0
איך הזמן רץ לנו מול העיניים? בלי לשים לב אני אשת קריירה בת 35, נשואה ומוכנה נפשית לילד הראשון! א ב ל - אין לנו זמן! אנחנו כל הזמן בריצה אחרי המטרה הבאה ושוכחים שהמטרה האמיתית של החיים היא בעצם להקים משפחה!
אז קיבלתי קידום בעבודה, מודה, הכסף מפתה! הקידום מסקרן והילד? יחכה קצת. כל פעם מחדש אני שואלת: אולי זה הזמן ? ועונה לעצמי: לא יקרה כלום אם נחכה עוד שנה, כבר חיכינו 10 שנים! אורח החיים השתנה, פעם סדר עדיפויות היה : צבא, חתונה, בית צנוע, ויאלה יש לנו את כל התנאים להביא ילד לעולם!
היום לצערי זה כבר ממש לא ככה, לילד שלנו יש דרישות גבוהות עוד מהיותו עובר קטן ברחם! עד מתי אהיה מונעת מפחד ולא ממטרה לממש את עצמי ? כאישה בעולם המודרני אני רוצה לספק לילד שלי את כל צרכיו וברור מאליו שהוא לא יהיה הילד היחידי, איך נפתרים מהפחד הזה?
הגענו למצב שהפחד הוא המניע שלנו, הבעיה היא שפחד הוא לא מניע הוא רק מנטרל! |