כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    orenjada

    רק לרשום את מה שאני חושב, לכך הבלוג נועד ולכך הוא משמש. טונה של טלוויזיה, הרבה קולנוע, קצת שטויות מסביב ועוד פחות מכך על הכול ועל כלום. מי שרוצה שיחזור, מי שלא לא. אין הרבה מקומות בהם אפשר לפרוק את מה שאני חושב בלי לדפוק פרופורציות, בינתיים נוח לי. אהבתם תחזרו, לא אהבתם אל. לא באתי להוכיח כלום לאף אחד או לגרום לאחרים לראות "מה ומי אני באמת", כולה בלוג על הכול ועל כלום. אני אוהב לכתוב, זה הדבר היחיד שגורם לי להרגיש טיפה יותר. אה, ואם אני לא כותב בקצב יותר מהיר או אפילו יותר מדי שטויות אז אל תהססו להזדיין בסבלנות או מינימום להגיב. ביי בינתיים

    0

    כוכב נולד 10 - מחווה

    6 תגובות   יום ראשון, 3/6/12, 22:51

    להדליק את האור, להושיב את התחת על האסלה ופשוט להתחיל ללחוץ, וללחוץ, קצת לכווץ ושוב ללחוץ וללחוץ, ועוד קצת ללחוץ. אולי בסוף זה יצליח.

     

    ממולי ארבעה שופטים; שופט א' בוהה דרך זגוגית משקפיו ומתנשף, האדים מכסים את עיוורונו הזחוח, הוא מכחכח בגרונו ואומר "מצטער, אבל אני לא מרגיש שהגעת לשיא שלך, רואים שיש לך פוטנציאל והכול אבל אתה לא נותן את כל הנשמה שלך בלחיצה, אפילו לא הצלחת לסיים, אני מבקש ממך להוריד את המים ולעזוב את המתחם, ואם בא לך לעשות לכולנו טובה אז יש ספריי משמאלך, תשתמש בו". שופטת ב' מורידה את ג'קט הסווייד שלה, מוציאה דאודורנט קטן מארנקה, מלטפת את בית שחייה ומחייכת, משרבבת מבין שפתיה האדומות שתי מילים "אתה גאון". שופט ג' לא מפסיק לשים ג'ל חוחובה בשיערו, מראה מוחזקת בכף רגלו השמאלית, מסתכל לכיווני ואומר "אתה באמת חושב שמשלמים לנו מספיק בשביל לתת ביקורת על אנשים שמחרבן בתא קטנטן? ואם כבר משלמים לנו מספיק אנחנו לפחות מצפים שבן אדם לא רק יראה רצון טוב, אנחנו מינימום רוצים שהמחרבן התורן ייתן שואו, איזה פליץ קטן, אפילו פליצון יספיק לנו, נסתפק אפילו ברעש של גוש נופל למים, אתה יודע מה - אם תצליח לגרום לכולנו לעזוב את המתחם אני מעביר אותך, אפילו יותר מזה - אני אתייעץ עם האנשים בתעשייה ואשיג לך חוזה, אין לי עדיין מושג מה החוזה ייתן לך או לאיפה עתיד הריאליטי והאנשים היוצאים ממנו יגיעו בסופו של דבר אבל כן - חוזה שתוכל לחתום עליו ולשים אותו על המקרר ליד כל התעודות שלא שימשו אותך לשום דבר בחיים. בשביל זה אתה פה, לא?"

     

    התייאשתי, הרגשתי כמה טיפות של זיעה זולגות במורד רגליי, הידיים שלי כבר רעדו, העיניים מצומקות מרוב אימה, אני לוחץ ולוחץ ולוחץ, ועוד מול אנשים, ואף אחד לא מושיט לי מטפחת לסימפטיה, הייתי יכול להשתתף בסרט פורנו או בתוכניות ריאליטי אחרות, הייתי יכול למצוא מקצוע שימושי בחיים כמו חלבן או כוורן או קברן או גיבור על או אפילו ממלא דיו בעטים, אבל לא - אני בשיא האמפתיה שלי לכל תרבות הריאליטי הזחיחה בחרתי להשתתף בריאליטי הכי מסריח שיכול להיות, והפלא ופלא - יש לו צופים - יש לו אפילו מעריצים, אני קצת מתבייש בעצמי עכשיו, לחרבן בשידור חי ולראות מה חבר השופטים האלמותי חושב עליי זה לא דבר כל כך קל לעשות. פעם התקשרה אליי תחקירנית מאחת ממהדורות חדשות סוף השבוע ושאלה אותי אם הייתי רוצה להתראיין ולספר איך זה להיות מכור לטלוויזיה, אחרי התייעצות קלה עם בן משפחה הבנתי שאם אני אחליט להשתתף בכזו מהדורה אני אצא מושפל. "הם יאכלו אותך חי" אמרו לי, אז אמרתי להם לא. ומאז שזה קרה חשבתי וחשבתי ורציתי וציפיתי ודמיינתי איך זה יהיה להשתתף בתוכנית ריאליטי, בסוף מצאתי, "מחרבן נולד", אני אהיה המתמודד הראשון שלהם וככל הנראה גם האחרון שלהם, רק לא חשבתי שזה יהיה כל כך קשה, אני מרגיש עכשיו את הבטן שלי מקרקרת בטירוף, יש עוד שופט אחד שלא אמר לי את מה שהוא חושב, אם אני מהר מהר אעשה מעשה ואצליח להרשים אותו אני אהיה מפורסם, אנשים בכל המדינה כולה ייגשו אליי במכולת ויחמיאו לי על היכולות הווירטואזיות שלי להרשים ולרגש, להקסים ולגרום להם לחשוב על עצמם ועל היכולות שלהם שבוזבזו, יאללה, לחיצה אחרונה והמיליון כבר בדרך אליי בחברות בלדרות אקספרס.

