כותרות TheMarker >
    ';

    נפלאות התבונה

    בלוג על מוח האדם

    כל הזכויות שמורות -- לא יעשה שימוש כלשהו במאמרים ללא בקשת רשות.

    אלומית ישי: המוח הכלכלי

    32 תגובות   יום שני, 24/12/07, 17:16
    במשך שנים רבות הניחו כי קבלת החלטות כלכליות הינה תהליך ראציונלי וענייני המונע משיקולי תחרותיות מחד ושיתופיות מאידך. ואולם, מחקרים התנהגותיים בפסיכולוגיה ומחקרי דימות תפקודית מוחית מראים כי ה-Homo economicus מבסס החלטות רבות לא רק על ההיגיון כי אם גם על הרגש.
    בתורת המשחקים, דילמת האסיר היא סוג של משחק non-zero-sum בה לשני המשתתפים ניתנת האפשרות לשתף פעולה או לנטוש. בגירסתה הפופולרית, לשני אסירים המוחזקים בתאים נפרדים ללא יכולת לתקשר, מוצעת האפשרות להודות בביצוע הפשע או לשתוק. אם האחד יודה והשני ישתוק, המודה יצא לחופשי וחברו ישפט לעשר שנות מאסר. אם שניהם יודו, יישפטו לחמש שנות מאסר כל אחד. אם שניהם ישתקו, יישפט כל אחד לשנתיים מאסר. בבסיס הדילמה, אם כן, השאלה להודות או לשתוק. התגובה הראציונלית היא כמובן הודאה, שכן אז יצאו לחופשי או יישפטו לחמש שנות מאסר. לעומת זאת אם ישמרו על זכות השתיקה, הם מסתכנים בעשר שנות מאסר, אלא אם כן המשתתף השני ישתוק גם הוא.

    דילמת האסיר משמשת כמודל לשיתופיות המבוסס על אלטרואיזם הדדי. עשרות שנים של ניסויים בכלכלה ופסיכולוגיה הראו כי נבדקים רבים בוחרים במפתיע באסטרטגיית שיתוף הפעולה, במיוחד כאשר במשחקים חוזרים ונשנים ניתנת להם האפשרות להעניש את המשתתפים האנוכיים.

    עם התפתחות שיטות הדימות התפקודית המוחית, ובעיקר ה-fMRI, נסרק מוחם של עשרות נבדקים ברחבי העולם בזמן ששיחקו נגד משתתף אנושי או נגד מחשב, בואריאציה כזו או אחרת של הדילמה (במקרים רבים הוחלפו שנות המאסר בשטרות כסף). הממצאים העיקריים מלמדים על עליה בפעילות העצבית במספר אזורים במוח, הכוללים את קליפת המוח הפרפרונטלית, המתווכת, כזכור, קבלת החלטות ו-executive functions, וברשת התגמול העצבית (reward circuitry) הכוללת אזורים דופאמינרגיים המתווכים את הרגשת הסיפוק והתגמול בתגובה לגירויים בעלי ערך הישרדותי ראשוני (מזון, סקס) או משני (יופי וכסף).

    כמו כן הסתבר כי רמת הפעילות העצבית באזור טמפורלי (STS) היא המנבא הטוב ביותר למידת האלטרואיזם שיגלו הנבדקים במשחק. אזור זה נדלק במוח כאשר אנו צופים בפעילות של אנשים אחרים וכנראה מתווך הבנה ופרשנות של "התנהגות האחר" החיונית לאינטראקציות חברתיות (בשנים האחרונות מחקרים רבים שעוסקים ב-Theory of Mind מדווחים על פעילות באזור זה).  
    לממצאים אלה חשיבות מרובה כי במצבים רבים של "פתולוגיה חברתית" כגון אוטיזם, התמכרות לסמים והתנהגות סוציופאתית, משתבשים מנגנוני ההדדיות והתגמול. הבנת הבסיס הפיזיולוגי עשויה להביא לפריצות דרך באבחון וטיפול.

    ומה קורה כאשר למשתתפים במשחק ניתנת האפשרות להעניש את האנוכיים שאינם מתחשבים באחרים ומתעלמים מההדדיות המקובלת? הסתבר כי הענשת הרמאים גרמה לעליה ניכרת באזורי התגמול במוח, בעיקר בסטריאטום ובקליפת המוח האורביטופרונטלית. העליה בפעילות העצבית באזורי תגמול אלה היתה חזקה יותר אצל הגברים מאשר אצל הנשים. הבדל זה בין המינים, שזכה לסיקור תקשורתי נרחב, התפרש כ"טעם המתוק של הנקמה": גברים שואבים סיפוק ועונג כאשר ניתנת להם האפשרות להעניש את הסוטים מהנורמות החברתיות. יש לציין שאם זה במוח זה לא בהכרח גנטי: העובדה שנמצא הבדל בין נשים לגברים בפעילות העצבית במוח אינה מלמדת שלגברים תפקיד מולד בשימור הצדק החברתי. יכול להיות שנשים פשוט אינן מגלות עניין בנקמה חברתית (להזכירכם, נשים גילו אמפאתיה גדולה יותר לכאב של בני זוגן).

    מסידרת מחקרים חדשה שנערכת בימים אלה באוקספורד עולה כי לסרוטונין תפקיד חשוב בקבלת החלטות חברתיות. את רמת הסרוטונין אפשר להוריד זמנית על-ידי חסימת טריפטופן, חומר המוצא של סרוטונין. הסתבר כי רמות נמוכות של סרוטונין גרמו לירידה בשיתופיות שהפגינו משתתפים בדילמת האסיר. למרות שמנגנון הפעולה עדיין לא ברור, משערים כי רמות נמוכות של סרוטונין, שכידוע מאפיינות דיכאון ומצבי חרדה, מורידות מערך התגמול ותחושת הסיפוק המלוות את האלטרואיזם ההדדי.

    היכולת לפענח את אסטרטגיית המתחרה שלך או את התנהגות המשקיעים בבורסה, אם כן, תלויה בהבנת הפסיכולוגיה והנוירופיזיולגיה של המוח הכלכלי שאינו תמיד ראציונאלי ולרוב מונע על-ידי רגשות ונורמות חברתיות.

    לקריאה נוספת:
    זיהוי פרצופים (על היכולת לפענח את הבעות פניו של האחר)
    זוגיות וכאב (על אמפאתיה והבדלים בין גברים לנשים)
    מרכזי קניות במוח (על רשת התגמול העצבית וההנאה משופינג)

    דרג את התוכן:

      תגובות (27)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/2/11 19:22:
      תענוג לקרא אותך שבת שלום
        14/2/09 15:18:

      כמה שזה נכון ומרתק יפה כתבת.

      אני מחפש אחר המוח הכלכלי הממוחשב ללא יכולת להרגיש את פעימות הלב והנשמה

      למה ? ולמי זה טוב ? 

      זה טוב לכיס ולמה כי כך מופעלת הכלכלה העולמית הבין בנקאית

      לכן ללא מעורבות ברגשות כאשר יש נגישות לנתונים כלכלים זו האופציה הכלכלית הנבונה

      האם זה טוב לאנושות ( אולי רק חייזרים שמסתכלים אלינו מעולמות אחרים יודעים מה אנו כבני אדם עושים מעולמנו

      הכלכלי )

      שבת שלום

      ממני......ראובן  

       

        26/12/07 08:00:

       

      צטט: אלומית ישי 2007-12-26 01:31:41

       

      צטט: tal_riv 2007-12-25 14:23:36

      חשבתי שכבר מקובל להניח, בשנים האחרונות, שהגיון ורגש הן פנים שונות של אותם תהליכים, וכבר הוכח שעל ידי מינונים שונים של גרויים שהשפיעו על שליחת או קליטת סרוטונין ניתן להשפיע עליהם

       

      מצטערת, אני ממש לא מכירה את המחקרים המדעיים עליהם אתה מסתמך בקביעה שההיגיון והרגש הם אותם תהליכים המווסתים על-ידי סרוטונין.  יש קישור למאמרים?

      אאל"ט בקובץ מאמרים של Scientific American בנשא שפורסם לפני כשנה. אשתדל למצוא קישור 

       

        26/12/07 07:07:

       

      צטט: אלומית ישי 2007-12-26 01:31:41

       

      צטט: tal_riv 2007-12-25 14:23:36

      חשבתי שכבר מקובל להניח, בשנים האחרונות, שהגיון ורגש הן פנים שונות של אותם תהליכים, וכבר הוכח שעל ידי מינונים שונים של גרויים שהשפיעו על שליחת או קליטת סרוטונין ניתן להשפיע עליהם

       

      מצטערת, אני ממש לא מכירה את המחקרים המדעיים עליהם אתה מסתמך בקביעה שההיגיון והרגש הם אותם תהליכים המווסתים על-ידי סרוטונין.  יש קישור למאמרים?

