אני חולם,

אך אני ער.

אני שומר על עצמי, במסדרונות קשים מנשוא,

גם בפנייך, עליי לשאת זאת לבד.

זאת לא פחות ממלחמה, לקום מהסדין המוכתם שלך,

בשיניים קמוצות, עליי לנהוג בעולם,

ואת נקלעת מבלי משים לשדה שלי,

אני שוקד על השתיקה.

אני חולם,

אך אני ער.

אני צריך לכסות בפנייך

אלפי שנות זעקות,

על מנת שתחלמי על השדה שלי.

רדוף פרחי גרם קשים,

את מתענגת על הלובן,

על אילמות שלד מבהיקה.