המתנתי בסבלנות שיגיע תורי לשמוע כמה מילים על הילד באסיפת ההורים, בין לבין שאלתי את התלמידים, מה המקצוע הכי שנוא עליהם... ןהם אמרו פה אחד - תנ"ך
**
בחיוך כובש ספרה לי המורה לתנ"ך, כמה היא אוהבת את הילד, כמה הוא נבון,
(מילה שנתקלים בה רק אצל מורות... ) וכמה חבל ש...
התבוננתי במורה שהצליחה להשניא את מקצוע התנ"ך על הילדים, והרגשתי שהיא עושה חבלה של ממש.
אחרי המחמאות שחילקה לילד, בקשתי שייצא לשחק כדורגל וישאיר אותי לבד עם המורה - הרבה זמן לא ראיתי אותו כה מאושר.
דברתי לאט על הדין וחשבון, שהיא צריכה לתת לעצמה על כך, שלפני שנכנסתי אליה, שאלתי שלשה ילדים, איזה מקצוע הם הכי שונאים, והם אמרו - תנ"ך.
שאלתי אותה, אם היא מבינה את המשמעות לכך, שהיא חלק מהמפגשים הבודדים של הילדים עם התנ"ך לאורך חייהם החילוניים. והאם היא מרגישה אחריות לגבי השאלה אם יאהבו את התנ"ך, ישנאו אותו, או שסתם יהיו אדישים אליו.
האם הילדים גם מדפדפים בתנ"ך אמיתי, "תנ"ך קורן" ?,
ולא רק בתנ"ך שניראה כמו קומיקס
האם את שמה הדגש על הבטחה האלוהית הקושרת את עם ישראל לארץישראל ?
האם את מקנה לילדים תובנות אוניברסליות מהתנ"ך, כמו הסכנה שבשנאת אחים ובשנאת חינם ?
האם את יודעת לגרום לילד בכל גיל, לחוש במתח לקראת הסיפור התנכ"י הבא ?
האם הילדים ערים לכך שהתורה מחנכת את האדם, להיות "בן-אדם" ושהיא נוגעת בכל אורחות חייו, מהציווי להכנסת אורחים ועד ל-"לא תלך רכיל בעמך ומדבר שקר תרחק" ?
האם תלמידייך יודעים את ההבדל בין"פשט" ל"דרש" ?
האם הסברת לילדים ש-70 פנים לתורה - שקיימות השקפות שונות.
שה"מלחמה" בחמץ בפסח, היא לא רק המלחמה בפירורים של הלחם...
ושלפי השקפות שונות מדובר מלחמה ביצר הרע ?, ולכן נובע הצורך לבער אותו, או להלחם בו.
ללא עיניים נוצצות, אי אפשר לגרום לילדים לאהוב את התנ"ך.
המורה הנהנה בראשה...
אמרתי לה, שנראה לי שהיא מתה שאני כבר אעוף משם, למרות שאשמח לסייע אם תבקש...
הבטחתי שהשיחה הזו תישאר בינינו, ושאני מקווה לראות "מה שיותר מהר" את בערת השליחות בעינייה.
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ולי היה מורה לתנ"ך נפלא! סבא שלי. הוא גרם לנו לאהוב. להקשיב. להיות צמאים כל הזמן לעוד ואם הוא יכול היה אזי גם המורה יכולה. הכל תלוי באדם שעומד שם. ורצוי שישב. המערכת לא כולה כישלון. עדיין היא מאפשרת לאנשים בינוניים שבחרו במקצוע הזה מהמקום הממש לא נכון, ללמד. לא חושבת שמשו יכול להחליפ ספר. תחושת הנייר והדפוס . המילים שמפעילות את הדמיון. גם זה תלוי הורים. זה לא הילדים. זה אנחנו. אני עוד לא מיואשת...מקוה...:-) גם אני הייתי מאבדת עשתונות מול המורה הזו. לגמרי.
מכיוון שאני זו שצוטטתי לאחר שהשתמשתי בביטוי "חדלי האישים"..
ארשה לעצמי לשוב ולהגיב כאילו הבמה הזו היא דיון..
אם בעל הבית יבקש, אמחק תגובה זו מייד.
*
ובכן, אני עומדת מאחורי כל מילה שלי.
מדוע?
זה לא שאינני יודעת כמה קשים חיי מורה בישראל.
זה לא שאינני יודעת איך וכיצד מקפחים את המורים בישראל.
אבל זה לא יכול להיות בשום פנים ואופן תירוץ!
כי למרות התנאים הקשים, יש מורים
שמהווים השראה לתלמידים וגורמים לילדים לאהוב את המקצוע שהם מלמדים.
יתרה מזו. אני מרשה לעצמי להתבטא ככה,
כי הייתי בעצמי מורת מורים.
לימדתי פרחי הוראה וגם מורים בפועל.
אני מרשה לעצמי להתבטא ככה משום שעזבתי את המערכת,
בדיוק בגלל זה! - לא רציתי מורים חידלי אישים על מצפוני!
מה הקשר? ובכן,
יום אחד הכשלתי סטודנטית בשל חוסר אנושיותה והאופן הקלוקל שבו תקשרה עם הילדים.
מעבר לעובדה שבסטאז' שלה היא לא לימדה כראוי (הייתה תלמידה גרועה בעצמה),
- בכל פעם שמשהו הלחיץ אותה, היא צעקה על הילדים על לא עוול בכפם.
פירושו של 'נכשל' אצלי היה - שהיא לא יכלה לקבל תעודת הוראה.
היא עירערה.
כשזומנתי לישיבה של אותו סמינר, חשבתי, לתומי, שישאלו אותי מהן הסיבות שהכשלתי אותה.
ואז קיבלתי את זה:
"תגידי, מה את חושבת שאת עושה?! יש לנו בעיית תקציב וכל סטודנט שעף זה פחות כסף!"
ואני,
לא מקובל עליי שמורים שאינם מתאימים לעבודה יישארו במערכת בגלל הקביעות
לא מקובל עליי שמורים כאלו ישארו במערכת, יהרסו את החינוך בישראל וימררו את חיי הילדים בכיתה.
זה ש"הדג מסריח מהראש" לא משחרר מאחריות את "אחרון החיילים".
תודה לכל ההורים וההורות שהגיבו בלהט על "מורים חדלי אישים" ועל "מערכת דפוקה".
אנסה לייצג במעט את הצד שלא זכה בפוסט הזה לידי ביטוי על ידי מספר שאלות למחשבה -
כאשר יש 40 תלמידים בכיתה,ולמרות הסכם חתום להפחתה ל-32 (מתי? בימות המשיח?),האם לדעתכם אפשר להגיע בצורה אישית לכל תלמיד ?
כאשר מונחתת מלמעלה על ידי איזו ועדה אקדמית נפוחה -תוכנית לימודים במקצוע מסוים -נראה לכם שאפשר ללמד שרוך שלא נמצא בתוכנית - כאשר מספר השעות לכל מקצוע -לא רק שלא עולה כל שנה עם הגדלת חומר הלימוד -אלא אף מופחת? הלא בני ישראל במצרים כבר שמו לב לעובדה, שכאשר הם עובדים בחריצות,פרעה מפחית להם את חומרי הבנייה,בטענה,שהם יכולים גם במעט חומרים להגיע לאותה התקדמות בנייה...כן,משפט מהתנך שממחיש בדיוק את מצבו של המורה במערכת.
כאשר מדובר בדור הסמרטפונים,האייפודים והלפטופים,נראה לכם שאפשר ללמד עם לוח וגיר וספרי לימוד מנייר -ועדיין למשוך את תשומת לבם של תלמידינו העדכניים - במסרים עמוקים מהתנך?
מי שיצליח לענות לי על 3 השאלות האלה,יזכה בסוף שבוע עם דורון.....
*
אלומה
תחזקנה ידיך! אני איתך! חידלת האישים הזאת כבר לא תזיק לילד שלך.
היא תפחד. ובכך עשית שירות נהדר לילד שלך!
כל הכבוד!
ובאשר לעניין שלשמו התכנסנו? לו רבים היו פונים ובאופן מאורגן,
על כל מורה חדל אישים שמועסק על ידי המערכת,
אולי הייתה לה תקומה.
הבעייה היא לא רק במורים. הבעייה היא גם בהורים.
אבל שתי בעיות אלו הן רק קצה הקרחון.
הבעייה האמיתית יושבת שם במגדל השן המנותק בירושלים.
קוראים לה ממשלה.
עיניים נוצצות וכריזמה,
פה קצת "הגזמת".
אם אין לה את זה...לא יעזור מה שתגיד לה.
זה צריך לבוא מבתוכו, היא צריכה לאהוב את זה ואז את האהבה שלה תעביר לילדים.
הילדים שלי כבר גדולים,נשמתי לרווחה כשבתי הצעירה סיימה עם המערכת הזאת לפני שש שנים.
תשמח שהילד שלך חוזר הביתה בשלום, כל השאר רק בונוס : )
אבל,
כל הכבוד שאתה אופטימי ומנסה לשנות, אולי משהו יזוז.
אם משה הוציא מים מהסלע...הכל אפשרי לא ? : ))