0

אגואיזם

2 תגובות   יום שני, 24/12/07, 09:54
נשמה נבובה

מדממת פצעייה

על גבי

מילים תובעניות

מצולקות

כשריטות אשמה

לא ברורות,

מונחות בצל

התרסה אנושית

לתסכול נפשי.

  

צביטות מרמה

חולפות במעופן

מתרסקות

על דפנות

חלונות החופש

ההזוי

כציפורים כלואות

בכלובן

בבדידות אינסופית.

 

דרג את התוכן: