0

0 תגובות   יום ראשון, 3/6/12, 08:17

בשנת 2009 ניתן תיקון בפרק ט' של חוק ביטוח הלאומי (פרק הנכות), שמו הרשמי של התיקון  הוא "עידוד תעסוקת נכים", והוא מוכר כ"חוק לרון", על שמו של מי שעמד בראש הוועדה שהובילה לחקיקתו, השופט אפרים לרון ז"ל.

בפוסט  הזה  כהמשך לפוסט קודם שפורסם בנושא, אני עושה ניסיון להתמודד עם דרך ההטעיה, שכתוב העובדות, החזרה המונוטונית על סיסמאות שווא המוחדרות ללא הרף למוחם של נכים, עיצוב השגוי וחלקי של מושגים חדשים, פרוש חלקי ומטעה של חוק מורכב ומסובך ובעיקר ניסיון להתמודד עם הדרך שבה מציג הביטוח הלאומי את עיקרי התיקון לציבור הנכים.

   

בדיקה מדוקדקת של המידע על עיקרי החוק כפי שהוא מוצג לנכים באתר המוסד, (וגם בחוברת שנשלחה בדיוור ישר לכלל ציבור הנכים) מגלה ניסוח ערמומי ומטעה, עמימות, מגמתיות, הסתרה מחושבת. האם הדרך שבה מציג המוסד לביטוח לאומי את עיקרי תיקון "חוק לרון" אכן מציגה תמונה שלמה ומלאה של שינוי החוק? מה מסתתר מאחורי הסעיפים שבו? הנה התשובות מלאות והפירוש המלא, נכון ההסבר ארוך ומייגע אבל שווה לקרוא.

    

 

"אם נקבעה לך דרגת אי-כושר יציבה, לא תיבדק מחדש עם צאתך לעבודה ".

  

אמירה זו נכונה לתקופת "החופשה הזמנית" שהונהגה בתקופת "פיתוי הדבש" שתסתיים עת כניסת התקנות חדשות שעדיין לא נכתבו.

  

בקריאת החוק המלא (תיקון 109) תגלו כי נקבעה "תקופת בחינה" של החוק, שתימשך כשנתיים . עוד תגלו כי: "במהלך תקופת הבחינה יקבע שר הרווחה והשירותים החברתיים, לאחר התייעצות עם שר האוצר , כללים ותנאים לביצוע בדיקה מחדש של דרגת אי-כושר להשתכר " (סעיף 15 (ו) בתיקון)

מכאן שלאחר שייקבעו כללים ותנאים לבדיקה מחדש של דרגת אי הכושר להשתכר, יתכן ותוזמן לוועדה רפואית לקביעה חדשה של דרגת אי הכושר שלך. כך שלא ממש סיפרו לך את כל האמת במה שכתבו.. נכון?


הועדה, אם תזומן אליה, תשתמש בנתוני המידע שנאספו בתקופת "הבחינה".

סביר להניח שאם קראו לך לועדה מחדש, יש שם בנתונים חריגות על הכללים החדשים (שאותם יקבע השר ). סביר שהועדה לאור המידע שנאסף לא תזכה אותך בקצבת נכות מלאה ושלילת זכאות מלאה גוררת בהכרח לביטול או להקטנה ברוב ההטבות הנלוות (כמו: ההנחה בארנונה, במים, בחשמל, בטלפון, בסיוע בשכ"ד ובזכאות לדיור ציבורי). כמו גם "תהנה" מהקטנה מאסיבית " בגובה הקצבה שתשולם לך.

  

מתי כל זה יקרה? ... כשתחליט הממשלה להוריד את הגרדום.

  

" הסכום הכולל שתקבל מעבודה ומקצבה, יהיה תמיד גבוה יותר מסכום הקצבה בלבד. לכן ככל שתרוויח יותר מעבודה, כך הכנסותיך הכוללות יגדלו ."

זה אומנם נכון, אבל זה לא הסיפור כולו...

 

א) ככל שתרוויח מעבודה, קצבתך תקוזז בהתאם . אותי אישית מעניין מה משלם לי הביטוח הלאומי והמס החדש מקזז בגבול התקרה 40% מהקצבה... לא כיף לדעת שיישארו לך רק 60% מהקצבה...

 

ב) אם תעבוד בשנה הראשונה שלאחר אישור הזכאות לקצבה ותעבור את התקרה שנקבעה לך על פי חומרת נכותך, זכאותך לקצבת נכות תתבטל, ואתה יבוטלו ההטבות הנלוות לה . את זה לא סיפרו לך, וגם לא סיפרו לך שאין דרך חזרה.

ג) גם אם לא תעבור את התקרה שנקבעה לך, הרי שמרגע שאתה מרוויח סכום שהחל ממנו קצבתך מקוזזת, אתה מציג כושר עבודה (האח הגדול צופה בך), והמוסד רשאי לזמן אותך, לאחר שיקבע כללים ותקנות, לוועדה רפואית לקביעה חדשה של דרגת אי הכושר שלך, וזו עלולה לצמצם באופן נרחב את זכאותך לקצבת נכות ולהטבות הנלוות אליה .

  

ד) אם תעבור את "תקרת ההשתכרות" , אתה כבר לא "נכה" ולאחר שלוש שנים תמצא את עצמך עם כרטיס טיסה חד כיווני שבו יכתב "הנכה הסתגל לנכותו" ותגלה שהביטוח הלאומי קבע שהוא לא רוצה לתמוך בך יותר לעולם (גט כריתות).

"תמשיך לקבל הטבות נלוות על-פי הכללים שנקבעו ".

 זה נכון לתקופת "מלכודת הדבש" אבל ממש לא נכון למה שיהיה לאחריה. שים לב לאחיזת העיניים ולתרמית - "על פי הכללים שנקבעו". מהם אותם כללים?

א) אם תעבור את תקרת השכר שנקבעה לך, תתבטל זכאותך לקצבת נכות ואתה יבוטלו ההטבות הנלוות לה .

ב) בתום תקופת הבחינה, לאחר שייקבעו כללים ותנאים לקביעה לוועדות רפואיות, המל"ל יכול לזמן אותך לוועדה רפואית ויקבע לך דרגת אי כושר בהתאם לכללים ולתנאים שנקבעו במהלך תקופת הבחינה, שעדיין אינך יודע מהם. אם דרגת אי הכושר הזו לא מזכה אותך בקצבת נכות מלאה, יבוטלו גם רוב ההטבות הנלוות .

 

"רשת ביטחון למשך שלוש שנים - אם הפסקת לקבל את קצבת הנכות בגלל שהתחלת לעבוד או בגלל שהכנסותיך מעבודה עלו, תהיה מוגן ברשת ביטחון מבלי לעבור בדיקה מחדש ."

  

שים לב למה שכתוב כאן. מסתירים כאן מידע חשוב. אומרים "אם הפסקת לקבל את קצבת הנכות כשהתחלת לעבוד או כשהכנסותיך מעבודה עלו". רגע ... למה הפסקת לקבל קצבת הנכות" ? מה עשית? מה קרה? התחלת לעבוד והכנסותיך עלו? אז יש כאן סיכון. כזה שלא סיפרו לך עליו (בערות זה כוח...) הרי הם אמרו שככל שתעבוד יותר תגדיל את הכנסותיך נכון? אז למה להם לעבוד עליך ככה ? מה קרה???

 

נבדוק מה היא  "רשת הביטחון ."

"במשך 3 שנים מיום שהפסקת לקבל את הקצבה" – ראית? שוב מגניבים מידע חשוב באמירת אגב. (כבשים תמימות) למה הפסקת לקבל את הקצבה, למה הם מזכירים את זה שוב בלי להסביר לך ואיך הגעת למצב הזה בכלל ?

 

"אם תפסיק לעבוד או שהכנסותיך ירדו שוב, תוכל לשוב ולקבל את קצבת הנכות בלי לעבור בדיקה מחדש ".

 במידה ותעבור את התקרה, קצבתך לא תיפסק מיד. ניתנת לך תקופת חסד של 3 שנים שבמהלכה תקבל קצבה אחרת, ששמה "קצבת עידוד" (עוד המצאה גאונית מבית היוצר של המל"ל), ואתה רוב ההטבות הנלוות לקצבת הנכות.                                                           אחרי שלוש שנים לא תקבל!! לא קצבת עידוד, לא קצבת נכות ולא הטבות. כלום, שום דבר! (לא! – מתוך עשרת הדיברות של הביטוח הלאומי) אז איפה רשת הביטחון לעזאזל ?

  

אם במהלך 3 השנים "תחזור למוטב" אחרי שהרווחת הרבה ואתה מועמד לעוף, כלומר יפטרו אותך, או שתחול החמרה במצבך והכנסותיך יפחתו, אתה לא "תעוף", אתה תקבל קצבת נכות והטבות. אבל !!! שים לב לסעיף 214 ("בדיקה מחדש של דרגת אי-כושר להשתכר") בחוק הביטוח הלאומי, שנקבע בעקבות תיקון לרון: "המוסד רשאי לבדוק מחדש את שיעור נכותו הרפואית של מי שזכאי לקצבה לפי "קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה" וכן את דרגת אי-הכושר של נכה להשתכר או את שיעור נכותו הרפואית ".

   

הסבר:

מי שהגיע למצב שבו הוא מקבל "קצבת עידוד", המוסד רשאי לזמן אותו לבדיקה. גם אם פיטרו אותך או הכנסותיך פחתו במהלך 3 השנים של "רשת הביטחון" וקצבת הנכות הוחזרה לך, לא תוכל להימלט מבדיקה מחדש.

למה?

 כי עודדו אותך, וכעובד "מעודד" הראית כושר עבודה, בזמן שקיבלת "קצבת עידוד" - לא ישכחו לך את זה לעולם.

זוכר את הכללים והתקנות שאמורים להיקבע? בהתאם להם יש להניח, שמי שהגיע למצב של "עידוד", תיקבע לו דרגת אי כושר כזו שלא תזכה אותו בקצבת נכות מלאה ובהטבות הנלוות. זוהי, אם כן, "רשת הביטחון" שנפלת לתוכה.

ובתום תקופת "רשת הביטחון" מה יעלה בגורלך? לאחר 3 השנים האלה קצבתך תבוטל ולא יעזור לך כלום! הזכאות המלאה לקצבת הנכות ולהטבות לא תוחזר.

למה?

ראה את סעיף 209 (ב) לחוק הביטוח הלאומי ("דרגת אי כושר להשתכר") "פקיד התביעות לא יביא בחשבון אם הוצעה (צ"ל "לא הוצעה") לתובע עבודה או אם לא השתלב בעבודה".

  

מה זה אומר?

שאם יפטרו אותך ולא תמצא עבודה, ותחזור לפקיד התביעות ותתבע לעצמך "קצבת נכות", הביטוח הלאומי לא ייקח בחשבון את הנסיבות החדשות שלך, כלומר לא יהיה לו אכפת שלא הוצעה לך עבודה ושלא השתלבת בעבודה. זכאותך לקצבת נכות תהיה לפי דרגת הכושר, זו שהוכחת לפני שפוטרת ולא על פי כל שינוי אחר שחל שאתה טוען לקיומו. על פי המל"ל , דרגת אי הכושר שהוכחת היא הקובעת .

  

" אם בחודש יולי 2009 תקבל קצבת נכות ויהיו לך הכנסות מעבודה , תקבל קצבה לפי החוק החדש, רק אם תבחר בכך ".

 חוק לרון חל על מי שהחל לעבוד כנכה לאחר שהחוק נכנס לתוקף. במידה ונחשבת לנכה עובד לפני שהחוק החדש נכנס לתוקף, אתה יכול לבחור בין האפשרות להישאר בחוק הישן, או לעבור לחוק החדש (לרון). 

 הניסוח המתפתל הזה אינו מקרי. המל"ל מציג את האופציה החדשה תחילה "תקבל קצבה לפי החוק החדש" (המלכודת למתפתה המתחיל) ורק אז יבוא ההמשך "רק אם תבחר בכך".

"על-פי החוק קיימת קצבה חדשה - "קצבת עידוד". קצבה זו תשולם במקום קצבת הנכות, למי שהכנסתו מעבודה עולה על הסכום שנקבע בחוק. בכך יישמר העיקרון, לפיו הסכום הכולל שתקבל מעבודה ומקצבה יהיה תמיד גבוה יותר מקצבת נכות בלבד ".

 

עתה נזכרו לספר לך על "קצבת העידוד"? כך הם מציגים את מסלול הביטול הסופי של זכאותך לקצבת נכות כללית ולהטבות הנלוות: "קצבה זו תשולם במקום קצבת הנכות, למי שהכנסתו מעבודה עולה על הסכום שנקבע בחוק". למה להם לפתוח את המשפט באופן שלילי,כמו: "אם תעבור את התקרה שנקבעה לך, תתבטל זכאותך לקצבת נכות, תקבל במשך 3 שנים קצבת עידוד, שלאחריהן לא תהיה זכאי לקצבת נכות וההטבות הנלוות"

  

ואז באה ההסחה: "בכך יישמר העיקרון, לפיו הסכום הכולל שתקבל מעבודה ומקצבה יהיה תמיד גבוה יותר מקצבת נכות בלבד ".

 

ובתרגום לשפת בני אדם: המשפט הזה נועד להדגיש את המסר שהמל"ל מנסה להחדיר לך בחזרה תדירה למוח, לפיו קצבת העידוד המשולמת לך (במקום קצבת הנכות) כדאית ומשתלמת לך, "כדאי" לעבוד גם אם תעבור את התקרה המותרת וכבר לא תהיה זכאי לקצבת נכות, שכן היא "מחליפה" את קצבת הנכות שכבר לא תהיה זכאי לקבלה.

   

מסר נוסף הוא שבאמצעות קצבת העידוד שתחליף את קצבת הנכות (שכבר לא תהיה זכאי לה), המל"ל "עוזר לך" לשמור על סכום כולל גבוה שיתקבל מעבודה ומקצבה, לעומת מצב שבו לא תעבוד ואז תיאלץ להסתפק בקצבת הנכות לבדה .

  

המל"ל לא מגלה לך שהשמירה על ה"עיקרון" הזה של הכנסה + קצבה תהיה רק למשך 3 שנים. אליה וקוץ בה, אחרי 3 שנים אין שום "עיקרון" כזה שיגרום למל"ל לשלם לך קצבת נכות שתזכה אותך בהטבות, או להמשיך במתן "קצבת עידוד" - אחרי 3 שנים של קצבת עידוד אתה פשוט "בחוץ", תצטרך להתמודד מול עיקרון חדש, לפיו: הסכום הכולל של ההכנסות שלך יורכב מעבודה בלבד.

"על פי התיקון בחוק נקבעו 4 דרגות אי-כושר: 60%, 65%, 74% או 100% "

 סעיף משמעותי ביותר, שנכתב באופן סתמי.  מה חסר כאן בעצם?

דרגת אי כושר של 75% - אם בעבר דרגת אי הכושר שזיכתה אותך בקצבת נכות מלאה ובהטבות הייתה 75% או 100%, כעת על פי "חוק לרון" בוטלה דרגת ה- 75%, ונקבעו 4 דרגות אי-כושר: 60%, 65%, 74% ,100%

 יש להניח שאם אתה עובד, לא תיקבע לך דרגת אי כושר של 100% זו שתזכה אותך בקצבת נכות מלאה ובהטבות, אלא דרגת אי כושר של 74% ומטה - שלפיהן ומעצם הגדרתן לא מזכות אותך בקצבת נכות מלאה ובהכרח גם לא בהטבות. (עוד המצאה מתחכמת של המל"ל)

  

לקינוח, בתחתית העמוד באתר המל"ל נכתב :

 

"אם אתה רוצה לצאת לעבוד, או אם אתה עובד ורוצה לבדוק אפשרויות תעסוקה נוספות, שירותי השיקום המקצועי של המוסד לביטוח לאומי עומדים לרשותך ".

 

זהו לא רק המשך של מסכת ההטעיות, אלא גם ניצול מחפיר של נכים בחסות המדינה ועל כך המשך יבוא ....

 

באו נבדוק כדאיות כלכלית

 

כל נושא הקיזוז הינו בעצם מס נוסף שמתווסף על מיסי העבודה הרגילים. 

על כל סכום שתשתכר מעל ל- 1954 ש"ח תיאלץ להיפרד מחלק של הקצבה המשולמת לך, הקיזוז הינו בעצם מס נוסף שמתווסף על מיסי העבודה הרגילים – חד וחלק!!!!

 

מס קצבה זה מגיע ל-60% ברמתו הגבוהה ביותר מה שהופך אותו למס הישיר המוטל על הכנסה, הגבוהה ביותר במדינה!

 

בגלל גובהו הגדול של המס והעובדה כי הוא מתווסף למיסים הרגילים, עבודה עבור שכר הגבוה במקצת מעל שכר המינימום הופכת ללא כדאית.

 

ברמת שכר הגבוהה מ-60% מהשכר הממוצע שהם קצת מעל שכר המינימום שהם 5296 ש"ח לחודש  שהיא אגב התקרה לקצבת הנכות לנכה בנכות חמורה, נכה יידרש  לשלם מס עתק על תוספת חלקית של הקצבה לשכרו בברוטו

 

מאחר ויש גם חובת תשלום  לביטוח לאומי, למס הכנסה, ו- 30% או 60% קיזוז מהקצבה (בהתאם לרמת השכר המדויקת).נכה ישלם למדינה בין 57-87% עבור מיסים וקיזוזי כספים על שכרו ברוטו  - אפילו ברמות השכר הגבוהות ביותר לא משלם אדם בריא למדינה יותר מ-46% מס על עבודה

 

אז היכן השוויון?

 

המדינה מציעה לך "עידוד תעסוקה" בצורה של "מיסים" ישירים על עבודה בגובה של עד 87% כבר ברמת הכנסה שמתחת לממוצע במשק. ו"מיסים" ישירים על עבודה בגובה של 95% אחוז מרמת הכנסה שטיפה מעל הממוצע במשק.

 

מה דעתך, שווה לעבוד בשביל נטו של 5%?


__________________________________________________________________________

גילוי נאות: הכתבה נכתבה במקור בש"פ עם אורן כהן מצוות הדוברות של ארגון הפעולה, בהמשך המאמר נוסח מחדש בש"פ עם עינת קדם, ושופץ מחדש בש"פ עם שלומי גבאי. לכולם התודה על המאמץ.

דרג את התוכן: