ערב, מול הים. הוא הזמין אותה למסעדה, רומנטית כזאת, נרות על השולחן הים נשקף מבעד לחלונות הזכוכית, הופך מכחול עמוק לשחור. לאור הנר עיניה נוצצות, הוא מביט בה, כל כך יפה. כל כך רוצה שתהיה שלו, היא מחייכת אליו, יש לה זמן את כל הזמן שבעולם. היא תקח אותו לאט, בקצב שלה היא צריכה להיות בטוחה שהוא באמת שלה. החיוך שלה כובש אותו, מתחיל בזוית הפה, מצטרפת גומת חן ולבסוף נחשף טור שיניים צחורות חיוך מושלם, ממיס אותו. הוא יודע שהיא תהיה שלו, הוא יודע את זה, הוא יחכה לה, אם יצטרך לעולם.
|
תגובות (34)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אכן, מיוחדים מאוד.
תודה, צ'ילי מתוקה :)
אם הוא גבר.תודה, יקרה :)
נחמד שביקרת :)
רומנטי ונעים כל כך לקריאה..
והשיר המצורף נפלא ..
הם נועדו זה לזו, אין ספק....
"היא תקח אותו לאט, בקצב שלה
היא צריכה להיות בטוחה
שהוא באמת שלה."
"הוא יודע שהיא תהיה שלו,
הוא יודע את זה,"
נראה שלא יצטרך לחכות הרבה..כנראה שהם נועדו זו לזה ...
ומה שצריך לקרות בסופו של יום ....קורה !!
נירוש מאמוש כתוב: מול הים....
ואתה ,מתי אתה לא רעב???
תודה,שמחה שאהבת :)
תודה, יקירתי :)
לאט, בזהירות ובביטחה לעבר אהבה מבטיחה.