כותרות TheMarker >
    ';

    המדריך לקפיטליסט המתחיל

    הצצה להלך הרוח הכלכלי - פילוסופי שנקרא קפיטליזם. עבר, עתיד ,והדרך..

    ארכיון

    0

    האם קארל מארקס צדק?

    40 תגובות   יום שלישי, 5/6/12, 13:22

    ''

    התיאוריה הכלכלית המרקסיסטית

     

    בפעם האחרונה שנפגשנו כאן, המבנה הכלכלי  הקפיטליסטי שנוצר ותועד על ידי כלכלנים קלאסיים איים לסכן את העובדים והצרכנים במאה ה19  עם עלייתה של המהפכה התעשייתית.

    הזכרתי, שיש בעיתיות מבנית של תיאוריות כלכליות רבות - הן חד מימדיות ולא יכולות לקחת מציאות משתנה וכאוטית בחשבון.

     

    בתחילת המאה ה19 , כלכלנים ניאו- קלאסיים החלו לשפר עמדות כדי לקחת התפתחויות כאלו בחשבון.

     מול כל אלו הבזיק כוכב אחד בשם קארל מארקס וחזה את מותו הבלתי נמנע של הקפיטליזם על ידי הרס עצמי . הפתרון שלו היה החלפתו על ידי הקומוניזם.

    בדומה לכלכלנים הקלאסיים, התיאוריה של מארקס מתבססת על הערך של כוח העבודה . בכרך הראשון של "קפיטל"  - מארקס בונה את יסודות התיאוריה הכלכלית שלו על ההנחה ש''מחירו של מוצר / שירות הוא פרופורציונאלי לערך שלו וממשיך בכך שהוא מראה כיצד תחת משטר קפיטליסטי השליטה והבעלות על אמצעי היצור יילקחו מהעובדים שהם בעצם החלק האינטגראלי לתהליך הייצור. הוא ממשיך ומראה, שלמעשה, "נשאבת" מהעובדים יותר עבודה מאשר צריך.

    מארקס טען שחידושים תעשייתיים כגון חדשנות מדעית וקווי ייצור רק יחריפו את שליטתם של בעלי השליטה על העובדים- שוב בשל הבעלות המרוכזת בידי יחידים על אמצעי הייצור.

    ב"קפיטל" , מארקס בוחן את תהליך צבירת ההון בכדי לגלות את "חוקי התנועה" של הקפיטליזם.

     התזה שלו היא שתחרות בין חברות קפיטליסטיות מכריחה אותן להשקיע בטכנולוגיה חדשה בכדי לחסוך בעלויות כוח אדם ולהגביר רווחים. הטכנולוגיה החדשה מייצרת יותר כסף עבור החברה על חשבונם של קפיטליסטים אחרים כיוון שההרכב של ההון- או היחס של אלמנטים "מתים" (מכשירים) לאלמנטים "חיים" (עובדים)- עולה.

    במקביל, שימוש בטכנולוגיות חדשות מוריד את השווי של הסחורות על ידי הורדת השימוש בכוח אדם-

    ברגע שהחברות מובילות השוק מאמצות טכנולוגיות חדשות- כל שאר החברות חייבות לצעוד

    בעקבותיהן וצריכות לאמץ חידושים טכנולוגיים בכדי להישאר תחרותיות.

    ובסופו של דבר...יתרון הרווח של החברות ייעלם.

    חברות קפיטליסטיות ,ככלל ,ימצאו עצמן עם הרכב גבוהה יותר של הון, מורידות רווחים בקצב קבוע ובמילים אחרות: החדשנות הטכנולוגית וה"קלות הבלתי נסבלת" של הייצור יעלו את התחרות לרמות שישחקו את מרווחי הרווח לחלוטין .

    התיאוריה של מארקס לגבי שיעורי הרווח הנשחקים של החברות הוא בלב ליבה של התזה שלו לגבי המשבר שיביא לנפילתו של הקפיטליזם.

     

     

     

     

    כמאה שנים אחרי.. יש לנו פרספקטיבה מסוימת לבחון את התיאוריה המרקסיסטית ..

     

     

    האם  מה שמארקס טען לגבי הקפיטליזם קרה?

