 בסדרת פגישות שנתקיימו סביב שולחן במשרד הרווחה נתקבצו: השופט אפרים לרון, הפרופ' יוסף תמיר, הפרופ' יחזקאל טלר, הפרופ' אברהם פרידמן, ד"ר שלמה אלישר, מאיר שני, עירית פלדמן, אהוד בן-דרור, יחיאל שרשבסקי, אריה צודקביץ, יואב קריים ורוני שכטר. בפניהם הוצבה מטרה : "להקטין את הנטל הציבורי של תשלומי הקצבאות על קופת המדינה" (עמוד 38 בדו"ח לרון) כרפורמה בחוק הביטוח הלאומי. ישבו וחשבו איך ליצור את אותה מלכודת דבש שתצליח לשכנע נכים להיפרד מקצבת הנכות.
חשבו והגיעו לפתרון.
נמליץ בדו"ח למדינה לשכנע נכים לצאת לעבוד, שתעשה זאת באמצעות פרסום מטעה בו יספרו לנכים כי הוסרו מגבלות העבודה. הפרסום ישכנע נכים בעזרת מילים יפות להגביר הכנסתם ולצאת לעבוד.
במשך תקופת זמן מוגבלת אפשרו לנכים ליהנות מתחושת הקלה משחררת, גרמו להם בתחושה שכל המחסומים הוסרו, אל תפעילו את הועדות ואל תשנו את רמת אי-כושרם בתקופה זו, שיסתגלו, שיספרו לחברים שלהם שאפשר להרוויח כל מה שמתחשק, שיצאו בכתבות נלהבות בתקשורת ובהן יתארו כמה הם שמחים על שהשתלבו בעבודה וכמה מיטיב שינוי החוק. תאפשרו להם לקבל את אותה קצבה ששולמה בעבר- אל תשנו בה דבר.
לפחות 30 אלף נכים יפלו במלכודת דבש זו.
ומה אחר כך?
אל דאגה, בתקופת החופש המוחלט ירשמו אצלכם רמות השכר שלהם, יתועדו כל פריצות מחסומי מגבלת השכר שיעשו. אל תעירו ואל תזהירו, נהפוך הוא, תשתדלו לשכנע את אותם נכים להגביר וככל האפשר את רמת השכר שלהם, שיצאו כמה שיותר נכים ממסגרות הקצבה.
מי שחרג ממגבלת השכר מצאו לו מסגרת חדשה - קראו לה: "עידוד", קבעו מסגרת זמן של 3 שנים שבסופה, דאגו לשלוח את אותם הנכים לשוק החופשי עם "כרטיס טיסה" חד כיווני בו תכתבו "הנכה הסתגל לנכותו" , דאגו שלא יוכל לשוב ולקבל קצבה.
אל דאגה, גם אותם שלא חרגו מהמסגרת השכר המותרת ישלמו על כך, בתום התקופה המוגבלת וברגע שתמצאו לנכון (ברגע שיהיו מספיק נכים שנפלו למלכודת הדבש ) - הוציאו תקנות חדשות ובהן קיבעו כללים חדשים ובום... כמעט כל מי שנענה לקריאה יפגע (בינגו), ומי שלא יפגע כנראה שהוא מספיק נכה מכדי להוציאו ממעגל הקצבאות.
במקביל ספרו לציבור שאתם מאפשרים לנכים לעבוד ולכן אתם לא מגדילים את קצבאות הקיום (נכות), כדי שנכים ימצאו בחרפת רעב ויאלצו לעבוד, וכך נטל הקצבאות על קופת המדינה יקטן.
----- ההמלצות התקבלו בברכה. -------
בשנת 2005 הממשלה קיבלה בחום את הדו"ח ואימצה אותו . ביולי 2008 ניתן השינוי בחוק והתבצע בתיקון 109, תקופת "החופש מעול" הועמדה בו על שנתיים, בשנת 2009 הפרסומים המטעים של המל"ל נשלחו לכל מקבל קצבה ועד הבית. שעון המרעום החל לתקתק, חלפו שנתיים ואז התברר שלא נפלו מספיק נכים במלכודת הדבש. אין מה למהר..., התקנות החדשות מחכות בפינה, מעוכבות לבנתיים, בקרוב מאוד יונחו ויופעלו, ממתינים שם וסופרים נכים, לאחר שיתברר כמה נכים במלכודת ושווה לסגור את הפתח סופית..יעשו זאת
אם גם את/ה איתנו במאבקנו, אנא עזר/י להפיץ את הפוסט הזה. תודה |