כזכור, גם אותנו בילבלו התאומים לא פחות מאשר בילבלו כהוגן את הוריהם. אבל האבא, כעס רתח על בניו, ועוד איך. תמיד גיא לוקח אחריות ונוטל לעצמו את מעשיו של שחר, ואמנם גם לבית המשפט היתה בעיה להוכיח, מי עשה מה. העדים בהחלט התבלבלו, וכך התחמקו או התחמק מעונש זה מבין השנים שהיה העברין.שחר צחק תמיד למראה העדים המבולבלים ליגלג וידע כי אחיו נושא לא פעם בעונש שמגיע לו. פעם גנב שחר אופנים, נפל מהם ןניפצע. בדיוק ותאמינו או לוא, בדיוק כמו במדע בדיוני, אחיו גיא ניפצע גם הוא, ובאותו מקום ממש, וזה מטורף הזוי ומוזר כמו גם המקרה שפעם בטיול, נישברה רגלו של שחר, וגיא שלא יצא לטיול , חש בבית בכאבים עזים התפתל ובכה ורק מאוחר יותר בכלל נודע להם להורים כי שחר ניפצע, וגיא חש בזאת בבית.היה ביניהם מין קשר טלפתי מיוחד במינו,ויש שהיו השנים ללא מילה ובלי הגה, היו מעבירים ביניהם רעיונות ומחשבות, והחוש הזה, הקשר המיוחד הזה עבד ועוד איך גם באותו יום מר ונימהר. שחר בא אלינו עם אמו כשהוא בוכה ,ממרר בבכי מראה בלתי צפוי לחלוטין. תמיד היה קר מזג כזה, חצוף ובוטה, אך באותו יום, בא אלינו מספר כי אחיו חלה ואושפז בבית חולים. כשהוא חלה ,סיפר לנו, "אני הסתובבתי בחוסר שקט , לא היתי רגוע, והורי סיפרו לי כי גיא חלה במחלה קשה. עשרות פעמים ראיתי גם אתכם בחלומותי, המשיך לספר לנו, גם את המורים וההןרים ראיתי, מטיחים בפני, כי מעשי נבזיים , וחשתי בצער כי עכשיו הבנתי, והתחרטתי על כל הצרות ועגמת הנפש שגרמתי לאחי ואולי בגללי הוא חולה. חלמתי כי בלילה הוא ,גיא חיבק אותי ללא מילים, וידעתי כי אני מבטיח כי לעולם לא ישא עוד בתוצאות מעשי הרעים. ניגמר וגם הוביל אותנו למקום מחבוא בו הטמין שלל גניבות רב . שמחנו עם הוריו על החלטתו להיות כאחד האדם. יחד ליוינו את המשפחה ככל שיכולוו במחלתו של גיא שלבסוף למרבה השמחה נירפא ושחר כאמור שינה התנהגותו מקצה לקצה. וזהו בערך. ותודה לקוראי, , ועד כאן סיפור התאומים. |