הויכוח סביב תקיפה ישראלית באיראן, מסרב לרדת מהכותרות • כל כנס וכל מפגש ביטחוני הופכים לבמה פומבית כדי לדון בנושא • כך היה השבוע בכנס "המכון למחקרי ביטחון לאומי" שנערך בת"א • בכירי מערכת הביטחון לשעבר – ראש המוסד דגן והרמטכ"ל אשכנזי, דיברו נגד תקיפה – כל אחד מנימוקיו • לעומתם הסבירו ברק ויעלון – עם הבדלי גישות ביניהם – כיצד האיראנים מוליכים שולל את העולם ומנסים למשוך זמן בדרך לפצצה • השאלה המרכזית היתה האם ההפצצה תזרז את הפצצה, או תמגר ותמנע אותה • בתווך נמשכת המלחמה החשאית, שהתבטאה השבוע בחשיפת וירוס הריגול "להבה", שהתגלה במחשבים של הפרויקט הגרעיני באיראן • האיראנים הפנו כהרגלם אצבע מאשימה כלפי ישראל, ואגב כך פתחו חזית נוספת: "אם סוריה תותקף על ידי המערב – האש תגיע אל ישראל" •

ויכוח הגדול ביותר המסעיר את מערכת הביטחון זה זמן, שב וצף השבוע בפומבי, בכנס שקיים "המכון למחקרי ביטחון לאומי" בתל אביב. הויכוח: האם לתקוף את איראן, או להמתין? האם לתת לה להגיע לפצצה גרעינית, או להפציץ לפני שתגיע לפצצה. ובקיצור: פצצה או הפצצה.

הטוענים בעד מדגישים כי ההפצצה היא הכרח בל יגונה, ורק היא תמנע את הפצצה הגרעינית. המדברים נגד אומרים כי ההפצצה לא תעזור. אדרבה. ההפצצה תזרז את הפצצה.

לשני הצדדים נימוקים טובים ומשכנעים. בשני הצדדים יש גם אנשים עם רקע ביטחוני ומודיעיני מוכח. מצד אחד נמצאים אנשי הדרג המדיני – ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון ברק (יעלון חצוי). ומאידך נמצאים ראשי מערכת הביטחון לשעבר – ראש המוסד, הרמטכ"ל וראש אמ"ן. ההדגשים בדבריהם מעט שונים, אך השלושה מדברים על אופציה צבאית, ורק טוענים כי טרם הגיע הזמן לבצע אותה.

הדרמטי מכולם הוא דווקא שר הביטחון, אהוד ברק, הידוע בקור רוחו (המוגזם). "אנו נמצאים בצומת הכרעה, שלא היו הרבה דומים לו. אנו ניצבים בתחום של קבלת החלטות, שקשה להגזים בחשיבותן, שתעמודנה בפנינו בחודשים ובשנים הבודדות הקרובות", אמר.

התחושה של יתר הדוברים בכנס, היתה דומה, אך ברק היטיב לבטא את הדברים. בדבר אחד הסכימו כולם. העולם לא רוצה פצצה איראנית, אבל עוד יותר לא רוצה הפצצה ישראלית...

הקשר האיראני־סורי

"אי אפשר לישון בשקט, כאשר האיראנים ממשיכים לנוע לנקודה, שאחריה ישראל לא תוכל לעשות שום דבר בהקשר הזה", אמר ברק בכנס. בדבריו הזהיר מפני מירוץ חימוש איזורי, בו ינסו גם טורקיה וסעודיה, וכן מדינות נוספות לפתח או לרכוש יכולת גרעינית.

ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, לא התרשם מהדברים, ושב על קריאתו להימנע מתקיפה, שעלולה לעשות פעולה הפוכה, ולזרז את פיתוח פצצת הגרעין. לדעתו, תקיפה ישראלית תאחד עם העם האיראני מאחורי המשטר, ולכן אין לנופף באופציה הצבאית כאמצעי הרתעה. "פגיעה שלנו בגרעין לא תסכן את המשטר, אלא להיפך".