     נראה שתמיד התחלקה האנושות לפסימיים שדואגים ולאופטימיים שמרגיעים בטענה שהאלים או הטכנולוגיה ידאגו לצרכיו של המין האנושי.

     

    התיאוריה של מארקס נמצאת בקונסיסטנטיות עם תיאורית המחסור שמלמדים במבוא א' בכלכלה שיעור ראשון- המשאבים מוגבלים.

    שולי רווח נשחקים – מסקנה שנובעת מתיאוריה של משאבים מוגבלים- כאמור נגזרת של תיאוריית המחסור.

     

     

    מה לא לקח מרקס בחשבון? או..  מה קרה בפועל?

    גלובליזציה- הכלכלה העולמית נהנית מעיקרון ההתמחות (כל משק/ מדינה מייצר את מה שהוא טוב בו ומוכר את זה למדינות אחרות) שמייעל מאד את המערכת הכלכלית העולמית.

    התייעלות ביכולת יצור - מבנית, טכנולוגית, אנושית ,חינוכית, בריאותית, ארגונית ,בערוצי הפצה ועוד..

    צמיחה

    ביקושים חדשים

    שווקים חדשים

    אוכלוסיה גדלה בקצב חסר תקדים- עד תחילת המאה הקודמת האנושות מנתה רק כמיליארד איש!

    אוכלוסיית עולם שלישי מצטרפת לחגיגה

    עידן שפע שבמונחים של לפני מאה שנה היה לא פחות מבלתי יאומן .

    קפיצות אקספוננציאליות בטכנולוגיות

    ו..נשק יום הדין הקפיטליסטי:

    אם נתייחס לתשואת שוק המניות כפרוקסי לצמיחת חברות במאה האחרונה- הנחה סבירה

     (ואף מדויקת למדיי במונחי תוחלת) ניווכח שהתשואה הממוצעת של שוק ההון עומדת על  8%-10% שנתית !

    כלומר- רווחיות החברות הממוצעת לא רק שלא קרסה אלא צמחה בקצב מהיר מאד.

     

    תיאוריות  נגזרות אחרות שמדברות על נפילת הקפיטליזם מדברות על תת- צריכה – כלומר כיוון שעובדים מקבלים רק חלק מהערך שהם מייצרים במשכורות – הצריכה שלהם במונחי ביקוש תהיה פחותה מהערכים המיוצרים- כך שיוותר עודף היצע בשוק..

     

    תיאוריה נוספת שנגזרת ממרקסיזם  מדברת על דיספרופורציה-

    מתמקדת בניתוח הדינאמיקה של צבירת הון (של מרקס) וטוענת שצמיחה חסרת פרופורציה בין סקטורים תלויים הדדית בכלכלה תוביל למפולת קפיטליסטית..

     

    האם הקולות שנשמעים היום על חלוקה לא שיווינית של עושר בארץ ובעולם (תיאוריית הדיספרופורציה) הם לא אלו?

     

    נראה שהקפיטליזם כמערכת כלכלית הוא בר קיימא ואף חיוני לצמיחה.

     מאידך..האם יש סיכוי לשנות את מערך הכוחות החברתי של "קורבנות" מול "חזירים" ?

    דרג את התוכן:

      תגובות (40)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/6/13 22:55:
      חיחי :)
        18/6/13 22:54:

      צטט: אלון תבור 2013-06-18 00:34:51

      לא.

       

        18/6/13 22:54:
      אולי לא "כולם" , אבל כנראה רובם
        18/6/13 22:52:

      צטט: אב10 2013-06-09 09:59:41

      נראה שהקפיטליזם כמערכת כלכלית הוא בר קיימא ואף חיוני לצמיחה. מאידך..האם יש סיכוי לשנות את מערך הכוחות החברתי של "קורבנות" מול "חזירים" ? על זה אמר החכם מכל אדם "אין חדש תחת השמש, מה שהיה הוא שיהי". כלומר, יבואו זרמים כאלה ויבואו זרמים אחרים, אבל הכסף, תמיד יעוור את כולם, וכולם יעשו את כל האפשרויות רק איך ךצבור אותו. זה יקרא "סוציאליזים" זה "קאפיטליזים" וכו' אבל לכולם כוונה אחת לצבור כסף לעצמם.

       

        18/6/13 00:34:
      לא.
        9/6/13 09:59:
      נראה שהקפיטליזם כמערכת כלכלית הוא בר קיימא ואף חיוני לצמיחה. מאידך..האם יש סיכוי לשנות את מערך הכוחות החברתי של "קורבנות" מול "חזירים" ? על זה אמר החכם מכל אדם "אין חדש תחת השמש, מה שהיה הוא שיהי". כלומר, יבואו זרמים כאלה ויבואו זרמים אחרים, אבל הכסף, תמיד יעוור את כולם, וכולם יעשו את כל האפשרויות רק איך ךצבור אותו. זה יקרא "סוציאליזים" זה "קאפיטליזים" וכו' אבל לכולם כוונה אחת לצבור כסף לעצמם.
        16/5/13 05:07:
      היי תודה ושבת שלום:)
        2/5/13 06:44:
      לא יודע איך הגעתי לכאן אבל אני מעריך מאד את האומץ לסכם כל כך קצר את תורתו של מארכס תוך כדי בחירה נכונה של העקרונות הרלוונטיים לזמנינו.
        7/12/12 17:40:
      תודה לך נוקד ולך טומי :)
        7/12/12 15:55:
      שאפו על ההשקעה והכתיבה הקולחת . תודה
        7/12/12 12:50:

      ראשית אומר, טוב לקרוא כאן גם משהו אחר שונה.

      ולעצם הענין אומר, כי לא מארקס ולא השונים ממנו המציאו את החלוקה הזו.

      עוד מימי ראשית העולם, היו צדדים לכן ותדדים לשם, רק שנשאו שמות אחרים.

      והוויכוח בנושא יימשך עד אין סוף בדומה לוויכוח "מה קדם למה התרנגולת לביצה

      או הביצה לתרנגולת".

      אבל ללא ספק גם נושאי דגל הקפטיליזים וגם נושאי דגל הקומניזים והסוציליזים, 

      לא בטוח שחשבו על האזרח הקטן, אלא תורותם נועדה בעצם לשרת את עצמם.

      לכן מה לי הא ומה לי דא?

        2/11/12 11:42:
      ניתבת?
        2/11/12 11:35:
      מארקס הוא היסטוריה היום הכלכלה ניתבת בידי שועי העולם
        5/9/12 09:46:
      הייתי מרחיקה לכת עד לכדי כלכלה הוליסטית:)
        2/9/12 11:08:
      כיום הטרנד הוא כלכלה התנהגותית :-)
        5/7/12 16:22:
      תודה:)
        4/7/12 17:14:
      אה, כן, יופי של מאמר.
        4/7/12 17:13:
      האנושות מעדיפה לחיות תחת מגף הקפיטליזם מאשר לחיות בחלופת הקומוניזם כפי שהומחש לנו ע''י בריה''מ וסין. הקפיטליזם מאפשר לאדם לשפר את תנאי חייו, ומספק אפשרויות של הנאה, אבל כל זה יכול להפסק ברגע אחד כשבעל אמצעי הייצור (מייקרוסופט, לדוגמא) מחליט על פיטורים נרחבים בכל המשרדים שלו בעולם...
        2/7/12 09:31:
      הקפיטליזם כנראה בר קיימא ואף חיוני אך בהחלט יכול להיות גם "חזירי" אם מגזימים איתו...
        28/6/12 10:56:
      מעניין. למה אתה חושב שמאזן הכוחות לא ישתנה "בעת הזאת?"
        28/6/12 10:35:
      הכוחות עמוקים מאוד ומתעצמים למרות שננגסים מידי פעם על ידי תהליכים מסויימים ששוחקים אותם ,אך לא בעת הזו...לא בעת הזו ישתנה מאזן הכוחות....
        22/6/12 14:02:
      תגובתך עמוקה מידיי עבורי.
        21/6/12 17:00:
      מעולם לא נתקלתי במשהו שטחי יותר על מארקס ומארקסיזם.
        21/6/12 16:45:
      אולי סין מדגימה את הקושי בהגדרות פשוטות
        21/6/12 10:21:
      אה. וחייבת לציין שסין לא קומוניסטית משנות ה80 (שוב, אסור לבלבל, הבלוג שלי מתייחס רק לכלכלה)
        21/6/12 10:02:
      אמת. אסור לבלבל.
        20/6/12 19:26:
      וכי מהי הפלטפורמה אם לא התרבות, והחינוך ? הדיון מורכב מהסתפקות בסיסמאות, האם ארצות הברית קפיטליסטית ? אבל היא חברה בפשיטת רגל בעיקר בגלל התחייבויות סוציאליות לדורות העתיד, ומלחמות שניהלה מעבר לים. האם סין היא קומוניסטית ? אבל היא פלא כלכלי עם צמיחה חסרת תקדים, ומהי לגבי גרמניה ורוב המדינות האירופאיות, הן סוציאליסטיות אבל הקימו תעשיות לתפארת ? ומצד שני אירופה בפשיטת רגל בגלל התנהלות חסרת אחריות של מדינות הPIGS, אז הצלחה כלכלית קיימת בפלטפורמות רבות, אסור לבלבל חופש, פלורליזם, פתח ליזמות והבעה עצמית, וקבלת הכשלון לבין המלה קפיטליזם.
        20/6/12 16:14:
      סבבה. זאת בעיה תרבותית, חינוכית ואינדיבידואלית- של משמעת עצמית פסיכולוגית או רוחנית.למה להאשים את הפלטפורמה שמאפשרת התקדמות כלכלית?
        20/6/12 12:22:
      השאלה למה אנחנו מחנכים את ילדינו, מה המסרים העוברים בתקשורת, האם הצריכה שלנו נועדה להפוך אותנו למאושרים או שהצריכה שלנו, בזבוז אותו כסף הוא רק חלק מפס הייצור הגדול שכולנו חלק ממנו. זה לא משנה אם חזיר קפטיליסט שגובה מחיר מופרז עבור שרות בסביבה קרטליסטית, או סטארטאפיסט צעיר שרוצה לשנות את העולם, השאלה היא לא הכסף שאתה מרוויח, אלא מה אתה עושה עם הכסף הזה. אנחנו נמנעים משאלות קשות כמו למה אנשים עובדים קשה, ונשים בצד את אלה שנהנים מכך, אני מדבר על רב האנשים שעובדים קשה כמו שהאוגר רץ על הגלגל שלו בכלוב. מי שנותן לכך הצדקה מדעית הם הכלכלנים. ולכן כלכך חשוב לקרוא את המאמר המצורף שבו קיינס, שבוודאי אי אפשר להאשים אותו במקסיזם, מדבר על קפטיליזם כפן חולף של עולם שבו עדיין יש מחסור משאבים. אין שום רע בתגמול על עבודה, אין שום רע בעבודה קשה, אין שום רע בכלום. אבל יש עיוות רב, אם בן אדם שואב את תחושת הערך הפנימית שלו מכמה כסף יש לו, ואז כדי להראות לכל העולם כמה הוא 'שווה' הוא גם מבזבז אותו ונכנס למעגל שלא מאד שונה מאכילה בולמית
        20/6/12 12:01:
      אוקי. עכשיו אתה מדבר. יש בעיה עם זה שאדם יתוגמל באופן פרופורציונאלי להשקעתו?. אף אחד לא מכריח אף אחד להתעשר. זאת מערכת חופשית. מותר ואפילו נחמד לעבוד קשה ולהרוויח. כסף זאת רק אנרגיה. אני סבורה ש"המתעשרים" בד"כ מגיעים לכך ממוטיבציה פנימית ולא חיצונית.
        19/6/12 20:28:

      מה שאני מתקשה לתקשר כתוב יפה במאמר הזה

       


      http://chronicle.com/article/In-Praise-of-Leisure/132251/

      מהות העניין


      This—not idleness—is our ideal. It is only our culture's poverty of imagination that leads it to believe that all creativity and innovation—as opposed to that specific kind directed to improving economic processes—needs to be stimulated by money.

       

       

      Another reflection gives us hope. The image of man as a congenital idler, stirred to action only by the prospect of gain, is unique to the modern age. Economists, in particular, see human beings as beasts of burden who need the stimulus of a carrot or stick to do anything at all. "To satisfy our wants to the utmost with the least effort" is how William Stanley Jevons, a pioneer of modern economic theory, defined the human problem. That was not the ancient view of things. Athens and Rome had citizens who, though economically unproductive, were active to the highest degree—in politics, war, philosophy, and literature. Why not take them, and not the donkey, as our guide?

        18/6/12 10:32:
      שוב, איתך לגמרי. זה מאד טרנדי ו"ילדי פרחים" להיות אנטי קפיטליסטי..אבל מבחן התוצאה אם מסתכלים באומץ וביושר לב- קשה להתווכח איתו.
        17/6/12 21:19:

      עד כמה שרבים יקומו ויסקולני על מה שאני אומר (בעיקר בטענה שבכל זאת יש גבול לחזירות וצריך גם לתת משהו לעובדים) בסופו של דבר מה שמדרבן את כל ההתפתחות סביבנו - של תרופות, של תקשורת, של בידור, של כלי רכב ומה לא - הוא קפיטליזם טהור.
      אם נביט בהתפתחות הטכנולוגית והתרומה של מדינות קומוניסטיות לעולם, נוכל לראות פער עצום בין מה שפותח בהן ומה שפותח במדינות קפיטליסטיות - מה גם שמה שכבר כן פותח בהן, נעשה לרוב רק כמענה לאגו פגוע אל מול העולם הקפיטליסטי (ה-"דווקא" של הרוסים לעולם המערבי).

       

      ככל שהתגמול גדול יותר - כן הדרבון להעמיד אמצאות חדשות גדול יותר.

      זה מה שמדרבן סטארטאפים בעולם וזה מה שמדרבן חברות תרופות למצוא מזור למחלות חשוכות מרפא.

      לו לא היה תגמול, אף אחד לא היה משקיע בדברים הללו וכל ישות ממשלתית שהיתה אמונה על כך, היתה הופכת ולו למקור פרנסה מגושם ואדיש, כמו רבים ממשרדי הממשלה שאני נתקל בהם כיום.

       

      ללא ספק הקפיטליזם יוצר מעת לעת קוטביות קיצוניות ומצב שבו חברות קורסות אל תוך עצמן, עקב חזירות יתר. מדי פעם נאלצות גם הממשלות להתערב, בכדי לרסן את השור המשתולל (למען האמת, הריסון בא לא מעט פעמים עקב אי פעולת כוחות השוק באופן טבעי, שכן הגוף שיצא משליטה מלכתחילה הפעיל קשרים כלשהם ואמצעים קלוקלים, בכדי להשתלט על השוק דרך רגולציה שפעלה לטובתו וכיוב'), אולם זה עדיף על פני חברה בינונית וממוצעת - שבה אין מוטיבציה להלחם ולהשיג דברים או לצאת מגדר הבינוני.

       

        9/6/12 21:04:
      הבנתי את ההקשר כפי שהוצג, אני טוען שההקשר מנותק. מרקס לא עומד במבחן הזמן כי חברות לא מדרדרות לתחרות על מחיר אלא מייצרות ערך שנקרא BRAND. בנקודה זו התיאוריה של מרקס קרסה ואינה רלוונטית בהקשר של מה שכתבת. הביקורת השנייה שלי נוגעת לתיזה הכלכלית של צמיחה. הטענה שלי היא שהצמיחה שהיא חזות הכל של הכלכלה המודרנית אינה ברת קיום לאורך תקופה ממושכת, ולכן אנחנו נראה המצאה של מדדים אחרים כדי להצדיק יאוריות כלכליות אחרות כי בסופו של דבר כלכלה זה פסיכולוגיה, ולא מערכת סדורה עםחוקים ברורים
        6/6/12 14:36:

      היי מוטי,

      המבנה של הפוסט:

      מטרה: בדיקת התזה של קארל מארקס בפרספקטיבה של 100 שנה.

      פרקים:

      1. תמצית תחזית התיאוריה המרקסיסטית על התאבדותו הבלתי נמנעת של הקפיטליזם

      2. בדיקה- מה קרה בפועל מול תחזיתו של מארקס במאה האחרונה

      3.תיאוריות נגזרות מהמרקסיזם , סיכום ומסקנה (שאלה פתוחה בסוף).

      מקוה שזה עוזר לך לקשור את הקצוות.

      צטט: motima 2012-06-06 13:05:25

      יש פה עירוב של כמה נושאים לאו דווקא קשורים, הביקורת הפשוטה ביותר כנגד התיאוריה של מרקס נוגעת בלב לבה של התרבות הצרכנית וזה נושא הBRANDING. במהותו, הBRANDING מייצר ערך, ורווחיות עודפת, ועומד בסתירה לתיאוריית התחרות והקריסה של מרקס. לנושא האחר של הקפטיליזם, תחרות, ולאן הולכת הכלכלה העולמית, צריך לזכור שכלכלה היא קודם כל פסיכולוגיה. זה לא משנה אם זה קומוניזם, קפיטליזם, או כל איזם אחר. במובן זה התפיסה הכלכלית המקובלת היא של צמיחה כמו שכתבת. מודל הצמיחה, התל"ג, ושאר פרמטרים כלכליים, מכיל בתוכו נבואה שמגשימה את עצמה. צמיחה אינסופית בכל פרמטר אינה אפשרית, אבל הרשת הארוגה היום היא מורכבת וקושרת בין צמיחה, אינפלציה, הפנסיות של כולנו, ההככנסות והרווחיות של חברות, שנגזרת מהנכונות שלנו לשלם מחירים מופקעים על מוצרים ושרותים.

       

        6/6/12 14:24:

      היי תומר. נכון..ישראל ריכוזית ברמות קשות, אבל המחלה של התפלגות עושר לא שיווינית היא גלובאלית והחריפה מאד בעשורים האחרונים.

      צטט: תומר. 2012-06-06 12:36:47

      הקפיטליזם הוא חופש קניין וחופש עיסוק.... ככל שיש יותר ממנו יש יותר עושר, לכולם. ה"חזירים" קיימים בעיקר במקומות שבהם אין תחרות ואין קפיטליזם, ובישראל אפשר להדגים את זה היטב.

       

        6/6/12 13:05:
      יש פה עירוב של כמה נושאים לאו דווקא קשורים, הביקורת הפשוטה ביותר כנגד התיאוריה של מרקס נוגעת בלב לבה של התרבות הצרכנית וזה נושא הBRANDING. במהותו, הBRANDING מייצר ערך, ורווחיות עודפת, ועומד בסתירה לתיאוריית התחרות והקריסה של מרקס. לנושא האחר של הקפטיליזם, תחרות, ולאן הולכת הכלכלה העולמית, צריך לזכור שכלכלה היא קודם כל פסיכולוגיה. זה לא משנה אם זה קומוניזם, קפיטליזם, או כל איזם אחר. במובן זה התפיסה הכלכלית המקובלת היא של צמיחה כמו שכתבת. מודל הצמיחה, התל"ג, ושאר פרמטרים כלכליים, מכיל בתוכו נבואה שמגשימה את עצמה. צמיחה אינסופית בכל פרמטר אינה אפשרית, אבל הרשת הארוגה היום היא מורכבת וקושרת בין צמיחה, אינפלציה, הפנסיות של כולנו, ההככנסות והרווחיות של חברות, שנגזרת מהנכונות שלנו לשלם מחירים מופקעים על מוצרים ושרותים.
        6/6/12 12:36:
      הקפיטליזם הוא חופש קניין וחופש עיסוק.... ככל שיש יותר ממנו יש יותר עושר, לכולם. ה"חזירים" קיימים בעיקר במקומות שבהם אין תחרות ואין קפיטליזם, ובישראל אפשר להדגים את זה היטב.
        6/6/12 11:57:
      היי עופר. תודה:) ניסיתי להראות כאן שזה יותר מתיאוריה. שבמאה שנה אחרונות זה עובד בפועל.. השאלה מה המטרות בתור חברה גלובלית- אם המטרה היא צמיחה- הקפיטליזם משיג אותה ובגדול. אבל צמיחה, צמיחה ,ועוד צמיחה זה לאו דוקא חזות הכל. מה שכן, הנחות היסוד המרקסיסיטיות לא הוכיחו עצמן בדיעבד.
        6/6/12 11:22:
      בעקרון כל התאוריות נכונות עד המצב שאין שליטה והאיזונים מופרים,תמיד חייב להישמר שיווי המשקל .השאלה מי,כיצד ואיך עושים זאת ?