אני רובץ בבית על הספה ולא עושה כלום בידיעה שיש לי מטלה לעשות זה אחד מהדברים שמאפיינים אותנו הישראלים. אני אומר שיהיה טוב וממשיך בשלי,יש אנשים מעטים שיכולים להילחם ברצון שלהם זה כואב אבל בגלל הקנאה אנחנו מכנים אותם "חנונים". ואז לשנייה אני אני מתמלא מרץ ועולה למעלה נחוש בדעתי לעשות את המטלה. פותח במרץ ספרים לוקח עט ו..... מתעורר אחרי עשר שעות על ספרים מלאי ריר זוחל למטה במדרגות וחוזר למקום מבטחים-הספה.
|