      תודה. הרגע ראיתי ששלחת לי. אני אנסה לקרוא. אם בעברית אני נאלצת לבדוק כל מונח בגוגל ובויקפדיה נראה לי שמחכה לי סוף שבוע מעניין. התרופה החדשה מעניינת אותי בשל היותה לא מעוררת ו/ או משפיעה על מצב רוח ומכיוון שקראתי שהיא מתאימה למבוגרים.

       

      למה נפעמת?

       

      את עושה כאן שירות נפלא והכתיבה שלך מעוררת עניין. לא פעם אני נחשפת לרופאים מקצועיים גרדא שרואים רק את הבעיה הספציפית עליה החולה מדבר. אני באה ממקום אחר- ראיית התמונה הכוללת כבסיס לאפשרויות הפתרון. תפיסתי בטיפולי גוף היא הוליסטית וכך גם דרך הטיפול שלי. מכאן תביני שכל מה שאת כותבת בראייה רחבה כל כך מעשיר אותי מאוד - מקצועית ונפשית.

       

        26/12/07 01:31:

       

      צטט: tal_riv 2007-12-25 14:23:36

      חשבתי שכבר מקובל להניח, בשנים האחרונות, שהגיון ורגש הן פנים שונות של אותם תהליכים, וכבר הוכח שעל ידי מינונים שונים של גרויים שהשפיעו על שליחת או קליטת סרוטונין ניתן להשפיע עליהם

       

      מצטערת, אני ממש לא מכירה את המחקרים המדעיים עליהם אתה מסתמך בקביעה שההיגיון והרגש הם אותם תהליכים המווסתים על-ידי סרוטונין.  יש קישור למאמרים?

       

      צטט: אלומית ישי 2007-12-25 12:22:28

       

      צטט: חמוטל גרייף-ירון 2007-12-25 11:25:32

       


      תודה אלומית, את הTOM אני מכירה בתיאוריה וגם בפרקטיקה במסגרת טיפולי CBT .

       

      ההתענינות שלי ביחס לאוטיזם קשורה לסימנים אוטיסטים ראשוניים שמוקדמים לכל פעילות קוגנטיבית מורכבת. למשל אחד הסימנים הראשונים לאוטיזם כבר בחודש הראשון לחיי התינוק הוא קושי להישיר מבט, לחפש את מבט המבוגר המטפל בו. מדובר בסוג של קשר ראשוני מאוד בודאי שללא טיפה של מודעות ובכל זאת אינו מתרחש ומשמש כ"מבשר" של בעיית תקשורת רחבה יותר בגיל מבוגר יותר.

       

      האם ניתן להסביר גם את זה במונחים נוירולוגים?

       

      תודה, חמוטל.

       

       

       

       

      מחקרי  רבים מראים שתפיסת פרצופים במוח האוטיסטי שונה, ראי מאמר. 

        

       

       תודה על התשובות הסבלניות (:  חמוטל.

       

      קראתי את גוגל והמוח. מעניין מאוד. והגבתי גם שם, זאת אומרת, שאלתי שאלה. אשמח אם תעני כמיטב יכולתך.

      עוד אשוב עם כוכבים.

      ניצה

      התחלתי לפני יותר משעה. אני מתלמדת עכשיו . כמעט כל מונח נחרש בויקפדיה וגרר אחריו שרשור רציני של קריאה, וגם חזרתי לחומרים של אינציקלופדיה רפואית שערכתי להר"י.

       

      כתבת מעניין, אני מרותקת. ותודה לגנאדי המקסים שהשלים פערים.

       

      ולבסוף- אני רק שאלה

      יש לך אפשרות לספר לי על סטרטה (Strattera) מלבד  תכליתה הרפואית ואישורה על ידי מנהל התרופות האמריקני. האם יש מחקרים ומעקבים על המשתמשים? זה מעניין אותי אישית.

      תודה אלומית

      חג שמח (:-

        25/12/07 14:23:
      חשבתי שכבר מקובל להניח, בשנים האחרונות, שהגיון ורגש הן פנים שונות של אותם תהליכים, וכבר הוכח שעל ידי מינונים שונים של גרויים שהשפיעו על שליחת או קליטת סרוטונין ניתן להשפיע עליהם
        25/12/07 12:30:

       

      צטט: s_calvin 2007-12-25 12:09:11

      אלומית , כרגיל פוסט נהדר . בזמנו התענינתי בתחום של כלכלת נתינה (gift economy), כלכלה שבה כל אחד משתף אחרים בעודפים שיש לו.זאת כלכלה מאוד מוצלחת לקבוצות קטנות עם סולידריות פנימית גבוהה. הבעיה בכלכלת הנתינה היא שכאשר אחד האנשים "נצלן" כלומר הוא רק לוקח ולא כל כך נותן כדי לצבור "הון" שינוצל בשעת משבר , ה"קנאה" באדם כזה ובדוגמא שהוא נותן שוברת את הסולידיריות . הדרך להלחם בזה היא כמובן הענשה חמורה . הענשה כזאת אפשרית רק בחברות סגורות (ע"י הטלת חרם) או בחברות עם מנהיגות חזקה ולא דמוקרטית. למעשה בחברות דמוקרטיות אין הענשה של ה"נצלן" אלא נהפוך הוא ולכן יש להם נטיה להפוך לקפיטלסיטיות.

       

      האם את חושבת שיש העדפה לכלכלה תחרותית על פני כלכלת נתינה מבחינת מבנה המוח ?

       

      היי אילן, 

      אני מניחה שלכלכלת נתינה היה יתרון אבולוציוני, כיון שהשיתופיות אפשרה את הישרדות כל חברי הקבוצה.  בחברת שפע, לעומת זאת, המעבר מכלכלת נתינה לכלכלה תחרותית הוא כנראה בלתי נמנע.  אין לי מושג אם לשינוי חברתי זה בסיס פיזיולוגי, אבל זו בהחלט שאלה מעניינת... 

        25/12/07 12:22:

       

      צטט: חמוטל גרייף-ירון 2007-12-25 11:25:32

       


      תודה אלומית, את הTOM אני מכירה בתיאוריה וגם בפרקטיקה במסגרת טיפולי CBT .

       

      ההתענינות שלי ביחס לאוטיזם קשורה לסימנים אוטיסטים ראשוניים שמוקדמים לכל פעילות קוגנטיבית מורכבת. למשל אחד הסימנים הראשונים לאוטיזם כבר בחודש הראשון לחיי התינוק הוא קושי להישיר מבט, לחפש את מבט המבוגר המטפל בו. מדובר בסוג של קשר ראשוני מאוד בודאי שללא טיפה של מודעות ובכל זאת אינו מתרחש ומשמש כ"מבשר" של בעיית תקשורת רחבה יותר בגיל מבוגר יותר.

       

      האם ניתן להסביר גם את זה במונחים נוירולוגים?

       

      תודה, חמוטל.

       

       

       

       

      מחקרי  רבים מראים שתפיסת פרצופים במוח האוטיסטי שונה, ראי מאמר. 

        

        25/12/07 12:09:

      אלומית , כרגיל פוסט נהדר . בזמנו התענינתי בתחום של כלכלת נתינה (gift economy), כלכלה שבה כל אחד משתף אחרים בעודפים שיש לו.זאת כלכלה מאוד מוצלחת לקבוצות קטנות עם סולידריות פנימית גבוהה. הבעיה בכלכלת הנתינה היא שכאשר אחד האנשים "נצלן" כלומר הוא רק לוקח ולא כל כך נותן כדי לצבור "הון" שינוצל בשעת משבר , ה"קנאה" באדם כזה ובדוגמא שהוא נותן שוברת את הסולידיריות . הדרך להלחם בזה היא כמובן הענשה חמורה . הענשה כזאת אפשרית רק בחברות סגורות (ע"י הטלת חרם) או בחברות עם מנהיגות חזקה ולא דמוקרטית. למעשה בחברות דמוקרטיות אין הענשה של ה"נצלן" אלא נהפוך הוא ולכן יש להם נטיה להפוך לקפיטלסיטיות.

