"הכאב הוא מורה גדול"

מההצלחה מעט אלו האנשים שיודעים להעריך אותה ולבחון אותה, אך את הכאב והכישלון כולנו מרגישים חזק והחכמים מביננו גם יודעים שזה המקום לצמוח ממנו וללמוד ממנו. הכאב, הפחד, כל התכונות הללו הן קיימות בכולנו אך במינון שונה. אנחנו אלו שבוחרים באיזה מינון להשתמש בהם. הרבה מאוד פעמים אדם שכואב לו או שפוחד בוחר להשתמש בתכונות הללו בתור מנגנון הגנה כדי שהוא יוכל לתת סיבה להתנהגות שלו. אם אתם פוחדים זרקו את הפחד לים ותתעלמו ממנו הוא תוקע אותכם, אם אתם כואבים אל תזרקו את הכאב לים, תחוו את כול הכאב עד שתגידו שהצלחתם ללמוד ממנו. נאמר כי הכאב הוא מורה גדול בגלל שכאב זאת הרגשה שמשפיעה על כל הגוף, מרגישים אותה בלב והיא לא נותנת מנוח, היא מגיעה ואנחנו עומדים דום. במקום להילחם בה ולהתעלם ממנה חייבים לחוות אותה על כל צדדיה להיות קצת סדיסטים וליהנות ממנה. לדעת שבסופו של יום אנחנו אנושיים וטבעי שנכאב על דברים שאכפת לנו מהם.

הכאב הכי גדול שאני חושבת שאנשים יכולים לחוות הוא מוות. אבל מוות בין אם הוא טבעי בגלל הגיל ובין אם הוא פתאומי בגלל תאונת דרכים או פיגוע, הוא קרה. את הכאב הזה אני לא יכולה לתאר. אנשים שמרגישים את זה חווים לא רק את הכאב אלא גם חור עמוק שמשהו הלך ולא יחזור עוד וליבי יוצא אליהם. כאב הוא לא דבר קל לאף אחד ולא משנה איזה כאב, כאב של פרידה, כאב של אובדן אדם אהוב, כאב של כישלון עצמי. אך ממנו אנחנו למדים כיצד אנחנו מתנהגים בסיטואציות מסויימת וכיצד עלינו בעתיד לא להתנהג. אך הכי חשוב לזכור שאת התקווה והנחישות אל לנו לאבד בגלל הכאב, אלא לשמור עליהם תמיד ולהאמין בעצמנו תמיד שלמרות הכל, אנחנו יכולים. בני אדם מתרגלים מאוד מהר לשינויים ולמצבים חדשים, תתנו לעצמכם את הצ'אנס הזה, אם אתם חווים כאב אל תתעלמו ממנו תאמצו אותו, תבכו איתו, תצעקו איתו אבל הכי חשוב בסוף להישאר עם תקווה, ללכת עם ראש מורם, לדעתם שהצלחתם ושניצחתם את הכאב.

- אני עברתי הלאה מאהבה נכזבת.

- אני עברתי הלאה מבחור שהיה הרגל .

-אני עברתי הלאה מכישלון במבחן

תגידו לעצמכם את כל הכאבים שעברתם הלאה מהם וככה תרגישו איזה אנשים חזקים אתם, תהיה לכם תמונה מול העיניים של כל הכאבים שחוויתם אבל הצלחתם לעבור, תנו לעצמכם תפיחה על השכם אתם מי שאתם בזכות עצמכם.