צטט: _voyager 2007-04-19 10:31:07

אני כנראה באיחור והדיון מיצה את עצמו

אבל בכל זאת למי שיכנס כמוני מאוחר...

 

לדעתי, יצירתיות אי אפשר ללמד אבל אפשר לפתח.

 

תודה תודה לך

עדיף מאוחר מאשר אף פעם :)

אני כנראה באיחור והדיון מיצה את עצמו

אבל בכל זאת למי שיכנס כמוני מאוחר...

לדעתי, יצירתיות אי אפשר ללמד אבל אפשר לפתח.

תודה טל, עינת, יאיר וגלית

בעניין למידת היצירתיות - אני אוסיף שנערך מחקר שבדק את ההשפעה של לימוד כלים של יצירתיות על אנשים. המחקר השווה בין אנשים שנחשבו יצירתיים וכאלה שלא. שתי מסקנות עיקריות היו למחקר שאפשר להגיד שיש בהן חדשנות טובות וחדשות רעות:

1. חדשות טובות - כולם הפכו להיות יותר יצירתיים ממה שהיו לפני לימוד הכלים

2. החדשות הרעות (בדומה למה שאמר יאיר) היו שהפער גדל. אלה שהיו יותר יצירתיים לפני לימוד הכלים הפכו להרבה יותר יצירתיים אחריו יחסית לאלה שהיו פחות או לא יצירתיים.

זו לא מסקנה פורצת גבולות (רק קצת מבאסת) תיאוריות של פער הידע שקיימות בחינוך ובתקשורת כבר הוכיחו בעבר שאנשים להם יש יותר ידע, הם בעלי פוטנציאל גדול יותר לנצל ידע שמגיע לידיהם. למשל, בבתי ספר, אם מביאים תגבור והעשרה שפתוח לכולם, סביר להניח שאלה שהם בעלי הידע הרב יותר ימהרו להרוויח מהתגבור הזה, לפנ י אלה שהידע פחות מצוי באמתחתם.

אני מאמינה שאפשר לסגל כלים של חשיבה יצירתית ותהליכים מובני.. אלה יאפשרו לבן אדם המאמץ אותם, להיות יצירתי יותר. איזו פעם, אולי אפילו ממש להבריק. אבל הלימוד הזה לא יהפוך אותו לאדם יצירתי.

בעיני, להיות אדם יצירתי, או אדם בעל כישורים מיוחדים זה לא רק ללמוד את התהליך והשיטה. זה לחיות את אותה מתנה. לפרוץ כל הזמן, להגיע להישגים מרשימים, להנות מהדרך, לממש את אותו כישרון או יצירתיות, לא במרחב אחד אלא בכל מכלול החיים. ומעבר לזה, בתוצרת של האדם "היצירתי באמת" יהיה תמיד את אותו "אקסטרא" שאין לאחר.

מכיוון שיצירתיות וכישרון מולד בתחום כלשהו אינם משהו חד פעמי, אלא דרךך חיים וציר ארוך טווח, הכולל עליות, מורדות ומזמן קשיים רבים, אני חושבת שיצלח אותו - בסופו של דבר - רק האדם עם הכישורים המולדים, ולא זה המהאמץ את השיטה או זה שרק שלמד את התהליך.

לגבי האינטואציה והחוש השישי, נראה לי בגדול שמדובר בשילוב של שני הדברים. אחד: היכולת לנתח (ולא בתהליך הרציונלי המחשבתי הרגיל) באופן בלתי מודע, מכלול של נתונים, בדיוק כמו הדוגמא שציינת השני : איזשהו סימן בעל עוצה ריגשית - , משהו מתוך הבטן, שמעביר מסר נוסף וחזק יחסית. משהו כמו - אני מבין שמשהו כאן לא בסדר. חייבים לעוף מפה עכשיו. היינו קולט שמשהו לא בסדר אבל מעביר במקביל גם הנחייה לפעול.

בכל מקרה, הבעייה עם אינטואציה היא שקשה מאוד לנתק אותה מהשכל ומהרגש.  היא הדבר הראשון שאתה חש, אבל מיד אחריה מופיעים בשרשרת שורה של הנחיות והרגשות  המגיעים ממקומות הרבה יותר "ארציים" (מעיין מעוותי מסרים מקצועיים) שלעיתים רבות "קוברים אותה". כך שאנחנו בטוחים שאנחנו מופעלים מתוך האינטואציה אבל למעשה פועלים מתוך פחד או רצון לדוגמא. בסופו של דבר, הכי קשה הוא לזהות אותה, את האינטואציה האמיתית, ולחשוף אותה ככה מתחת לכל השכבות.

עידית אומר דעתי בקצרה - "גם וגם". כמו (כמעט) כל דבר אין שחור או לבן. יש לכל אחד מידה של יצירתיות טבועה וכל אחד יכול לשפרה באמצעות רכישת כלים ומיומנויות (בין מהשפעה סביבתית ובין באופן דידקטי).

אם השאלה היא האם יש מקום לקיום גוף כמו sit ? אז התשובה היא כן ואני סבור שגם ליאונרדו דה וינצ'י (ואולי גם דה קפריו) היו מפיקים תועלת מהמתודות של sit 

 השאלה אינה שאלה של האם אלא כמה ? וכאן בא לידי ביטוי הכישרון הטבעי. ככל שמשקלו גדול יותר במשוואה כך התוצאה תהיה משובחת יותר. כך באופן פראדוקסאלי דווקא אלו להם כישרון טבעי רב יותר יפיקו יותר תועלת מלמידה, אימון ורכישת כלים.

אכזרי לא ? 

היי עידית,

קראתי......בהחלט נושא מרתק !!! ואהוב עלי במיוחד.

לדעתי על מנת ויצירתיות תתממש צריכים להתקיים כמה פרמטרים.

האדם - מיסודו ניחן ביצירתיות, מי יותר מי פחות,

הסביבה - בה האדם נמצא היא זו שיכולה לסייע לו על מנת לפתח את

היצירתיות ובכלל לממש אותה

הכלים - שצובר האדם עם ניסיונו וכל הכרוך בכך.

בסיכומו של דבר על מנת ויצירתיות תתממש באופן מקסימלי כלל המרכיבים

צריכים להשתלב.

ומתוך כל אלו פרמטר הסביבה הוא הקריטי ביותר (לדעתי).

גם האדם היצירתי ביותר בעל מגוון עצום של רעיונות ופתרונות, לעולם

לא יוכל לממש אותם אם נמצא בסביבה שאינה מתגמלת ומעודדת זאת.

במקום שבו יש פתיחות, קבלה, הרצון ללמוד, לשמוע, לקבל ביקורת,

זה המקום שיצמיח את האנשים היצרתיים והרעבים ביותר לשינוי ויצירה.

דעתך ?

עינת

צטט: עידית ב 2007-04-13 22:22:56

אסתי - לא, הכוכב הזה ממש לא מגיע לי. הורים אחרי 30 שנה שאיבדו בן חווים קושי ואובדן לא פחות ואפילו יותר מזמן קצר אחרי האירוע.

 

טל - אני נוטה להסכים איתך :) אני חושבת שזה קצת כמו שהרב אומר: "כולם צודקים" - זה נכון, כמו שאסתי אמרה שיש אנשים שנולדים יצירתיים יותר. אבל כמו מיומנויות אחרות, אפשר ללמוד מיומנויות של חשיבה (אני עובדת בחברה שעושה את זה ).

 

תחשבו על זה:

 

מייקל ג'ורדן היה שחקן כדורסל מחונן. יש הרבה גברים, שלא משנה כמה היו מתאמנים, הם לא היו הופכים להיות מייקל ג'ורדן. אבל, האם מייקל ג'ורדן היה נהיה למייקל ג'ורדן אם הוא לא היה מתאמן כל יום?

לא יודעת, אבל אני חושבת שלא.

 

גם חשיבה דורשת אימון. יכול להיות שאנשים שהם יותר יצירתיים, גם מאמנים את עצמם בחשיבה יותר מאחרים?

כאדם שנחשב ליצירתי אני מרשה לעצמי לענות על השאלה האחרונה בתשובה חיובית.

בפרוש מאמנים את עצמם....ויש לזה תוצאות.

אסתי - לא, הכוכב הזה ממש לא מגיע לי. הורים אחרי 30 שנה שאיבדו בן חווים קושי ואובדן לא פחות ואפילו יותר מזמן קצר אחרי האירוע.

טל - אני נוטה להסכים איתך :) אני חושבת שזה קצת כמו שהרב אומר: "כולם צודקים" - זה נכון, כמו שאסתי אמרה שיש אנשים שנולדים יצירתיים יותר. אבל כמו מיומנויות אחרות, אפשר ללמוד מיומנויות של חשיבה (אני עובדת בחברה שעושה את זה ).

תחשבו על זה:

מייקל ג'ורדן היה שחקן כדורסל מחונן. יש הרבה גברים, שלא משנה כמה היו מתאמנים, הם לא היו הופכים להיות מייקל ג'ורדן. אבל, האם מייקל ג'ורדן היה נהיה למייקל ג'ורדן אם הוא לא היה מתאמן כל יום?

לא יודעת, אבל אני חושבת שלא.

גם חשיבה דורשת אימון. יכול להיות שאנשים שהם יותר יצירתיים, גם מאמנים את עצמם בחשיבה יותר מאחרים?

אני חושבת שאפשר ללמוד כל דבר, כולל יצירתיות.

זה ענין של

מוטיבציה והתמדה.לדעתי יש גם טכניקות שעוזרות לכך .ספציפית ליצירתיות כוונתי.

אוי עידית אני מצטערת נורא.

איך יכולתי להיות כל כך חסרת רגישות.

התעשי עמדי חסד ותמחקי את תגובתי. ובכל מקרה מחר אני כאן מתייצבת לשיחה ובינתיים קבלי כוכב.

אצל ההורים שלי עברו רק שנתיים, אבל אני בטוחה שגם עוד שלושים שנה זה לא יעבור :(

וחוצמיזה, תודה

צטט: עידית ב 2007-04-13 20:39:33

אסתי :) בשבילך העלתי חלק ממה שאני כתבתי (תדעי לך שהתראתי שאת מפסידה את מה שאחרים כתבו :)  )

מתה עליך.

אממה. חזרתי זה עתה מנהריה אחרי שנסעתי לעלות על קבר של חבר שנהרג (לפני, לא תאמיני אבל כבר 30 שנה) וההורים במצב מאוד קשה ואני מותשת ואין לי סבלנות במיל.

אבל, מחר, אחרי המכון כושר ולפני שאני מסתערת על סקיצות לסדרת מודעות + ביקורת לספר שאני צריכה להעביר, אעשה לי עונג שבת של ישיבה אל מול הפוסט הזה שלך.

שיהיה ערב נפלא.

ו... אמרתי כבר שמאוד מאוד אוהבת את הבלוג שלך?

אסתי :) בשבילך העלתי חלק ממה שאני כתבתי (תדעי לך שהתראתי שאת מפסידה את מה שאחרים כתבו :)  )

זו שאלה יפה ואני מתעצלת ללכת עד לשם אז רק אגיד שלדעתי לא ניתן ללמד יצירתיות.

או שאתה יצירתי או שלא.

מה שכן ניתן בהחלט לעודד ולפתח את היצירתיות אצל אלו שיש להם.