       

      האם את חושבת שיש העדפה לכלכלה תחרותית על פני כלכלת נתינה מבחינת מבנה המוח ?

       

      צטט: אלומית ישי 2007-12-25 10:57:27

       

      צטט: חמוטל גרייף-ירון 2007-12-25 05:30:18

       

       

      מסקרן אותי מאוד הקשר שעליו דיווחת בין : רמת הפעילות העצבית באזור הסולקוס הטמפורלי העליון האחורי (STS) לאוטיזם. הבנתי שאזור זה מתווך הבנה ופרשנות של "התנהגות האחר" . האם תוכלי להסביר כמה מילים מה פועל ומה משתבש במנגנוני ההדדיות והתגמול? כפי שציינת הבנת הבסיס הפיזיולוגי עשויה להביא לפריצות דרך באבחון וטיפול באוטיזם ואספרגר , האם יש מחקרים מדעיים שתוכלי להפנות אותי אליהם ? הנושא מעניין אותי מאוד.

      תודה על פוסט מעניין (: חמוטל.

       

       שלום חמוטל,
      ה-STS  ואזורים אחרים באונות הפרונטלית והפריאטלית, הכוללים את תאי המראה, מהווים, על-פי ה-Theory of Mind את הרשת העצבית שמעבדת את הבנת כוונותיהם ופעולותיהם של אנשים אחרים. ההנחה היא שבמוח האוטיסטי הקשרים בין האזורים השונים במוח כנראה חלשים יותר.  ראי קישור נוסף 
      לתיאוריה ואוטיזם.

       

       

       

       

      תודה אלומית, את הTOM אני מכירה בתיאוריה וגם בפרקטיקה במסגרת טיפולי CBT .

       

      ההתענינות שלי ביחס לאוטיזם קשורה לסימנים אוטיסטים  ראשוניים שמוקדמים לכל פעילות קוגנטיבית מורכבת. למשל אחד הסימנים הראשונים לאוטיזם כבר בחודש הראשון  לחיי התינוק הוא קושי להישיר מבט, לחפש את  מבט המבוגר המטפל בו. מדובר בסוג של קשר ראשוני מאוד בודאי שללא טיפה של מודעות ובכל זאת אינו מתרחש ומשמש כ"מבשר" של בעיית תקשורת רחבה יותר בגיל מבוגר יותר.

       

      האם ניתן להסביר גם את זה במונחים נוירולוגים?

       

      תודה, חמוטל.

       

       

       

        25/12/07 10:57:

       

      צטט: חמוטל גרייף-ירון 2007-12-25 05:30:18

       

       

      מסקרן אותי מאוד הקשר שעליו דיווחת בין : רמת הפעילות העצבית באזור הסולקוס הטמפורלי העליון האחורי (STS) לאוטיזם. הבנתי שאזור זה מתווך הבנה ופרשנות של "התנהגות האחר" . האם תוכלי להסביר כמה מילים מה פועל ומה משתבש במנגנוני ההדדיות והתגמול? כפי שציינת הבנת הבסיס הפיזיולוגי עשויה להביא לפריצות דרך באבחון וטיפול באוטיזם ואספרגר , האם יש מחקרים מדעיים שתוכלי להפנות אותי אליהם ? הנושא מעניין אותי מאוד.

      תודה על פוסט מעניין (: חמוטל.

       

       שלום חמוטל,
      ה-STS  ואזורים אחרים באונות הפרונטלית והפריאטלית, הכוללים את תאי המראה, מהווים, על-פי ה-Theory of Mind את הרשת העצבית שמעבדת את הבנת כוונותיהם ופעולותיהם של אנשים אחרים. ההנחה היא שבמוח האוטיסטי הקשרים בין האזורים השונים במוח כנראה חלשים יותר.  ראי קישור נוסף 
      לתיאוריה ואוטיזם.

       

       

       

       

      מסקרן אותי מאוד הקשר שעליו דיווחת בין : רמת הפעילות העצבית באזור הסולקוס הטמפורלי העליון האחורי (STS) לאוטיזם. הבנתי שאזור זה מתווך הבנה ופרשנות של "התנהגות האחר" .  האם תוכלי להסביר כמה מילים מה פועל ומה משתבש במנגנוני ההדדיות והתגמול? כפי שציינת הבנת הבסיס הפיזיולוגי עשויה להביא לפריצות דרך באבחון וטיפול באוטיזם ואספרגר ,  האם יש מחקרים מדעיים  שתוכלי להפנות אותי אליהם ? הנושא מעניין אותי מאוד.

