0
נכון, עברו מעל שבועיים מאז הסיור, בהם לא מצאתי זמן להעלאת הרשומה, אז נגמרו התרוצים אחרי ערב יין איכותי וריזוטו עגבניות אצל חברים בתל אביב, נסענו לירושלים לנקודת המפגש ברחוב לופו ומשם אחרי התארגנויות הבוקר הרגילות, בדקת הליכה הגענו להיכן שפעם היה ממוקם מחנה אלנבי והיום הינו גן שעשועים ונקודה נעימה לישיבת מנוחה בצל. התוודאתי לתולדות מחנה אלנבי הגדול והמרשים לאורך השנים והקשבתי לסיפור מבצע קילשון, אשר נקרא כך על שלושת זרועותיו: קילשון צפון – הר הצופים, קילשון מרכז – מגרש הרוסים וקילשון דרום – מחנה אלנבי. לאחר סיפורי כיבוש מחנה אלנבי המשכנו אל השריד האחרון של מעברת אלנבי, צריף אסבסט אחד בו גר עד היום הנכד של אחת העולות מפרס ששוכנה שם בשנות ה-60. סיפור הקרקעות באזור מסובך מאוד. הנכד טען כי הקרקע עליה הוא יושב שייכת למלכת בריטניה, אריה סיפר כי ישנם קרקעות בבעלות הוואקף ואני, למזלי אין לי כוונות לבנות באזור.....אחרת לא הייתי יודעת למי לפנות במטרה לקנות האדמה משם הלכנו הליכה קלה לעבר טיילת הנציב, עברנו על פני האנדרטה לזכר חטיבת ירושלים, ועצרנו לנשנושי בוקר קלים ולתה חם ליד הפיר הרביעי (בספירה מדרום לצפון), מתוך שישה פירים, היורד מפני השטח אל מנהרת ארמון הנציב ועומקו 43 מטרים. בחלקו האחרון של הסיור יצאנו בעקבות הטור שפרץ אל ארמון הנציב וגבעת האנטנה שלצידו, מהלך אשר החל את המערכה לשחרור ירושלים העתיקה מידי הלגיון הירדני בתשכ"ח. אם ברצונכם לקרוא קצת על החטיבה הנשכחת, הנה קישור מעניין. ועכשיו לתמונות שלכם סוזאן
עמית מדבר בשבחו של אריה קליין המובך
הייתי שם
הצריף האחרון במעברה
עדיין דרים בו
נופי ירושלים
האנדרטה לזכר החטיבה
והנה המידע
בדרך
הפיר היורד למנהרת ארמון הנציב, עומקו 43 מטרים
עורבי רצה להשכיל
הגבעה והאנדרטה
הנוף מגבעת האנטנה |