כותרות TheMarker >
    ';

    קורינה: סופרת, מוציאה לאור, הופכת עולמות

    בלוג דעתן, לכל-הדעות. בין ספרות לסאטירה.

    ארכיון

    איך את רוצה את הסופר שלך, שחור, עם קצפת?

    2 תגובות   יום שני, 24/12/07, 18:06

    בפורום  'ספרים' עלה נושא ראוי:

     

    מי שולט בראיון  עם הסופר/ת?

     יחצ"נים ועיתונות קורצת לא פעם מצהירים בשבועה - שהקוראים, אוהבי צהוב מטבעם, הם השולטים כיום

     באו משתתפי הפורום ושברו לי מיתוס.

     

    ב-1970, כאשר שלחתי את הסיפור הראשן שלי לרבעון 'קשת',

    זכיתי לעורך מבין.

    לא חיטט, לא ביקש שאתייצב אצלו. כתב בחביבות שאהב את הסיפור ויפרסם.

    כשהרבעון ראה אור  - רק אז התבהר לי שמעתה הכל יקראו ולא תהיה לי עצמאות.

    אז החלטתי לחזור לשם שניתן לי בלידתי, קורינה, ובשם זה חתמתי וחותמת מאז ולתמיד. 

    ב-1973, עם צאת ספרי השני, כעין תשובה,

     

    נסעתי לקרוא בספריה הלאומית של וינה ובלבד שלא אהיה כאן.

    הצורך להישמר נקיה מפניות, קשובה רק לאמת הסיפור, דוחק במיוחד כשאת בשנים הראשונות  של  הכתיבה וצריכה מרחב אפל להתחסן בו בשתיקה. 

    ב-1989, כשראה אור ספרי השלישי, דפים ורודים,

     

    ביקשו מעיתון 'לאישה' לראיין אותי.

    התחקירנית שאלה, "תרצי לדבר על הגירושין?

    ויתרתי על הראיון.

     

    ב-2003, כששראה אור סודות, בא לביתי סטודנט לפילוסופיה.

    עופרי אילני.

    http://www.notes.co.il/corinna/2553.asp

     היה ונשאר אדם ערכי, נבון.

    והעורכת נהגה בכבוד בדברים שכתב. 

    אפשר וראיון משקף את הדמות אותה העיתונאי והעורך שלו רואים לנגד עיניהם.

    דמות הסופר ודמות הספר.

    על כך, על ההבדל שבין ספרות לפטפוט, ועל נביעות אחרות, אכתוב כאן הרבה, ככל שיעמדו לי כוחותיי ויימצא הזמן.

     

    בינתיים אעלה מן האוב רשימה סאטירית שפירסמתי בבלוג העברי שלי באתר 'רשימות': 

     

    פגישה גורלית עם יחצנית

    "ניסו לאנוס אותך?"

    שאלה את  כל השאלות שהתשובות להן באתר, שאת כתובתו קיבלה שבוע קודם לכן.

     

    ובעיקר, "מה קורה אצלך עכשיו, מה עשית עכשיו שיש בו עניין אנושי?"
    כלום, רק הוצאתי ספר, הקמתי הוצאה לאור, העליתי אתר שעבדתי עליו חצי שנה.
    אני כותבת.
    ואני חיה, שזה כזה הישג במקומותינו.

    על זה מכריזים ברבים כשכבר לא אקטואלי.  

    היא רוצה לדעת, "מתי התגרשת?"

    מאוכזבת שעבר כל כך הרבה זמן מאז:

    "זה כבר לא חדשות. אפילו ספר שראה אור לפני שלושה חודשים הוא כבר לא בחדשות."

    מסבירה לי את מידות התקשורת: "אם כמעט אכל אותך שועל, ניסו אתמול לאנוס אותך."

    אני מזכירה פרק מ"סודות" והיא: 

    "אבל זה לא קרה לך. זה משהו שקרה לך?" 

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/12/07 02:45:

      מוכר ועצוב (אף שהתיאור שלך גם שיעשע אותי). לא מעצמי, אבל מהרבה מכרים מעולם הספרות, שכתבה בעיתון ציירה אותם בצבעים לא-להם וגרמה להם להתבייש בפני ידידים ובפני זרים. מתוך שיחה ממושכת בעניינים רבים דולה העיתונאי את התפל ביותר, ולעתים גם ממש מסלף את הדברים, או לפחות את כוונתם. העיקר שהכתבה תהיה "מעניינת". ספרות כבר איננה נחשבת למעוררת עניין. ודאי לא דעות מנומקות על תופעות בתרבות. אפילו פולמוס אינו מעניין, כל עוד לא ניתן לציירו כנובע מיצרים אישיים זולים. משום-מה, כיום רק מה שבינו-לבינה נחשב למעורר עניין. רומאנים, עם מי אולי שכבת או אומרים ששכבת, גירושים. ושהסופר יגיד תודה שבכלל הואילו לראיין אותו, אף על פי שאינו כדורגלן, או זמרת, או אנס סדרתי.

        24/12/07 18:42:

      צהוב מעציב

      ומצחיק

      גם יחד.

      אם תרוצו עוד תספיקו

      רשומות חשובות

      פרופיל

      corinna hasofferett
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      בלוגרים כותבים על האירוע בצוותא ב-18.11.08

      בלוגים דעתנים: "חזק חזק ונתחזק!" Commentaries

      יש מה לעשות ביום ראשון בתשע בבוקר

      רשומות חשובות

      אם תרוצו עוד תספיקו

      בלוגרים כותבים על האירוע בצוותא ב-18.11.08

      בלוגים דעתנים: "חזק חזק ונתחזק!" Commentaries

      יש מה לעשות ביום ראשון בתשע בבוקר