/11/12 23:35:
      צימררת אותי.. הסיפור אמנם צפוי, אבל בכל זאת הצלחת לרגש אותי. יחי האהבה !
        21/10/12 19:13:
      סיפור מקסים
        27/9/12 08:07:
      ואוו... איזה רומיאו ויוליה
        25/9/12 18:11:
      ספור נפלא

      ו,

      ''
      ,גמר חתימה טובה לך ולכל אשר לך,,,,

        23/9/12 20:51:
      עשית לי צמרמורת...כמו יום ולילה שלא יכולים להיפגש... כתוב נפלא..תודה:)
        14/9/12 18:24:
      שנת יצירה והגשמה
        7/9/12 16:35:

      סיפור מעניין
      ייחודי
      מסירה את הכובע
      תודה לך ששיתפת
      שבת נהדרת
      ושנה נפלאה

        22/6/12 19:03:

      ''

        4/6/12 00:15:

      מרתק 

       

       

        3/6/12 19:15:
      מרתק ועשוי היטב. נהניתי.
        3/6/12 16:38:
      סיפור נחמד ביותר.
        2/6/12 23:56:
      ואו. :) הבאת שיחוק. שאפו.
        2/6/12 23:20:
      יופי של סיפור!
        2/6/12 18:29:
      ריגשת אותי, לעיתים המציאות עולה על כל דמיון . כוכב מנצנץ לאישה מוכשרת***
        31/5/12 07:46:
      סיפור מרתק וכתוב סוחף .אהבתי מאוד ונהניתי לקרוא .תודה !
        30/5/12 23:44:
      איזה סיפור מקסים.מתאים למזרח התיכון.אין "הפי אנד "??? נהנתי
        30/5/12 21:37:
      קראתי, ספור יפה ! אוהבת כנס של מחזורים של לימודים, תמיד מרגש...!
        30/5/12 16:18:

      אכן סיפור נהדר וחג נפלא.

      תודה,

        30/5/12 06:59:
      כי תמונה שווה אלף מילים.....................(??????)
        29/5/12 11:04:
      כתיבה מרתקת וזורמת. סיפור יפה.
        29/5/12 10:29:
      ספור יפה. אם בדמיון ואם במציאות, הכל אפשרי
        29/5/12 06:24:

      http://cafe.themarker.com/video/2399125/

        28/5/12 22:37:
      יופי של כתיבה, אהבתי
        28/5/12 22:18:
      תענוג לקרוא
        28/5/12 19:16:
      קראתי, נמתחתי, אהבתי וכיכבתי. תודה יקירתי המוכשרת.
      אתה כותב מקסים. סיפור נהדר
        28/5/12 13:57:

      צטט: דבשריד0 2012-05-28 13:54:45

      צטט: דבא סני 2012-05-28 08:28:04

      סיפור דמיוני יפה!

      למה דמיוני?

      יש הרבה ישראליות שמתאהבות בערבים

      חלקן אף עובר לחיות בכפרים ערבים.

      חלקן מתחרט,

      והן בורחות כשהן משאירות אחריהן את ילדיהן עם משפחת האב.

      ולא שמעתי על מקרים הפוכים שבנות ערביות

      תעבורנה לגור עם אהובים ישראלים.

      את יודעת למה?

      כי סיפור אהבה בין מוסלמית ליהודי

      הוא פגיעה ב"כבוד" הערבי והמוסלמי

      וגורל הבחורה נחרץ בזאת.

      ההפך, זה "כשר"...

      אך הסיפור כסיפור, יפה מאד, וככל יצירה ספרותית

      הוא FICTION ולא כבול למציאות.

       

       דני, רציתי לומר שהתגובה שלך יפה ופקחית מאד. הסכמתי לכל מילה.  לגבי הסיפור עצמו, כבר החמאתי לכותבת שזהו סיפור יפה.

        28/5/12 13:54:

      צטט: דבא סני 2012-05-28 08:28:04

      סיפור דמיוני יפה!

      למה דמיוני?

      יש הרבה ישראליות שמתאהבות בערבים

      חלקן אף עובר לחיות בכפרים ערבים.

      חלקן מתחרט,

      והן בורחות כשהן משאירות אחריהן את ילדיהן עם משפחת האב.

      ולא שמעתי על מקרים הפוכים שבנות ערביות

      תעבורנה לגור עם אהובים ישראלים.

      את יודעת למה?

      כי סיפור אהבה בין מוסלמית ליהודי

      הוא פגיעה ב"כבוד" הערבי והמוסלמי

      וגורל הבחורה נחרץ בזאת.

      ההפך, זה "כשר"...

      אך הסיפור כסיפור, יפה מאד, וככל יצירה ספרותית

      הוא FICTION ולא כבול למציאות.

       

        28/5/12 13:02:

      סיפור יפה. אהבתי מאוד.

        28/5/12 09:35:

      כתוב יפה ומרגש.

      יחד עם זה, מעלה תהיה, בלי קשר למוצא הגיבורים.

      לא תמיד כדאי לממש אהבת ילדות שנים אחר כך.

      הכאב שנותר חזק יותר מהזיכרון המתוק.

        28/5/12 09:26:
      WOWOWOWOW אהבתי. אני צריכה לקרוא שוב.
        28/5/12 09:15:
      מרגש מאוד.
        28/5/12 08:28:

      סיפור דמיוני יפה!

      למה דמיוני?

      יש הרבה ישראליות שמתאהבות בערבים

      חלקן אף עובר לחיות בכפרים ערבים.

      חלקן מתחרט,

      והן בורחות כשהן משאירות אחריהן את ילדיהן עם משפחת האב.

      ולא שמעתי על מקרים הפוכים שבנות ערביות

      תעבורנה לגור עם אהובים ישראלים.

      את יודעת למה?

      כי סיפור אהבה בין מוסלמית ליהודי

      הוא פגיעה ב"כבוד" הערבי והמוסלמי

      וגורל הבחורה נחרץ בזאת.

      ההפך, זה "כשר"...

      אך הסיפור כסיפור, יפה מאד, וככל יצירה ספרותית

      הוא FICTION ולא כבול למציאות.

        28/5/12 08:11:
      נהניתי לק'רא ..כתיבתך מרתקת *
        28/5/12 08:00:
      יפה מאוד, אהבתי את הכתיבה שלך ,
        28/5/12 07:11:
      סיפור נפלא, כתיבה מרשימה. תודה :)
        28/5/12 00:04:
      סיפור יפה ואת כותבת נהדר , שבועות שמח
        27/5/12 23:59:
      סיפור מרגש מאוד..תודה לך
        27/5/12 23:35:

      יו פי,

        27/5/12 22:41:
      מרתק
        27/5/12 22:33:
      יופי של סיפור על מוחמד בן לילה ואורי תוצרת שוייץ הנטראלית-(דוגמא מוחשית בשר ודם ליצר האנושי החזק מכל-האהבה שלא יודעת גבולות) . האם מוחמד שנולד בשוייץ הקרירה וגדל במזרח-התיכון החם והיצרי-, יהיה נביא השלום בין העמים או נביא הזעם ?
        27/5/12 21:16:
      נהניתי לקרוא!
        27/5/12 20:52:
      אמיתי, זה ספור שמסתובב....
        27/5/12 20:47:
      המציאות עולה על כל דמיון פרוע
        27/5/12 19:59:
      * כמה חבל שהמציאות לפעמים עומדת בדרכה של האהבה.
        27/5/12 19:58:
      לא שיניתי כמעט כלום. רק נהניתי
        27/5/12 19:53:
      יפה ומרשים, חג שמח!*
        27/5/12 19:29:
      נחמד. איך זה שלילה המוסלמית, המלווה בקרובי משפחה וילדיה, נשארת לבד עם אורי ללכת למלון ולממש את אהבתם?
        27/5/12 19:24:
      thank u:)
        27/5/12 18:42:

      אהבתי את הפרטים הקטנים שהכניסו אותי לסיפור ,לקשר הבלתי אפשרי.

      למרות שאהבות  יכולות לחצות גבולות ,ואכן הראיה: מפגש אחד יצר גורל משותף .

      נשארתי עם תהיות על  הילד...שהוא :לא מוסלמי ולא יהודי.

        27/5/12 17:27:
      סיפור מרגש
        27/5/12 17:15:
      רומן רומנטי....
        27/5/12 16:56:
      איזה סיפור!מרתק!!!כוכב גדול!!!
        27/5/12 16:55:

       

       

      ברוטוס:   המציאות עולה על כל דמיון ולאהבה אין גבולות, אף לא גיאוגרפיים או מדיניים



      נטוס:      כתוב קולח והסיפור מרגש


      ..


        27/5/12 16:54:
      אכן אלף לילה ולילה למרות שבמקרה שלהם הספיק לילה אחד.
        27/5/12 16:47:
      כן ככה זה בחיים. מזיווגים נולדים ילדים
        27/5/12 16:25:

      אלף לילה ולילה. 
      נזכרתי ולא במקרה באהבתם של קייס ולילה (מתקופת הג'אהיליה) שייתכן כי יש לו יסוד של אמת. 
      במחזה הדמיוני רומיאו ויוליה

      ובמחזמר סיפור הפרברים

      הללו כמובן סיפורים דימיוניים,  

      אך הבסיס הרעיוני המשותף הוא - אותם מקרים של אהבה לא ממושמשת מטעמים של איסורים חברתיים או פוליטיים, דתיים או מעמדיים.

      מאחר שחסרים דברי רקע - לא ברור האם דיווח זה הוא  על מעשה שאירע באמת? האם רק הוחלפו השמות והמקומות פן מישהו יפגע?

      אם זהו סיפור דמיוני, קרי מבקש להשתייך לז'אנר הסיפור הקצר, הרי שלטעמי האישי הוא מאוד לא שלם מבחינה ספרותית זוהי יותר סקיצה, מסגרת, או מעין ראשי פרקים בטרם כתיבה ופיתוח.  

       

        27/5/12 16:10:
      הסיפור הזה שלך כשאר סיפוריך בנוי למופת. מעולה.פשוט נהדרת. חג שמח חברה יקרה לי
        27/5/12 15:51:
      יפה
        27/5/12 15:45:
      חג שמח
        27/5/12 15:40:
      מרתק.
        27/5/12 15:39:
      בחושי הבחנתי שזהו קטע מופלא. אז כיכבתי. עכשיו אקרא:-)
        27/5/12 15:35:

      סיפור יפה הבנוי לתלפיות.

      נהנתי

      ואהבתי מאד

      תודה

      וחג שמח

      סוקראטס

        27/5/12 15:28:
      חג שמח!
        27/5/12 15:19:

      תודה על תשומת ה''שבוע שלום וחג שמיח

      יונה

      נגה אחותי התאומה רוקדים ביקוריםאחלה סיפור

        27/5/12 15:05:
      אהבה אמיתית זכתה לפרי. היא תמשיך להתגלגל בעולם. חג טהור ומושלם באהווה ישראל
        27/5/12 15:05:
      אהבתי .חג שמח !
        27/5/12 14:49:
      עזה כ... האהבה:-) כתוב מרתק . תודה:-)
        27/5/12 14:49:
      פשוט כתבת מקסים
        27/5/12 14:46:
      סיפור יפה מאד. תודה פלוס כוכב.
        27/5/12 14:44:
      סיפור מרגש וכתוב היטב. *
      חמודדדדד..
        27/5/12 14:24:
      הסיום הצפוי לא פגם באיכות הסיפור.
        27/5/12 14:12:

      סיפור מתח של אהבה. כתוב בסגנון דיווח ענייני ומרתק ללא פרטים "מיותרים".

      בסך הכל סיפור יפה מאוד.
      אגב, מאמצע שנות ה-90 אפשריים ביקורים הדדיים עם ירדן. אפילו הייתי שם מספר פעמים.

      תודה ושבוע טוב,

      רמי


        27/5/12 14:11:
      מקסים.
      החיים סוגרים מעגל. סיפור יפה לחג. שבועות שמח
        27/5/12 13:58:
      יפה מרגש ומפתיע. חג שמח
        27/5/12 13:56:
      סיפור מרגש וחג שבועות שמח
        27/5/12 13:52:
      חג שמח :)
        27/5/12 13:46:

      כשקראתי את הסיפור חשבתי,

      לילה ואורי קיבלו את אותו חינוך משובח

      בפנימיה היוקרתית בשוויץ, מקום ניטראלי,

      למה לא ניתן לנטרל עויינות, ולתת מקום לחיבור,

      הנה האהבה עשתה את שלה.

      אומרים, שהאהבה מנצחת.

      תודה על הסיפור.

      חג שמח

        27/5/12 13:44:
      מאד מאד מרגש ***
        27/5/12 13:43:
      ריגשת אותי עד דמעות ...........את יודעת לעשות לי את זה .....בעיקר כשיודעת שהסיפור אמיתי ולא דמיוני ...........חג שמח
        27/5/12 13:04:
      חג שבועות שמח!!!!!

      ארכיון

      פרופיל

      babta Bat-Simon
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין