כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    דודי רצם

    ציורים ,צילום מקורי, אמירות , אקטואליה ,קוריוזים, מוזיקה ועוד...

    המפתח לתיבת פנדורה

    96 תגובות   יום שלישי, 29/5/12, 18:06

    המפתח לתיבת פנדורה/מאת דודי רצם.

              גירושין

    האהבה כבר אינה גרה פה עוד...

    הקווים הפכו למקבילים, נמוג הכבוד!

     

    רפש יוצא החוצה, שדים יוצאים ממגרות...

    נשמעים שקרים וכזבים המלווים בחוקים מתקופת האבן.

    ביצה או תרנגולת, מה קדם למה?

    מי צודק ומי לא? רק הם והאמת...

     

    דמעות וכאב קשה מנשוא...

    גלגל הפרידה אוסף קורבנות נלווים: ילדים,משפחה,חברים.

    השלכות לעתיד כמסך ערפילי כבד...

     

    נסגר המעגל בחותמת בית-הדין!

    פתאום! חצי הורה, חצי רכוש, חצי בן אדם.

    שקט, קר... הקלה או הכבדה? מה עכשיו?

     

    יש הנשארים לבד מתוך בחירה

    יש הנשארים לבד מחוסר ברירה,

    יש הבוחרים אחרת...

     

    החיים אינם נעצרים, חזקים יותר מאיתנו

    פרק ב' ממתין, הזמן אינו מהווה גורם...

     

    מעבר להרים שבילים נוחים ממתינים,

    עליות ומורדות כמו אכזבות וציפיות.

     

    הדרך רצופה מכשולים...

    והמפלסים שיעברו את ההר,

    ימצאו קשת מבורכת בענן.

    תיבת פנדורה תהפוך לתיבת נוח.

     

    מצורף איור.

    ''

    השיר מוקדש לאחותי ...

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (96)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/7/12 19:08:
      ממש יפה נגע לליבי
        19/6/12 18:51:
      איור פשוט יפיפה, והכתיבה שלך נוגעת עמוק בלב, משקפת מציאות אכזרית שנגרמת חדשות לבקרים, והתוצאה שלה לעיתים הרת אסון בלשון המעטה. לצערנו יותר ויותר אנשים עוברים את זה, אתה כתבת על הצד האישי של אחותך, זה דומה בהחלט להמון אנשים שעבורו את אותו הדבר, זה קרה והיא תתגבר ותמשיך הלאה, אתה אח מקסים, ואיש מוכשר מאוד לדעתי.:))
        16/6/12 08:00:
      איור של סיפור חזק מעניין ומעורר הרבה יותר מ"שיר"שהוא סיפור. אוהבת את איוריך גם בפוסטים אחרים, לפעמים כל מילה נוספת מיותרת בעיני...מילים הנילוות ליצירה ומבארות אותה, לטעמי מחלישות את עוצמתה ואת כח החשיבה של הקוראים/מתבוננים...
        5/6/12 22:54:
      כיף לה לאחותך, שיש לה אותך. האיור עוצמתי בעיניי. שתגיע הקשת בזמן שנכון לה...
        31/5/12 22:28:
      רק מי שחווה את הסרט,מבין את ההרגשה.הכי חשוב לא לאבד את האופטימיות בחיים ולהמשיך הלאה, כי החיים אכן אינם נעצרים וחזקים יותר מאתנו (ומי כמוני יודעת ) ואין על האיורים שלך...באהבה משולה :-)
        31/5/12 22:17:

      נפלא כתבת, !

      כואב,נוגע , מוכר,,,,,


      אהבתי את סיום ,טבעי ואופטימי
      "הדרך רצופה מכשולים...ימצאו קשת מבורכת  בענן"

      כי כמו שכתבת


      החיים חזקים יותר מאיתנו !

        31/5/12 19:50:

      אסתר , תודה לך על הציטוט שכתבתי והתייחסויותיך.

      שבת שלום לך 

      צטט: אסתר רבקה 2012-05-31 15:49:54

      הדרך רצופה מכשולים... והמפלסים שיעברו את ההר, ימצאו קשת מבורכת בענן. תיבת פנדורה תהפוך לתיבת נוח. כל כך הרבה חוכמה בשיר וכל כך הרבה כאב

       

        31/5/12 19:45:

      ג.ע.2 היקרה, תודה על תגובתך המושקעת גם בפוסטים האחרים שלי.

      אני שמח שאת מקבלת את כתיבתי בסלחנות ומתייחסת בעיקר לתוכן שהוא למעשה הנושא המרכזי, מכוון שאני יודע לצייר טוב יותר מלכתוב שיר או שירה .

      אז אני מקבל ביקורות מחברים שלפעמים היא בונה  כדוגמת: נורית.

      אכן את צודקת שבדבריי אני נוגע  באנשים, מודה באשמה.

      צטט: ג.ע. 2 2012-05-30 22:51:38

      דודי היקר, אני אתייחס לשיר יותר מהציור. ראשית, קראתי קצת את התגובות, ואני חולקת כאן על נורית חברתי הטובה. לדעתי לשיר מותר להישאר על הקרקע, להציג את המציאות מבלי להגיע למקום אחר - מבחינת התוכן. יחד עם זאת, מבחינת הכתיבה, שיר יכול להמריא ולהגיע להרבה מקומות כשהוא כתוב בצורה שפתוחה לכל מיני פרשנויות, ואולי לזה בעצם התכוונה נורית. השיר הזה הוא ממש סיפור ואינו פתוח ליותר פרשנויות, ולכן הוא בעצם סיפור מפורק לשורות קצרות. ובקשר לתוכן, אין ספק שכשאתה כותב שזה על אחותך זה מעורר הרבה אמפתיה, ומצד שני, ככתיבה, אפילו שהשורות קצרות זה אינו ממש שיר, כך לדעתי. וכמו שאמרתי לך פעם, בד"כ רצוי ששיר יהיה באיזשהו סגנון אחיד: אם כותבים בחרוזים, אז להקפיד שיהיה מחורז, ולא חלק שורות כן וחלק לא, או שיהיה ללא חריזה, או לפחות בית, למשל, מחורז ופזמון לא, או משהו שיש לו איזשהו זיהוי וייחוד. אבל מכיוון שאצלך אני בדרך כלל מתייחסת לתוכן יותר מאשר לסגנון הכתיבה, אין ספק שאתה יודע לנגוע באנשים. אתה יודע לקחת מצבים של אנשים בקרבתך או בסביבתך אל תוך לבך, ולהוציא אותם החוצה בכתיבה או בציור. וכמו אחרים כאן, גם אני מקווה ומאמינה שבעזרת אח כמוך, שרגיש לסביבה ולא שופט אותה, אחותך תוכל למצוא נחמה בחיקך.

       

        31/5/12 19:31:

      כוכי היקרה, על הנושא הגירושין כתבתי לא פעם בהקשרים אחרים... הפעם זה נוגע בי אישית משום שאחותי בתהליך ורגשותיי כלפיה עומקים מטבע הדברים ההשלכות המרובות משפיעים על דור העתיד...אך לפעמים הזוגיות אינה מתאפשרת בגלל הרבה סיבות מורכבות...לגבי הציור אכן במבט חוזר מגלים דברים נסתרים...

      תודה לך ושבת שלום. 

      צטט: סטאר* 2012-05-30 22:07:08

      דודי יקר, גירושין הם בהחלט סוג של קטיעה של גדיעה של הפסקה של התחלה חדשה .....

      והפרידה הזאת מתרחשת לא רק בין בני הזוג של התא המשפחתי אלא גם משפיעה על כל הסביבה הקרובה מ"השלמות" שהייתה שלמה לכאורה ... בכל אופן היא נראתה כך כלפי חוץ כלפי הסביבה .......
      יש פעמים וגירושין הם הם המפתח לתיבת הפנדורה ובעצם קיומם לפתע הזוג מבין ש"השד לא נורא כל כך" ואפשר להמשיך גם אחרת......כיום יש גם אנשים שמלווים את המשפחות שקבלו את החלטה לפרק את המשפחה ואז התהליך פחות קשה ( כך אומרים לפחות) . מאחלת לאחותך שתראה ימים טובים יותר ושתצמח ותגדל באושר , אני בטוחה שעם משפחה כשלכם יהיה לה קל יותר .

      לגבי הציור, הוא  מדהים צריכה להתבונן בו עוד  .......

       

        31/5/12 19:11:

      תודה ידידי על הפרגון

      צטט: חופר סדרתי :) 2012-05-30 20:42:53

      ווווואוווו אחלה סיפור והציור מעולהההההההההה. שאפו ענק

       

        31/5/12 19:09:

      נורית היקרה, ראשית תודה על תגובתך הכנה, לכל אחד יש את האינטרפרטציה שהוא רואה או רוצה לחשוב  וזה בסדר להעביר ביקורת חלקית או מלאה ,ביקורת שונה יכולה להיות גם בונה ...

      כדרכי, אני  מצייר את מה שאני רוצה לכותב וכותב את מה שאני רוצה לצייר... אם אנשים אינם יכולים לספוג  ביקורת אז שלא ישלחו חומר וישאירו את זה למגירות...

      כמובן ביקורת צריכה להיות מכובדת כפי שכתבת.

      לגבי הציור,את יודעת את דעתי על אופן חשיבותו.

      בידידות והערכה.

       

      צטט: נורית-ארט 2012-05-30 19:45:17

      דודי ידידי,

      אני לא רוצה להסחף. לא להסחף אחרי הרוח הכללית של התגובות כאן, וגם לא להסחף אחרי הצער והספור הקשה והכואב שעולה מתוך השיר שלך.

      אנסה לא להסחף, ולומר לך בכנות את דעתי.

      גירושין זה תמיד ספור קשה מאד. יש אומרים שזה סוג של מוות.

      לפיכך, כשאתה כותב על דבר קשה כל כך, סביר להניח שזה יצבור גלים של אמפטיה.

      ולא משנה אם כתבת זאת בשורות קצרות שנראות כמו שיר, או בשורות ארוכות שנראות כמו פרוזה.

      גדולתו של שיר הוא בכזבו. בהגזמה שלו, בשימוש הלשוני שלו, בזה שהוא יוצא מהחיים וגודל מהם ואחר כך הופך להיות גדול מהחיים. כאן הסיפור והשיר נשארו על הקרקע של החים ( הכואבים) ועדיין לא המריא משם. בעיני שירה וציור הם סוג של טיסה (התרוממות מהקרקע).

      כאן השיר מדבר על החיים, מספר סיפור די ידוע ועצוב, ונכון, מסופר יפה ובצורה די יפה.

      לי, הפעם, זה לא עשה את זה. לבד מן הכאב והעצב שאני מבינה שיש אנשים שחוו אותו.

      לעומת זאת  הציור - כן.

      הציור מספר ספור מסויים, בסמלים בצורות, בשפה אחרת וגודל מן החיים להיות אחר וגדול בפני עצמו.

      לי הציור מספיק, והוא טוב.

      על גירושין אנחנו יודעים מספיק והשיר לטעמי לא לקח אותנו לעוד מקום.

      וזו תפקידה של יצירה. לצאת מהחיים ולקחת אותנו לעוד מקום גם אם מדובר בנושא קשה וכואב.

       

      אני מודה שהתלבטתי רבות אם לכתוב לך את זה כאן. היה לי קשה. ואני כולי תפילה ותקווה שתקבל את כפי שזה. משום שאני רוצה להמשיך ולהגיב ליצירותך בכנות וללא צביעות.

      וחוץ מזה, אל תשכח שזו בסך הכל דעתי, ואף אחד לא אמר שדעתי היא הדעה הנכונה ביותר, וייתכן מאד שיש רבים ואחרים שיחלקו על דעתי ולא יסכימו אתי.

       

       

       

        31/5/12 18:49:
      התייחסותך לציור מרשימה ונותנת זווית חשיבה מעמיקות שמעלה תהיות...  העצם המבצבצת מהשולחן אכן יש לה משמעות סימבולית,  כנ"ל  לגבי הרגל הבודדת...
      תודה לך .

      צטט: qi 2012-05-30 16:09:22

      דודי, השיר יפה, הציור משגע, וכשאני מנסה לחבר את השיר לציור,

      אני בעיקר רואה את העצב, את קשת הצבעים של האשה,

      את השולחן הסדוק על רגל אחת (שנראית) שאולי מבטאת חוסר יציבות,

      אבל בעיקר, העצם מצד שמאל (שכבר יומיים אני בוהה בה ומנסה להבין)

      שאולי מסמלת את חזון העצמות היבשות - רמז לתקומה ותחייה.

      בהצלחה לאחותך במסע...

       

        31/5/12 18:16:

      תודה מיכל-1 אכן ציטטות בעלות ערך  מאנשים הדגולים שציינת שווה לאמץ.

      תודה לך.

      צטט: מיכל-1 2012-05-30 13:59:57

      מבחר ציטטות/אמיתות בענין:

       

      "שמור על עיניים פקוחות לרווחה לפני שאתה מתחתן, וחצי-סגורות לאחר מכן." - בנג'מין פרנקלין.

       

      "הקושי בחיי הנישואין, שהם מסתיימים בכל לילה לאחר ההתעלסות ויש לבנות אותם מחדש בכל בוקר לפני הארוחה." - גבריאל גרסיה מארקס.

      "התיאור הטוב ביותר לנישואין הוא ניצחון התקווה על הנסיון." - אריך סגל.

      ולסיום - מעט העצמה:

      "יש רק פינה אחת ביקום שאתה אחראי לשיפורה - העצמי שלך!" - אלדוס האקסלי.

       

        31/5/12 18:14:

      אוסי יהקרה, אמרת דברים שאני מסכים עמם, אבל לגבי  הגישור אני בספק במקרה הספציפי הזה... כדור שלג בלתי ניתן לעצירה במדרון .

      צטט: OCN 2012-05-30 13:32:00

      איור שמביע המון . כל אחד יכול לפרש אותו כפי רצונו. וגירושין ? תמיד זה דבר כואב מאד. השאלה האם אי אפשר לגשר על הפערים ולמנוע את הקטסטרופה

       

        31/5/12 18:11:

      כשיש  בעיה משותפת, אז ישנה הבנה לכאב, כולי תקווה שהוריך ואחותי יעברו את המשבר לדרך חדשה...

      תודה מרינה.

      צטט: מרינה ב.א. מנשרוב 2012-05-30 13:11:38

      תמונה ומסכת קשים.. חווה זאת עם הוריי.. וזה עגום..

       

        31/5/12 18:07:

      זאת  תחושה שלי כלפיה, כך אני יכול במילים ובציור להביע את הסטטוס בו היא נמצאת...אני מכבד את פירושך .


       

      צטט: babta Bat-Simon 2012-05-30 12:40:25

      אני מבינה שאחותך עוברת או עברה מסכת של גירושים....רק בדבר אחד אני לא מסכימה איתך. אתה כותב: "פתאום! חצי הורה, חצי רכוש, חצי בן אדם". הפרוש שלי הוא בדיוק הפוך. פתאום! הורה מלא, בעלת רכוש עצמאית, ולהפוך מחצי אדם לאדם שלם....לפעמים זה הדבר החשוב ביותר.... כולי תקווה שבפרק ב שלה היא תמצא את העושר.... הציור כלבבי

       

        31/5/12 17:55:

      תודה עדינה 

      צטט: *עדינה* 2012-05-30 10:19:51

      קשה. לא נעים. תגיד לאחותך לא לשמוע לאף אחד, רק לעצמה, לרגשות ולהרגשות שלה. כל העולם כבר התגרש וכולם יודעים הכי טוב וישגעו אותה. זהירות! בהצלחה.

       

        31/5/12 17:54:

      האופטימיות זה מצרך חשוב בתהליך הגירושין ... תודה לך שרי המקסימה.

      צטט: sari10 2012-05-30 08:28:40

      דודי!

      קודם כל שיהיה בהצלחה לאחותך ♥

      האיור שלך מקסים.

      מאוד אהבתי גם את הצבעים שהשתמשת בהם.

      ו . . . כן, כתבת על החיים,

      יש קשיים, מהמורות, ציפיות, אכזבות,

      אבל גם אושר, הגשמה וסיפוק.

      צריך להאמין בטוב ולבקש לעצמנו טוב חיוך

       

        31/5/12 17:45:

      את צודקת,במלחמה הזאת אין מנצחים חוץ מעורכי הדין שמרווחים

       

      צטט: perach1 2012-05-30 00:09:34

      גירושין זה לא סוף העולם.. פעם זה היה הרבה יותר מסובך .. היום זה כבר הפך לנורמה .. הילדים סובלים הכי הרבה כשמשהו נדפק במערכת הזוגית ..

       

        31/5/12 17:28:

       אתה צודק ,ברעיון הכללי מדבר לכל אחד שעבר או עברה את הנושא גירושין, אחותי  אכן  נולדה אשכנזייה להורים עיראקים.

      צטט: imsen 2012-05-30 00:06:05

      למה רק לאחותך? מה האפליה הזו. בטח בגלל שהיא אשכנזיה.

       

        31/5/12 17:20:

      מצטער לא הבנתי למה אתה מתכוון?

      צטט: Benj 2012-05-29 23:56:24

      זה יכול להיות כמו סד

       

        31/5/12 17:19:

      תודה לך באבא יאגה

       צטט: באבא יאגה 2012-05-29 23:26:48

      היור מענין מאד

       

        31/5/12 17:18:

       יש הבוכים מכאב ויש הבוכים כמו דמעות תנין

      צטט: ד. צמרת 2012-05-29 23:22:04

      הגברים באמת בוכים?

       

        31/5/12 15:49:
      הדרך רצופה מכשולים... והמפלסים שיעברו את ההר, ימצאו קשת מבורכת בענן. תיבת פנדורה תהפוך לתיבת נוח. כל כך הרבה חוכמה בשיר וכל כך הרבה כאב
        31/5/12 09:43:

      ואולי פתיחה של תיבה חדשה...תודה על גירוי מחשבתי...

      צטט: ג.ג.ג. 2012-05-29 23:10:23

      גירושין לטעמי זה יציאה מהתיבה....

       

        31/5/12 09:41:

      אחרי דברים שכתבת אני פשוט  אומר לך: תודה

      צטט: *רינת 2012-05-29 23:03:08

      מרשים ביותר !! גם הציור וגם השיר שהקדשת לאחותך ..

      מה אומר שלא אמרתי ?? אתה פשוט אומן רב תחומי ..

       

        31/5/12 09:21:

       תודה נעמה, naama666 2012-05-29 22:43:06

      woowwציור יפה ביג לייק וכתיבתך משובחת :-)

       

        31/5/12 08:56:

      האופטימיות קיימת  אצלי בציור , לפעמים צריך רק למצוא אותה 

       

      צטט: Mr. Lonely 2012-05-29 22:38:39

      אהבתי את המבט הזה
      מבט ללא כחל ושרק
      עם טיפ טיפת אופטימיות בסוף
      כך להמתיק קמעה.... 

       

        30/5/12 22:52:

      השיר אכן מתאר את המצב אבל לא כיונתי  שיהיה בו משהו היתולי, ואם זה נשמע כך! אז גם טוב.

      צטט: דוקטורלאה 2012-05-29 22:21:24

      אני מקווה ששלום האחות הובטח. השיר עצמו נחמד מאד, מתאר יפה את המצב, קצת בכאב קצת בהיתול.

       

        30/5/12 22:51:
      דודי היקר, אני אתייחס לשיר יותר מהציור. ראשית, קראתי קצת את התגובות, ואני חולקת כאן על נורית חברתי הטובה. לדעתי לשיר מותר להישאר על הקרקע, להציג את המציאות מבלי להגיע למקום אחר - מבחינת התוכן. יחד עם זאת, מבחינת הכתיבה, שיר יכול להמריא ולהגיע להרבה מקומות כשהוא כתוב בצורה שפתוחה לכל מיני פרשנויות, ואולי לזה בעצם התכוונה נורית. השיר הזה הוא ממש סיפור ואינו פתוח ליותר פרשנויות, ולכן הוא בעצם סיפור מפורק לשורות קצרות. ובקשר לתוכן, אין ספק שכשאתה כותב שזה על אחותך זה מעורר הרבה אמפתיה, ומצד שני, ככתיבה, אפילו שהשורות קצרות זה אינו ממש שיר, כך לדעתי. וכמו שאמרתי לך פעם, בד"כ רצוי ששיר יהיה באיזשהו סגנון אחיד: אם כותבים בחרוזים, אז להקפיד שיהיה מחורז, ולא חלק שורות כן וחלק לא, או שיהיה ללא חריזה, או לפחות בית, למשל, מחורז ופזמון לא, או משהו שיש לו איזשהו זיהוי וייחוד. אבל מכיוון שאצלך אני בדרך כלל מתייחסת לתוכן יותר מאשר לסגנון הכתיבה, אין ספק שאתה יודע לנגוע באנשים. אתה יודע לקחת מצבים של אנשים בקרבתך או בסביבתך אל תוך לבך, ולהוציא אותם החוצה בכתיבה או בציור. וכמו אחרים כאן, גם אני מקווה ומאמינה שבעזרת אח כמוך, שרגיש לסביבה ולא שופט אותה, אחותך תוכל למצוא נחמה בחיקך.
        30/5/12 22:47:

      מסכים אתך. תודה על תגובתך.

      צטט: דליהו 2012-05-29 21:56:58

      קשה ! ועבודה רבה.!

       

        30/5/12 22:45:

      יש כאבים לפני ניתוח ויש כאבים אחרי ניתוח....בשניהם ישאירו צלקות... אין ספק שיש חיים אחריי...

      לצערי הדרך עוד ארוכה לחופש ...תודה לך.

      צטט: אביK 2012-05-29 21:27:15

      דודי תהליך הגירושין הינו תהליך קשה ובעייתי לא רק עבור בני הזוג אלא גם עבור בני המשפחה, הילדים והסביבה הקרובה להם. אבל יש לדעת שהסיום הזה הוא התחלה חדשה .... "כל מה שהיה אינו  מתאים עוד למה שיהיה"... יוצאים לדרך חדשה ושליטה בחיים. אכן צפויים קשיים, אבל הכאב הזמני והקושי יחלוף. אחותך תגלה שזה לא סוף העולם ושיש חיים אחרי הגירושין, ובעיקר היא תגלה שהיא התחזקה והחכימה, ישתחרר בה הפוטנציאל שהיה חבוי בה ללמוד חיים חדשים ושהתהליך הזה העשיר את הוויתה את אשיותה את חשיבתה את רגשותיה....ואשריה שיש לה אותך....

       

        30/5/12 22:39:

      תודה לך בת חן חברה יקרה

      צטט: סינסר-מסע חיים 2012-05-29 21:21:44

      בעונג נפלה עין על המילים הכתובות, מקסים, בת חן.

       

        30/5/12 22:38:

       

      בלי אופטימיות אין תקווה, תודה אירית צטט: ...אירית... 2012-05-29 20:50:31

      האופטימיות הזו שכאן נהדרת.

       

        30/5/12 22:36:

      תודה לך נועה ,את מכירה את הרגישות שלי... 

      צטט: נעה אל-יגון 2012-05-29 20:05:55

      "... 'שבי' ומועד השחרור אינו ידוע, שובי נא חירות מבורכת, האם אבדת לנצח?" איך מכילים עצב כל כך גדול, עצב שאין לו סוף ..................... אין מילים שיוכלו להקל, רק משפחה כמוך .....

       

        30/5/12 22:34:

       זאת מלחמה שאין בה מנצחים,תודה לך נוגה.

       צטט: נגה לביא ציירת 2012-05-29 20:02:32

      התאור מאד ממחיש את האוירה העצובה.

       

        30/5/12 22:32:

       

       מסכים אתך מילה במילה ,תודה לךצטט: daaaag 2012-05-29 19:40:04

      בהצלחה לאחותך.... יש תיבות שאחרי שנפתחות עדיף להשאיר אותן מאחור.

       

        30/5/12 22:31:

       

      תודה לך ידידי.צטט: שיח אחר 2012-05-29 19:37:45

      אכן לכל אחד ואחת שעובר משבר ישנה תיבה כזו - האיור אף מחדד את הכאב-תודה דוד :)

       

        30/5/12 22:30:

      תודה לך, אכן לצערי יש שלבים כאלה בחיים,הדרך עוד ארוכה....

       

      צטט: לקסיס10 2012-05-29 19:37:15

      תאורים קשים,,,,יש גם שלבים כאלו בחיים,,,,איור מקסים אוהבת את הגוונים,,בהצלחה לאחותך בדרך לחופש ולשלב תיבת הנוח

       

        30/5/12 22:28:

       

      תודה לך רותי, אכן זה חובתה של משפחה קרובה לעמוד ברגעים הקשים והזמן יעשה את שלו.

      צטט: ד'ר רותי לאופר 2012-05-29 19:21:17

      הכאב מומחש כאן היטב במילים ובציור. אבל.. הזמן והחיים, כמו שכתבת, חזקים מהכל. ועם אח כמוך ישנה גם הקלה רבה.

       

        30/5/12 22:24:

      ציונה, את צודקת זה מהות הכתיבה והאיור לבעיה ...

      צטט: cleopatra9 2012-05-29 19:12:23

      דודי , ציורך העצוב אמור להעביר שדר שקשור עם יגונה וכאבה.

       

        30/5/12 22:22:

      שולה היקרה,תודה לך על הערכה לכתיבה ולאיור. הייתי מעדיף לכתוב על פרחים ולצייר ליצן במקום על הנושא הכאוב לי באופן אישי...

      צטט: שולה ניסים 2012-05-29 19:11:16

      דודי כל הכבוד על הכתיבה הזו, אני מאוד מעריכה את זה, והאיור מקסים.

       

        30/5/12 22:18:

      תודה לך

      צטט: 3celine 2012-05-29 19:09:32

      יישר כוח!

       

        30/5/12 22:07:

      דודי יקר, גירושין הם בהחלט סוג של קטיעה של גדיעה של הפסקה של התחלה חדשה .....

      והפרידה הזאת מתרחשת לא רק בין בני הזוג של התא המשפחתי אלא גם משפיעה על כל הסביבה הקרובה מ"השלמות" שהייתה שלמה לכאורה ... בכל אופן היא נראתה כך כלפי חוץ כלפי הסביבה .......
      יש פעמים וגירושין הם הם המפתח לתיבת הפנדורה ובעצם קיומם לפתע הזוג מבין ש"השד לא נורא כל כך" ואפשר להמשיך גם אחרת......כיום יש גם אנשים שמלווים את המשפחות שקבלו את החלטה לפרק את המשפחה ואז התהליך פחות קשה ( כך אומרים לפחות) . מאחלת לאחותך שתראה ימים טובים יותר ושתצמח ותגדל באושר , אני בטוחה שעם משפחה כשלכם יהיה לה קל יותר .

      לגבי הציור, הוא  מדהים צריכה להתבונן בו עוד  .......

        30/5/12 20:42:
      ווווואוווו אחלה סיפור והציור מעולהההההההההה. שאפו ענק
        30/5/12 19:45:

      דודי ידידי,

      אני לא רוצה להסחף. לא להסחף אחרי הרוח הכללית של התגובות כאן, וגם לא להסחף אחרי הצער והספור הקשה והכואב שעולה מתוך השיר שלך.

      אנסה לא להסחף, ולומר לך בכנות את דעתי.

      גירושין זה תמיד ספור קשה מאד. יש אומרים שזה סוג של מוות.

      לפיכך, כשאתה כותב על דבר קשה כל כך, סביר להניח שזה יצבור גלים של אמפטיה.

      ולא משנה אם כתבת זאת בשורות קצרות שנראות כמו שיר, או בשורות ארוכות שנראות כמו פרוזה.

      גדולתו של שיר הוא בכזבו. בהגזמה שלו, בשימוש הלשוני שלו, בזה שהוא יוצא מהחיים וגודל מהם ואחר כך הופך להיות גדול מהחיים. כאן הסיפור והשיר נשארו על הקרקע של החים ( הכואבים) ועדיין לא המריא משם. בעיני שירה וציור הם סוג של טיסה (התרוממות מהקרקע).

      כאן השיר מדבר על החיים, מספר סיפור די ידוע ועצוב, ונכון, מסופר יפה ובצורה די יפה.

      לי, הפעם, זה לא עשה את זה. לבד מן הכאב והעצב שאני מבינה שיש אנשים שחוו אותו.

      לעומת זאת  הציור - כן.

      הציור מספר ספור מסויים, בסמלים בצורות, בשפה אחרת וגודל מן החיים להיות אחר וגדול בפני עצמו.

      לי הציור מספיק, והוא טוב.

      על גירושין אנחנו יודעים מספיק והשיר לטעמי לא לקח אותנו לעוד מקום.

      וזו תפקידה של יצירה. לצאת מהחיים ולקחת אותנו לעוד מקום גם אם מדובר בנושא קשה וכואב.

       

      אני מודה שהתלבטתי רבות אם לכתוב לך את זה כאן. היה לי קשה. ואני כולי תפילה ותקווה שתקבל את כפי שזה. משום שאני רוצה להמשיך ולהגיב ליצירותך בכנות וללא צביעות.

      וחוץ מזה, אל תשכח שזו בסך הכל דעתי, ואף אחד לא אמר שדעתי היא הדעה הנכונה ביותר, וייתכן מאד שיש רבים ואחרים שיחלקו על דעתי ולא יסכימו אתי.

       

       

        30/5/12 16:09:

      דודי, השיר יפה, הציור משגע, וכשאני מנסה לחבר את השיר לציור,

      אני בעיקר רואה את העצב, את קשת הצבעים של האשה,

      את השולחן הסדוק על רגל אחת (שנראית) שאולי מבטאת חוסר יציבות,

      אבל בעיקר, העצם מצד שמאל (שכבר יומיים אני בוהה בה ומנסה להבין)

      שאולי מסמלת את חזון העצמות היבשות - רמז לתקומה ותחייה.

      בהצלחה לאחותך במסע...

        30/5/12 13:59:

      מבחר ציטטות/אמיתות בענין:

       

      "שמור על עיניים פקוחות לרווחה לפני שאתה מתחתן, וחצי-סגורות לאחר מכן." - בנג'מין פרנקלין.

       

      "הקושי בחיי הנישואין, שהם מסתיימים בכל לילה לאחר ההתעלסות ויש לבנות אותם מחדש בכל בוקר לפני הארוחה." - גבריאל גרסיה מארקס.

      "התיאור הטוב ביותר לנישואין הוא ניצחון התקווה על הנסיון." - אריך סגל.

      ולסיום - מעט העצמה:

      "יש רק פינה אחת ביקום שאתה אחראי לשיפורה - העצמי שלך!" - אלדוס האקסלי.

        30/5/12 13:32:
      איור שמביע המון . כל אחד יכול לפרש אותו כפי רצונו. וגירושין ? תמיד זה דבר כואב מאד. השאלה האם אי אפשר לגשר על הפערים ולמנוע את הקטסטרופה
      תמונה ומסכת קשים.. חווה זאת עם הוריי.. וזה עגום..
        30/5/12 12:40:
      אני מבינה שאחותך עוברת או עברה מסכת של גירושים....רק בדבר אחד אני לא מסכימה איתך. אתה כותב: "פתאום! חצי הורה, חצי רכוש, חצי בן אדם". הפרוש שלי הוא בדיוק הפוך. פתאום! הורה מלא, בעלת רכוש עצמאית, ולהפוך מחצי אדם לאדם שלם....לפעמים זה הדבר החשוב ביותר.... כולי תקווה שבפרק ב שלה היא תמצא את העושר.... הציור כלבבי
        30/5/12 10:19:
      קשה. לא נעים. תגיד לאחותך לא לשמוע לאף אחד, רק לעצמה, לרגשות ולהרגשות שלה. כל העולם כבר התגרש וכולם יודעים הכי טוב וישגעו אותה. זהירות! בהצלחה.
        30/5/12 08:28:

      דודי!

      קודם כל שיהיה בהצלחה לאחותך ♥

      האיור שלך מקסים.

      מאוד אהבתי גם את הצבעים שהשתמשת בהם.

      ו . . . כן, כתבת על החיים,

      יש קשיים, מהמורות, ציפיות, אכזבות,

      אבל גם אושר, הגשמה וסיפוק.

      צריך להאמין בטוב ולבקש לעצמנו טוב חיוך

        30/5/12 07:35:

      ''

        30/5/12 06:53:

      צטט: perach1 2012-05-30 00:09:34

      גירושין זה לא סוף העולם.. פעם זה היה הרבה יותר מסובך .. היום זה כבר הפך לנורמה .. הילדים סובלים הכי הרבה כשמשהו נדפק במערכת הזוגית ..

      אדם בתוך עצמו הוא גר....

        30/5/12 00:09:
      גירושין זה לא סוף העולם.. פעם זה היה הרבה יותר מסובך .. היום זה כבר הפך לנורמה .. הילדים סובלים הכי הרבה כשמשהו נדפק במערכת הזוגית ..
        30/5/12 00:06:
      למה רק לאחותך? מה האפליה הזו. בטח בגלל שהיא אשכנזיה.
        29/5/12 23:56:
      זה יכול להיות כמו סד
        29/5/12 23:26:
      היור מענין מאד
        29/5/12 23:22:
      הגברים באמת בוכים?
        29/5/12 23:10:
      גירושין לטעמי זה יציאה מהתיבה....
        29/5/12 23:03:

      מרשים ביותר !! גם הציור וגם השיר שהקדשת לאחותך ..

      מה אומר שלא אמרתי ?? אתה פשוט אומן רב תחומי ..

        29/5/12 22:43:
      woowwציור יפה ביג לייק וכתיבתך משובחת :-)
        29/5/12 22:38:

      אהבתי את המבט הזה
      מבט ללא כחל ושרק
      עם טיפ טיפת אופטימיות בסוף
      כך להמתיק קמעה.... 

        29/5/12 22:21:

      אני מקווה ששלום האחות הובטח. השיר עצמו נחמד מאד, מתאר יפה את המצב, קצת בכאב קצת בהיתול.

        29/5/12 21:56:
      קשה ! ועבודה רבה.!
        29/5/12 21:27:

      דודי תהליך הגירושין הינו תהליך קשה ובעייתי לא רק עבור בני הזוג אלא גם עבור בני המשפחה, הילדים והסביבה הקרובה להם. אבל יש לדעת שהסיום הזה הוא התחלה חדשה .... "כל מה שהיה אינו  מתאים עוד למה שיהיה"... יוצאים לדרך חדשה ושליטה בחיים. אכן צפויים קשיים, אבל הכאב הזמני והקושי יחלוף. אחותך תגלה שזה לא סוף העולם ושיש חיים אחרי הגירושין, ובעיקר היא תגלה שהיא התחזקה והחכימה, ישתחרר בה הפוטנציאל שהיה חבוי בה ללמוד חיים חדשים ושהתהליך הזה העשיר את הוויתה את אשיותה את חשיבתה את רגשותיה....ואשריה שיש לה אותך....

        29/5/12 21:21:
      בעונג נפלה עין על המילים הכתובות, מקסים, בת חן.
        29/5/12 20:50:
      האופטימיות הזו שכאן נהדרת.
        29/5/12 20:05:
      "... 'שבי' ומועד השחרור אינו ידוע, שובי נא חירות מבורכת, האם אבדת לנצח?" איך מכילים עצב כל כך גדול, עצב שאין לו סוף ..................... אין מילים שיוכלו להקל, רק משפחה כמוך .....
        29/5/12 20:02:
      התאור מאד ממחיש את האוירה העצובה.
        29/5/12 19:40:
      בהצלחה לאחותך.... יש תיבות שאחרי שנפתחות עדיף להשאיר אותן מאחור.
        29/5/12 19:37:
      אכן לכל אחד ואחת שעובר משבר ישנה תיבה כזו - האיור אף מחדד את הכאב-תודה דוד :)
        29/5/12 19:37:
      תאורים קשים,,,,יש גם שלבים כאלו בחיים,,,,איור מקסים אוהבת את הגוונים,,בהצלחה לאחותך בדרך לחופש ולשלב תיבת הנוח
        29/5/12 19:21:
      הכאב מומחש כאן היטב במילים ובציור. אבל.. הזמן והחיים, כמו שכתבת, חזקים מהכל. ועם אח כמוך ישנה גם הקלה רבה.
        29/5/12 19:12:
      דודי , ציורך העצוב אמור להעביר שדר שקשור עם יגונה וכאבה.
        29/5/12 19:11:
      דודי כל הכבוד על הכתיבה הזו, אני מאוד מעריכה את זה, והאיור מקסים.
        29/5/12 19:09:
      יישר כוח!
        29/5/12 18:52:

      תודה לך שולה

       

      צטט: שולה מ 2012-05-29 18:38:37

      כתיבתך ואיורך מקסים .

      כל פעם מתלהבת מחדש

      מיצירותיך הנפלאות.

      המשך כך.

       

        29/5/12 18:52:

       

      תודה אדוה,אכן החיים ממשכים את זה אנחנו יודעים... אך קשה לעודד אנשים שנמצאים  בעיצומו של התהליך ....

      צטט: Adva_K 2012-05-29 18:37:55

      דודי תארת יפה את הסיטואציה הקשה ובכל זאת בל נשכח ש - "החיים אינם נעצרים, חזקים יותר מאיתנו"... בהצלחה לאחותך :)

       

        29/5/12 18:48:

      אמנון היקר ,  תודה על ההבחנה שלך בפרטים הטכניים החשובים.

       

      צטט: amnondahan 2012-05-29 18:37:30

      הצייר מראה כמה האישה עם הראש המרובע מכניסה ידיים לתוך תיק מלא סדקים ,וכמה פוחדת היא ועדיין פותחת מגירות שלדים ,למרות הכל היא מוארת יותר מהגבר .דודי כתוב כואב ,ציור אקספרסיבי המבטא את רגשיותיך הגבוהות

       

        29/5/12 18:45:

      תודה לך

       

       

      צטט: צחיתוש 2012-05-29 18:37:09

      דודי המקסים!

      תודה ששיתפת וריגשת

      בכתיבה נפלאה

      כל ההתחלות קשות.....

      מאחלת לאחותך 

      בהצלחה ופריחה באהבה

      צחיתוש   חיוך


       

        29/5/12 18:44:

      צטט: קליגרפית 2012-05-29 18:31:19

      יפה מה שכתבת. חיבוק לאחותך, הדרך קשה בהתחלה. צריך להקיף אותה באהבה כדי שלא תיפול לתהומות. לאיור לא התחברתי, הוא חד, דוקר, מכאיב...תודה על תגובתך, אחותי מקבלת את התמיכה מהמשפחה, לגבי הציור אני מכבד את הערותיך,הציור אמור להעביר מסר חזק שקשור לנושא הכאוב...כך אני חש.

       

        29/5/12 18:38:

      כתיבתך ואיורך מקסים .

      כל פעם מתלהבת מחדש

      מיצירותיך הנפלאות.

      המשך כך.

        29/5/12 18:37:
      דודי תארת יפה את הסיטואציה הקשה ובכל זאת בל נשכח ש - "החיים אינם נעצרים, חזקים יותר מאיתנו"... בהצלחה לאחותך :)
        29/5/12 18:37:
      הצייר מראה כמה האישה עם הראש המרובע מכניסה ידיים לתוך תיק מלא סדקים ,וכמה פוחדת היא ועדיין פותחת מגירות שלדים ,למרות הכל היא מוארת יותר מהגבר .דודי כתוב כואב ,ציור אקספרסיבי המבטא את רגשיותיך הגבוהות
        29/5/12 18:37:

      דודי המקסים!

      תודה ששיתפת וריגשת

      בכתיבה נפלאה

      כל ההתחלות קשות.....

      מאחלת לאחותך 

      בהצלחה ופריחה באהבה

      צחיתושחיוך


        29/5/12 18:36:

      צטט: דליה אלעזר 2012-05-29 18:31:02

      דודי אתה אח מקסים, כותב נפלא ומצייר = אין מילים:)תודה דליה

       

        29/5/12 18:35:

      צטט: א ח א ב 2012-05-29 18:29:08

      דוקר..!

      מסכים !!!

        29/5/12 18:34:

      צטט: אורה .ה. 2012-05-29 18:28:54

      לאחות של דודי ....דעי לך שדודי כותב ומאייר נפלא
      אורה היקרה, היא לא יודעת שאני כותב ומאייר את כאבה ...

       

        29/5/12 18:32:

      צטט: שמעון (-: 2012-05-29 18:12:55

      תהליך כואב.
      לשמחתי אני לא עברתי את זה ולצערי אחותי עוברת את זה...תודה שמעון ובהצלחה ביום חמשי בבאולינג .

       

        29/5/12 18:31:
      יפה מה שכתבת. חיבוק לאחותך, הדרך קשה בהתחלה. צריך להקיף אותה באהבה כדי שלא תיפול לתהומות. לאיור לא התחברתי, הוא חד, דוקר, מכאיב...
        29/5/12 18:31:
      דודי אתה אח מקסים, כותב נפלא ומצייר = אין מילים:)
        29/5/12 18:29:
      דוקר..!
        29/5/12 18:28:
      לאחות של דודי ....דעי לך שדודי כותב ומאייר נפלא
        29/5/12 18:12:
      תהליך כואב.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      razam-דודי רצם
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין