אסופת המקרא
מפה ומשם
מתובנות רוחניות
ועד זוהמת הרחוב והלב.
\"החטא ועונשו\" הפרטי שלי
פוסטים פופולאריים
-
ניקוי טבעי של אבנים בכיס המרה
1/6/08 | 32344 צפיות
-
קורות חיים של המוות
3/9/07 | 871 צפיות
-
מילים זמניות
27/8/07 | 768 צפיות
-
קצת על מוזיקה צוענית
3/2/08 | 4405 צפיות
-
הזונה שלי ממאה שערים
25/8/07 | 10519 צפיות
-
מדבר האהבה
14/9/07 | 820 צפיות
פוסטים אחרונים
- בעתת סרטן 3/6/12
- הגלגול הזה לא משהו 27/5/12
- טוב לי 28/4/12
- זיכרון 24/4/12
- בן עזאי ומעגל שירה קוואלי 8/6/11
- רחלאה 21/5/11
בעתת סרטן
רק השם מעורר חלחלה מה יש בה במחלה הנוראה הזו? ראיתי בחיי את המוות מגיע בחליפותיו השונות למוות אף פעם אין פנים יפות. אך נוכחותו מהפנטת נדמה לי שרק המוות מסוגל לעורר מידה של יראת כבוד וקצת צניעות בקרבנו בני האדם המציאות הגשמית יוצרת תחושה כה חזקה של ממשות עד כי רק במפגש עם התפוררת החיים אנו מבינים את הנס הכל כך מופלא של נשימת חיים הזיקנה מעוררת עצב אני זוכר את אבי, מתפוגג לו מול עיני את הכיעור של הגוף שהנפש אצה כבר לעזוב את הצטמקות העור החידלון והכליון של המוח תפוקת הלב שיורדת והידיים החזקות שלו שבסוף היו מחוברות לשלד של 45 קילו שפתיחת עיניים היו עבורן מאמץ זה כל כך עצוב וכואב אבל הזיקנה לא מעוררת את הפחד כמו שמעורר הסרטן אני זוכר את המוות כשעבדתי עם נכי צהל המוות שם נוכח נפקד גם כשאתה איכשהוא שורד על כיסא גלגלים ומחובר לצינורות שונים מוות איטי מוות נוראי הנפש מתפרעת בתוך גוף שלא יכול לזוז וזה עדיין לא אותו פחד אני זוכר במעומעם את סבי החורג שנפטר מאלצהיימר וגם שם המוות נורא ועדיין לא מעורר חלחלה דרכים רבות יש לו למוות לומר את דברו בכולן יש עיניים עצובות של האיש ההולך ועיניים עצובות של האיש שנשאר מאחור ועדיין אני לא יכול לפחד הנורא ממחלת הסרטן אני חש בעתה ואימה מזדחלת כשאני כותב כעת גרורות של גרורות מעכלות את גופו של חברי הטוב ואין ידי ואין ידו משגת לא משגת את הדרך לריפוי ולא משגת את הבנת המתרחש והעתיד לבוא אלא רק את החשבון הסופי של "ברוך דיין האמת" יש כאן מגיפת סרטן נוראית ואנו לא יכולים לה לפעמים אני נזכר ב"נרקיס וגולדמונד" של הרמן הסה ואני חושב על ערבות גרמניה בימים של המגפה השחורה על חיים בצל ריח המוות כפרים נטושים שריפת הגופות והמוות שאפילו אין טעם לנסות ולברוח ממנו נדמה שזה היה כל כך מזמן ואנו חיים במציאות אחרת אבל כנראה שלא הסטטיסטיקה של קללת הסרטן נושפת כמו שריקת נחש בסבך מכווצת את עמוד השידרה וגורמת לרוץ לטרדות היומיום ובלבד לא להביט במגפה השחורה של ימינו קשה להימלט מהמחשבה העצובה שהסרטן שמעכל בגופנו הוא בבואה עצובה של העוקם הנורא של חיינו חיים בלי איזון חיים שבהם מרכז ושוליים מאבדים קשר עין ויכולת תקשור בת דודתי היא חוקרת סרטן ידועה בארצות הברית מהשיחה שניהלתי איתה לא יכולתי להימנע מהתחושה שגם היא נבוכה היא נבוכה מתוך ידיעת הביולוגיה אני סתם נבוך מתוך הבורות אבל זה לא משנה כשהיא ניצבת במרכז הבמה אין איש יכול לה רְפָאֵנוּ ה' וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה, |
תגובות אחרונות
-
pashutkesem
בתגובה על ניקוי טבעי של אבנים בכיס המרה
-
ayurveda איורוודה
בתגובה על בן עזאי ומעגל שירה קוואלי
-
משה ,
בתגובה על הגלגול הזה לא משהו
-
את חירותי
בתגובה על בעתת סרטן
-
עלמה יפה
בתגובה על קצת על מוזיקה צוענית
-
שמוליק_
בתגובה על טוב לי
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#