ראינו אותו, ממש מול עיננו, הבחנו בו   בבירור ומעל לכל ספק ,היה זה הילד גיא  שנסע לו במהירות הבזק על אופניו, ופניו  לכיונינו. לא הבנו כיצד זה יתכן  בכלל שהוא נוסע מולנו שכן רק הרגע עזבנו אותו בביתו מאחורינו. וזה, קרה. המדהים מכל   היה כשהילד נתן לה מכה חזקה ,  חבטה אדירה  לקשישה אחת  תוך שהוא מנסה לגנוב ממנה את תיקה והכל תוך רכיבה על אופניו. אנחנו, אני חייב להודות, למרבה הבושה  ועל אף שכל זה התרחש ממש מול עיננו, לא היצלחנו ככל שניסינו ,לא הצלחנו ליתפוס את גיא שהיה פושע   צעיר אך זריז כשד משחת נעלם והתנדף  לו באויר כמו לא היו דברים מעולם. היזעקנו עזרה רפואית לקשישה שהוטחה למידרכה, ומיד עשינו זאת ,כלאמר פנינו הישר לביתו כועסים וזועמים .וראו זה פלא. גיא, היה בביתו, נינוח שקט קורא בספר, אינו מבין על מה כל המהומה ומה אנו רוצים מחייו. אך הפעם, כך החלטנו, ניגמרו הישחקים. ידענו שלא נותר על אף ש.. משהו בכל זאת ואחרי הכל, משהו לא היסתדר לנו כי לא יתכן שרגע הוא כאן, ומישנהו הוא שם, חוטף לו תיק, גונב מתיקי תלמידים,וגיא לכל הדעות בהחלט לא היה קוסם או חייזר. ואולי באיחור, אבל התחלנו להבין והוריו שהגיעו הביתה אכן עזרו לנו לפתור את התעלומה. הוברר כי יש לו תיאום, והשנים דומים כשתי טיפות מים זה לזה, עד שגם ההורים היתקשו לעיתים להבדיל בין גיא לשחר אחיו. הבנו כי שחר  הוא האח העברין מיביניהם, וההורים באנחה כבדה סיפרו לנו כי השנים מאד קשורים זה לזה, כשגיא הוא החרוץ מביניהם, ושחר העצלן והנצלן.ההורים ספקו כפים ביאוש  אך הבטיחו כי יביאו את שחר למיפלג הנוער, מבינים כי הבחור מסובך עד צואר בצרות צרורות. ובבקר,   אכן השנים הגיעו אלינו ע  בליוית הוריהם. אבל,  אבל הענינים הלכו והסתבכו  ככל שהחקירה שלנו התמשכה והלכה. זה היה מהלך בלתי צפוי כשלפתע פתאום, ללא כל הכנה  נוספת, הוא פתח פיו בהכרזה מפתיעה שכימעט והפילה אותנו מהכיסאות. גיא מסר לנו מבלי  להיתבלבל, כי הענין בטעות יסודו, וכי הוה הוא הגנב מבין שניהם." הורי היתבלבלו, המשיך לספר לנו, ואמנם ההורים , ניכר היה בהם כי הם המומים מבולבלים לשמע דברי בנם. הם ממש לא האמינו למישמע אזניהם, וגם אנחנו, החוקרים במיפלג, וחברי החוקר מידברי, גם אנחנו הינו מבולבלים   לא פחות למישמע הצהרת הנער. וצר לי רבותי, אך מבטיח כי אסים בפעם הבאה מאחר ושוב אני יוצא   דחוף מהבית. אז סליחה  ואלפי תודות לקוראי.