פעמיים כי טוב – הטור השבועי של רות תל-צור אושר! אושר! אושר! איפה אתה מסתתר? אם אני בריאה, אם כל יקיריי בריאים, אם יש לי כל מה שאני רוצה, אני יכולה להיות מאושרת. כן, אבל לא בהכרח. אני מכירה אנשים בריאים ועשירים שהם, לצערם ותדהמתם, לא מאושרים. אני מכירה גם אנשים שהם לא כל כך בריאים ולא כל כך עשירים ובכל זאת הם מאושרים. אני מכירה זוגות מאושרים ואני מכירה זוגות לא מאושרים. אני ''מכירה'' כוכבות קולנוע מאושרות וכוכבות קולנוע לא מאושרות. אני מכירה פרופסורים מאושרים ופרופסורים לא מאושרים ונדמה לי שלא צריך להמשיך עם הדוגמאות כי הפואנטה ברורה: האם אנחנו מאושרים או לא – לא תלוי באף אחד ובשום גורם ותנאי. או שאנחנו יודעים להיות מאושרים או לא. נכון שיש נסיבות מסוימות של אובדן נוראי וכאב, שמעיבות על האושר שלנו ואפילו מעיבות מאד אבל עדיין, גם בנסיבות כאלה אנחנו יכולים להאריך, או לקצר ואפילו להפסיק את הסבל, ולאפשר לעצמנו להיות מאושרים, אם! אם אנחנו יודעים איך. האמת היא שכל דבר בחיים שלנו, כולל האושר, הוא פונקציה של ידע. אנחנו יכולים לעשות ולהיות רק את מה שאנחנו יודעים. אנחנו יכולים לאפות עוגה אם אנחנו יודעים איך לאפות עוגה. אנחנו יכולים לבנות מטוס אם אנחנו יודעים איך לבנות מטוס. אנחנו יכולים לרפא סרטן אם אנחנו יודעים איך לרפא סרטן. אנחנו יכולים למנוע סרטן אם אנחנו יודעים איך וכן הלאה וכן הלאה.... אנחנו יכולים להיות מאושרים אם אנחנו יודעים איך להיות מאושרים. יש כאלה שיודעים ויש – שלא. אבל גם אם יודעים וגם אם לא יודעים – האושר - כמו עוד הרבה דברים טובים שיש לנו - שוכן בתוכנו ועל כך – בטור השבועי הבא עלינו לטובה. ובינתיים כל טוב ותקראו את ''ירח מואר – בקרת איכות חיים'' (אתם יכולים לעיין בו באמצעות המחשב שלכם, כספר אלקטרוני באתר מנדלי מוכר ספרים). אני ממליצה על הספר בלי למצמץ למרות, ובעיקר בגלל שאני כתבתי אותו ולכן אני יודעת עד כמה הוא מהנה ומועיל. אני מאלה שמעידים על עיסתם. |