     

    "תראה, אני רואה שקשה לך" אמר שופט ד', "אני רואה את הרצון ואת ההשפלה בעיניים שלך, אני רואה את חוסר המודעות העצמית ואת הביטחון העצמי המופרז ברמות, אני רואה שאין לך חברים ואין לך מישהו אמיתי בחיים שיגיד לך את האמת בפרצוף, אז אני רוצה לעזור לך, נעשה את זה פשוט, יש לי פה במקרה קצת אוכל מקסיקני ששמרתי לעצמי בצד, אני מבטיח לך שתוך חמש שניות מרגע שאתה בולע אתה כמו חדש, אין מצב שכולנו לא בורחים מפה כמה שיותר מהר".

     

    לקחתי את הצ'ימיצ'ונגה מידיו הלחות, בלעתי בלי לטעום, לפתע רעש אדיר מילא את החדר, ניסיתי להבין מאיפה הרעש ואז קלטתי שמשהו בי נפתח, פתחתי גרון והתחלתי ללחוץ, פרצופי נהיה אדום, בושה מילאה את נשמתי, משהו בי נפתח ונפתח ונפתח ולפתע חשתי שאין צורך ללחוץ יותר, שאני בגן עדן, שאין לי את מי להרשים יותר כי אף לא אדם בכל העולם כולו לא יצליח לחרבן כמו שאני מחרבן, וכשהמהומה נפסקה והשופטים סיימו ללבוש את חליפות הסערה הכימיות שלהם נחתה עליי ההבנה הפשוטה; אף אחד לא צריך לתת לי אישור שאני מיוחד, אני צריך פסיכולוג..

     

    המצלמה התמקדה בפרצופי הזחוח, ברקע קולו של המנחה: עד כאן העונה הראשונה של 'חרבון נולד', האודישנים לעונה הבאה מתחילים בעוד שבוע, אם יש לכם את זה ואתם מאמינים בעצמכם תאכלו משהו, לכו תדעו עד לאן זה ייקח אתכם".

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/7/12 06:34:

      יש כבר טכנולוגיה כזו, אף אחד לא מרשה להשתמש בה

       

      צטט: מקדגי ,סר פול מקדגי 2012-07-02 19:12:20

      תוכנית כזו נמצאת במיזם ,בהמתנה שהטכנולוגיה תייצר טלוויזיות ריח .

       

      תוכנית כזו נמצאת במיזם ,בהמתנה שהטכנולוגיה תייצר טלוויזיות ריח .
        5/6/12 17:03:

      אשמח אם יתנו לי קרדיט בפתיחה

       

      צטט: שוש חזן גרינברג 2012-06-05 12:43:34

      אני לא פוסלת אפשרות שפעם תוכנית כזו תהיה.. לא מופרך לגמרי..

       

      אני לא פוסלת אפשרות שפעם תוכנית כזו תהיה.. לא מופרך לגמרי..
        4/6/12 22:05:

      יש יותר משעממים מהם, אבל כשהם ממש משקיעים אין משעממים כמוהם

       

      צטט: חופר סדרתי :) 2012-06-04 19:59:30

      אני חייב לומר שזאת אחת התוכניות המשעממות ושבעשר עונות הם בקושי הצמיחו זמרים, יותר סלב אבל לא זמרים

       

        4/6/12 19:59:
      אני חייב לומר שזאת אחת התוכניות המשעממות ושבעשר עונות הם בקושי הצמיחו זמרים, יותר סלב אבל לא זמרים

      ארכיון

      פרופיל

      אורן קרבל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין