ארץ אור - פרק ה'

3 תגובות   יום ראשון, 3/6/12, 20:34

 

''

 

 

בינתיים למדו הפנפנים שהכלב של רווית הוא בעצם כלבה שקוראים לה טומי, ושהיא אוהבת לטייל לא פחות מהם. טומי קיוותה, כך סיפרה להם, להכיר במסע את בני משפחתה. הם נולדו בכוכב טומיה וניזונו מחלב צללי-כוכב (חלב פירות ענק שצמחו בחלקים היותר מוצלים של הכוכב.) יום אחד, סמוך להולדתה, נלקחה טומי לסיור בין כוכבי וכך הגיעה אל ביתה של רווית. לטומי היו כישורים מיוחדים. עקב הריחוק מבני מינה היא פיתחה קליטת אותות צליליים וריחיים מוגברת, וכך הייתה זו היא הראשונה שעלתה על המסר שנשלח אליהם מכוכבית הסיור של קלמי. גם האחרים לא הופתעו לקבל את המסר בקליטה על-חושית. הם היו רגילים לקבלת מידע משוחררת מעזרים. 

"רוצים להצטרף אליי לכוכבית ולחזור הבייתה?" - שאל קלמי

 

 

הדילגית זהרה בשלל גוונים. רווית וטומי קיפצו בה לסירוגין. כשהזדמן משברוח מוגבר הייתה הדילגית משנה את צבעה ופולטת צלילים. כשהפכה ירוקה נשארה טומי מחוץ לקו הדילוג, ורווית המשיכה בקיפצוצים לבדה., תוך זימזום שיר עננים טיפוסי:

הבו רוח הבו כוח

ונעוף אל תוך המוח

גשם רוח וסופות

מבזקי ברקים ואות

 

''

 

מרכז צפני התת-מודע עבד ללא הרף. קרקעית בריכת המידע הייתה מרוצפת מראות. היו אלה מראות מיוחדות למרכז.: העומק האינסופי ששיקפו היה נקלט בדרגות שונות על ידי המתבונן. איזכורי רגש ואיזכורי אירועים שהתרחשו אי-פעם ברצף האירועים הפרטי והכלל-תבוני היו שרויים בבריכת המראות, מצפים למתבונן שישלוף אותם בכוח דמוי המגנט אשר להכרה.

בעת שהותו במרכז יכול המתבונן להתוודע לגורמים המעכבים את זיכרונו ולדרכי גישור בין הכרתו הנטענת מידע שוטף לבין מחסני המידע. במרכז הצפנים יכול המבקר גם להצטייד במפתחות לשיפור תקשורת בין - תבונית.

בעמדת סיבוב הציר שבמרכז המאגר הממורט ניתן לעמוד, מוגן על ידי מעקה שקוף, ולנוע אל מעמקי התודעה במהירויות משתנות .

 

טל דמם. המראות המסתובבות העלו תמונות וקטעי התרחשות מעברו. הוא ראה עצמו כעובר בחלל חשוך, שומע צליליםודיבורים עמומים, מתנייע בתוך נוזלים. הוא ראה את אושרם של הוריו בקבלם אותו. כל רצף הוויתו עד כה הוצג לפניו.  דברים שנשכחו צצו , וכשרצה להעמיק בשלב מסויים ברצף הייתה מחשבתו מתגשמת, והמאגר התאים עצמו לרצונו. 

הפתעה גדולה צפתה לו כשסיים להתרשם מרצף חייו הפרטיים. זמן קדום החל להיפרש לפניו, על תמונותיו וקולותיו. טל הבין שאין גבול ליכולת הדלייה מהזיכרון. לאט לאט החלו להתקבץ סביבו חבריו למסע.

 

 

''

דרג את התוכן: