הביקורת העצמית היא מנגנון חיוני וחשוב להתנהלות תקינה בחיינו.

האדם הנוטה לביקורת עצמית מופרזת, מפתח הרגל תגובה מתמשך כמעט לכל פעולה שהוא עושה בחייו ,זהו גם אחד המכשולים העצמיים החזקים ביותר של מרבית האנשים וביקורת זו עלולה להפוך  להלקאה עצמית ולמקור של סבל.

נירית, בחורה בתחילת שנות הארבעים הגיעה לאימון אישי במטרה למצוא זוגיות. היא דיברה על

חוסר הביטחון  שחשה בחברת אנשים וגברים בפרט והסבירה "אני רוצה זוגיות אולם אני בחורה שטחית שאין מה ללמוד ממנה ושלא שווה כלום". כשבדקנו מה הסיבה שהיא מבקרת ושופטת עצמה בחומרה רבה כל כך הסתבר שכשהייתה ילדה הרבתה אמה לבקר אותה:  בלימודים, במראה החיצוני ובמשקל וכך נוצר בה חוסר בטחון איום. הקולות של אמה הם הזיכרונות שחיים בתוכה בעוצמה, היא אימצה לתוכה את הקולות הביקורתיים והיום היא המבקרת והשופטת הכי גדולה של עצמה. 

מכיוון שלא למדה ולא עשתה תואר ראשון, סבלה מרגשי נחיתות. עבודתה כמזכירה לא הוסיפה לערך העצמי שלה.

במהלך האימונים נירית  הבינה שכל מה שחשבה על עצמה הוא לא מה שהיא באמת.

היא שינתה את הגישה והחלה להיפתח, ככל שהתוודעה למעלות וליתרונות שבה, הביטחון העצמי שלה השתפר וכדי להרגיש משמעות וערך לחייה היא החלה ללמוד רפואה משלימה.

הרצון והיכולות התעוררו והביקורת העצמית פחתה וכך החלה להיפגש עם בני זוג פוטנציאלים כדי לממש את הזוגיות ולהקים משפחה .                             

אם נדע לזהות את העיניים המבקרות בתוכנו ונדע לנטרל את הביקורת בעזרת סלחנות כלפי עצמנו,
נוכל להגיע לשלמות ונדע לקבל את עצמנו עם כל המעלות והחסרונות .