דגן מצטייר כדובר החריף ביותר נגד תקיפה באיראן. מאז עזב את תפקידו במוסד, הוא מנצל כל במה לדבר נגד התקיפה. לדעתו, הסכנה למשטר האיראני תגיע דווקא מצעדים אחרים, כמו החלפת שלטונו של נשיא סוריה אסאד.

ואכן שעה קלה, לאחר דבריו של דגן, צוטט יו"ר הפרלמנט האיראני, עלי לרג'יאני, באמירה תקדימית שטרם נשמעה. "אם המערב יחליט לתקוף את משטר אסאד, האש תגיע גם לישראל". האיראנים טוענים כי המערב טועה כאשר הוא חושב שסוריה דומה ללוב.

דבריו של דגן קיבלו אפוא חיזוק ישיר מאיראן. במקביל גם הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי, אמר כי "יש עוד זמן לדיפלומטיה, לפני פעולה צבאית התקפית".

מחפשים: חלופה שלישית

בתווך – בין הביטחוניסטים לשעבר, ובין שר הביטחון ברק, ניצב ראש אמ"ן לשעבר, עמוס ידלין. לדבריו יש למצוא כל דרך לחלופה שלישית, שאינה הפצצת אתרי הגרעין או השלמה עם פצצה איראנית. לדבריו, הפצצה תהיה רק ההתחלה ופתח להתמודדות מתמשכת, ולכן חייבים לקבל הסכמה בין־לאומית להמשך עצירת איראן גם ביום שאחרי התקיפה.

ידלין הנוצר בידו מידע מודיעיני רב מתוקף תפקידו הקודם, משוכנע כי חלק מהתרחישים הצופים הרס גדול בעורף הישראלי כתוצאה מתגובה איראנית לאחר שתותקף, מופרזים לחלוטין.

מי שהגיע לכנס עם נתונים חד משמעיים, היה השר לענינים אסטרטגיים – משה יעלון, המכהן כמשנה לראש הממשלה. יעלון טבע ביטוי, שהפך לכותרת ויעלה מן הסתם בפורומים רבים נוספים שיעסקו בנושא. "איראן צוחקת כל הדרך לפצצה", אמר.

בדבריו חשף נתונים מדאיגים, לפיהם העשירו האיראנים בשלושת החודשים האחרונים, 750 ק"ג אורניום לרמה של 3.5 אחוזים, המהווים עשרה אחוזים מכמות האורניום המועשר המצוי בידי איראן. אם החומר הזה יועשר לרמה צבאית של 90%, היא תוכל לייצר חמש פצצות אטום.

העשרת האורניום נעשתה תוך כדי השיחות שקיימו האיראנים עם המעצמות. הדבר רק מוכיח כי הסנקציות לא עוצרת את איראן. "צריך למנוע מהמשטר הבלתי קונבנציונלי הזה יכולת בלתי קונבנציונלית", אמר יעלון.

מחכים לבחירות בארה"ב

המשנה לראש הממשלה יעלון, התייחס לדברי דגן ואשכנזי ואמר כי הוא כאיש צבא וכמי שחווה מלחמות, מבין עד כמה חשוב שהאופציה הצבאית תהיה האחרונה. "אם מגיעים לדילמה של פצצה או הפצצה צריך לדון ביום שאחרי. אבל אם זו הדילמה, אז זו הפצצה ולא פצצה גרעינית". עם זאת, אמר כי בטהרן מניחים שב־2012 לא תהיה תקיפה, עקב הבחירות בארה"ב, ולכן הם לא באים לדיונים עם תחושה של דחיפות.

מלבד יעלון, כל הדוברים בכנס, וכל מי שעוסקים בסוגיה האיראנית מודעים לעובדה, כי הבחירות בארה"ב מונעות פעולה התקפית באיראן. ללא תמיכה האמריקאים, יהיה קשה לבצע פעולה התקפית, ולכן מאחורי הקלעים מתנהלת מערכה חשאית בנושא.

האמריקאים לא רוצים את איראן גרעינית, אך לא רוצים לראות גם מטוסים ישראלים בדרך לאיראן. כאשר הבינו האמריקאים כי ממשלת ישראל לא רק מדברת אלא מכינה תוכניות פעולה, החלו לפעול ביתר רצינות, כדי לייתר את הפעולה הישראלית. וכך בעוד האמריקאים שומעים הדלפות על אימונים שונים (אך חד משמעיים) של יחידות מובחרות בצבא הישראלי, החלו האמריקאים מצידם לאיים על איראן, להוביל את החרפת הסנקציות, ולהוביל את האיראנים לשולחן הדיונים.

האמריקאים משוכנעים כי רק כך ניתן לעצור את התקיפה הישראלית. השאלה מה חושבים על כך במערכת המדינית בישראל.

•

גורמים מדיניים המעורים היטב בסוגיה האיראנית, ציינו כי ההתבטאויות של ברק ונתניהו נגד איראן, מגבירות את הסיכוי לפעולה צבאית. אותם גורמים שוללים את האפשרות כי מדובר בהתבטאויות חריפות שנועדו להצגה בלבד, רק כדי להחריף את הסנקציות ואת הפעולות הדיפלומטיות נגד האיראנים. לדבריהם, הבעיה המרכזית היא, שנתניהו פשוט לא מאמין ולא סומך על אובמה. הוא חושש שהנשיא לא מתכוון ברצינות למה שהוא אומר.

באופן רשמי נותרה האופציה הצבאית על השולחן, אולם באופן מעשי, מדובר באופציה שנראית (בינתיים) רחוקה. רוב ראשי מערכת הביטחון הנוכחיים, ובראשם הרמטכ"ל גנץ, ראש המוסד טמיר פרדו, וראשי האגפים במוסד מתנגדים לפעולה צבאית ישראלית.

גם בפורום תשיעיית השרים, קיימת נטייה להתנגד לתקיפה. חלוקת הכוחות בתשיעייה: נתניהו, ברק וליברמן – בעד. דן מרידור, בני בגין, אלי ישי, משה יעלון ושאול מופז מתנגדים. עמדתו של שר האוצר יובל שטייניץ לא לגמרי ברורה. התוצאה: אין תקיפה.

גורמים מדיניים אומרים כי גם אם היה רוב בתשיעייה בעד, הרי שללא תמיכת הרמטכ"ל, אין סיכוי לפעולה. לפי שעה מתמקדים איפוא בהחרפת הסנקציות במטרה להחריב את הכלכלה האיראנית ובכך לגרום ללחץ על המשטר להפסיק את פרויקט הגרעין. אולם גם כאן קיימים עיכובים גם בארה"ב וגם באירופה, עקב סיבות פוליטיות וכן מחשש לעלייה דרמטית במחירי הדלק.

ובינתים בעוד כולם מדברים, ממשיכים האיראנים בפרויקט שלהם וכפי שאמר יעלון: צוחקים כל הדרך לפצצה...

•

מי זוכר שרק לפני פחות מחודש דיברו כולם על הליכה לבחירות. מסתבר שיש הזוכרים. מדובר בחברי הכנסת של הליכוד. לפי ההתבטאויות שלהם בעניין המסתננים והעובדים הזרים, אנו כבר בעיצומן של הבחירות. רבים בסיעה חושבים שהבחירות לא נדחו עד למועדן ב־2013 למרות צירוף קדימה לממשלה. לדעתם, הבחירות יהיו בסופו של דבר בתוך שמונה חודשים. מכאן ההתבטאויות החריפות בעניין הסודנים. הכל לצורך פרימריז. מערכת הבחירות החלה והיא בעיצומה.