      תודה על פוסט מעניין (:   חמוטל.

       

        25/12/07 00:41:

       

      צטט: גנאדי 2007-12-25 00:34:00

       

      הנה תיאור טבלאי סטנדרטי של דילמת האסיר:

       

      האסירים ביצעו את הפשע ונתפסו ביחד ולכן כל אחד מהם יכול להודות ולהפליל את חברו או לשתוק ולהכחיש הכל.

       

      אם אסיר מסוים מודה, אז הוא מפליל גם את חברו בפשע. אם חברו מכחיש אז האסיר המפליל הופך ל"עד מדינה" ויוצא לחופשי, ואילו שותפו לפשע יושב 10 שנים בכלא. הצבעים במשבצות מתארים את הגמול או העונש של כל אסיר.

       

      מהטבלה רואים שלא משנה מה יעשה אסיר ב', לאסיר א' (הכחול) תמיד כדאי יותר להודות (או שהוא יצא לחופשי במקום לשבת שנתיים, או שהוא ישב רק 5 שנים במקום 10). אסיר ב' (האדום) מפעיל את אותו השיקול ולכן גם הוא מחליט להודות ולהפליל את חברו.

       

      המשחק מדגים את המצב שבו כל אחד מהאסירים עשה את מה שהכי טוב בשבילו והתוצאה שהתקבלה היא גרועה לשניהם!

       

      עוד משהו מעניין בקשר לדילמת האסיר - כאשר נערכה תחרות בין תוכנות שמשחקות במשחק דילמת האסיר והמשחק חוזר על עצמו מספר פעמים (בגרסה עם כסף למשל) האסטרטגיה הטובה ביותר נתגלתה כ"עין תחת עין" - כלומר בשלב מסוים במשחק התוכנה התנהגה ליריבתה כמו שיריבתה התנהגה אליה בסיבוב הקודם של המשחק.

      תודה על התוספת. 

        25/12/07 00:40:

       

      הנה תיאור טבלאי סטנדרטי של דילמת האסיר:

       

      דילמת האסיר

      האסירים ביצעו את הפשע ונתפסו ביחד ולכן כל אחד מהם יכול להודות ולהפליל את חברו או לשתוק ולהכחיש הכל.

       

      אם אסיר מסוים מודה, אז הוא מפליל גם את חברו בפשע. אם חברו מכחיש אז האסיר המפליל הופך ל"עד מדינה" ויוצא לחופשי, ואילו שותפו לפשע יושב 10 שנים בכלא. הצבעים במשבצות מתארים את הגמול או העונש של כל אסיר.

       

      מהטבלה רואים שלא משנה מה יעשה אסיר ב', לאסיר א' (הכחול) תמיד כדאי יותר להודות (או שהוא יצא לחופשי במקום לשבת שנתיים, או שהוא ישב רק 5 שנים במקום 10). אסיר ב' (האדום) מפעיל את אותו השיקול ולכן גם הוא מחליט להודות ולהפליל את חברו.

       

      המשחק מדגים את המצב שבו כל אחד מהאסירים עשה את מה שהכי טוב בשבילו והתוצאה שהתקבלה היא גרועה לשניהם!

       

      עוד משהו מעניין בקשר לדילמת האסיר - כאשר נערכה תחרות בין תוכנות שמשחקות במשחק דילמת האסיר והמשחק חוזר על עצמו מספר פעמים (בגרסה עם כסף למשל) האסטרטגיה הטובה ביותר נתגלתה כ"עין תחת עין" - כלומר בשלב מסוים במשחק התוכנה התנהגה ליריבתה כמו שיריבתה התנהגה אליה בסיבוב הקודם של המשחק.

       

        25/12/07 00:20:

       

      צטט: אישון 2007-12-24 23:39:23

      רגע ..שניהההה..ישר גברים VS נשים ?
      מה עם "ומה קורה כאשר למשתתפים במשחק ניתנת האפשרות להעניש את האנוכיים שאינם מתחשבים באחרים ומתעלמים מההדדיות המקובלת?"

      מצטערת על אי-ההבנה, זה לא שנשים שיחקו נגד גברים.  בניסויי ההדמיה השתתפו גברים ונשים ששיחקו נגד גברים ונשים והאנוכיים כללו גם גברים וגם נשים.  רק כאשר הפרידו בין המינים בשלב ניתוח התוצאות גילו דגם פעילות עצבית שונה המלמד על ההנאה שבנקמה במוח הגברים. 

        24/12/07 23:51:

      אם האחד יודה והשני ישתוק, המודה יצא לחופשי וחברו ישפט לעשר שנות מאסר. אם שניהם יודו, יישפטו לחמש שנות מאסר כל אחד. אם שניהם ישתקו, יישפט כל אחד לשנתיים מאסר.

       אחרי כן כתבת שאם הם יודו הם מסתכנים במקסימום שנתיים...

      יש כאן סתירה...

      כי אז זה הופך את הדילמה לבאמת פשוטה

      אבל כאן יש יותר תחכום בדילמה לפי הכיתוב המקורי..

      כלומר או שיצאת נקי לגמרי או שהכי החרפת את המצב, לעומת שיתוףף הפעולה שמהווה נזק בטוח אבל קטן..

       

      ----

       

       

        24/12/07 23:39:
      רגע ..שניהההה..ישר גברים VS נשים ?
      מה עם "ומה קורה כאשר למשתתפים במשחק ניתנת האפשרות להעניש את האנוכיים שאינם מתחשבים באחרים ומתעלמים מההדדיות המקובלת?"
        24/12/07 21:33:

      תודה אלומית. מדהים .

      הלואי שאצליח לזכור ...

        24/12/07 20:48:

       

      במחשבה ראשונה - ביני לביני - חשבתי על כך שנשים הן יותר נקמניות ולא רק, אלא שכשהן נוקמות, הן דואגות שכל העולם יידע על כך.

      ואח"כ - ישבתי לדוג מזכרוני מקרים של גברים נקמניים ושמתי לב שהכרתי גם לא מעט כאלו.

       

      בני האדם הם יצורים חברתיים - זהו דבר ידוע. בדידות מזהירה יכולה להביא לשגעון.

      נשים מחוברות יותר לרגש וגברים להגיון. כך שזה מתקשר יותר לפוסט.

       

      כמו שאת רואה - גירית אותי לחשיבה.

       

      מרתקת, כהרגלך.

        24/12/07 18:44:

      כלומר,התווית  SSRI על ידי פסיכיאטרים משנה את פני הכלכלה.

      קבלי כוכב מממשתתף בכנס מלא יבשושים הממדלים תורת המשחקים. מזל שיש פה קצת סוציולוגים מגניב

        24/12/07 18:26:

      כתמיד  גרמת  הנאה  מרובה

      שלא  לדבר  על הרחבת  הדעת

       

      תודה

      נשיקהמגניב

        24/12/07 17:57:

       

      צטט: מיא 2007-12-24 17:40:38

      מרתק. תמיד חשבתי שכל העניינים האלה תלויי תרבות. שאם גברים (ואני) למשל נקמניים יותר, זה כיוון שהם מתוגמלים חברתית על חשיבה פשטנית יותר, ואילו הנשים שנדרשות להיות ענוגות אינן יכולות להרשות לעצמן התנהגות תחרותית או נקמנית.

       

      יקירתי, את בהחלט לא חריגה ברגש הנקמנות שלך.  מחקרים התנהגותיים רבים מלמדים כי גם נשים מענישות, אם כי זמן התגובה שלהן ארוך יותר. 

       

      לדעתי הן ההתנהגות והן המוח מצביעים על כך שנשים פשוט משתמשות באסטרטגיות שונות מגברים.  יתכן שאצלנו הנקמה היא עניין של מוסר ולא של שימחה לאיד. 

        24/12/07 17:40:

      מרתק. תמיד חשבתי שכל העניינים האלה תלויי תרבות. שאם גברים (ואני) למשל נקמניים יותר, זה כיוון שהם מתוגמלים חברתית על חשיבה פשטנית יותר, ואילו הנשים שנדרשות להיות ענוגות אינן יכולות להרשות לעצמן התנהגות תחרותית או נקמנית.

      פרופיל

      אלומית ישי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין