ידעתי מה זאת שירה - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -
כדי להבין טוב יותר את השירים צריך
להסביר עלי להסביר שקולי הושבת במשך
שנים הרבה שנים האריך הכאב האריך, גם
המבט הושפל ובדרך כלל ראיתי רק נמלים
חרוצות גררו בגופן הקטן את השלל הרחק
אל עומק ליבי ובעומק ליבי הרחק מן
השדה אליו הושלכתי על ידי מבקשי רעתי
ידעתי חמלה שלא היתה כמוה כלפי
הפועלות השחורות והקטנות שנשאו את האוצר
בלכתי אל בית הספר או אל המכולת
אליה שלחה אותי אימי לקנות מעט
לחם ומעט חלב, אם נדרסו על ידי בטעות
או מחוסר ברירה, ידעתי כלפיהן חמלה
צריך להסביר שכבר אז ידעתי מה זאת שירה.
כתמי עברי - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -
נעתקה ממקומה נשימתי כשהגעתי אל תהומות הגיעו מים
הגיעו עד נפשי, ומחכה נפשי לשמוע את קולות
המים הזורמים, מחכה נפשי לנקות את כתמי עברי
כתמי עברי הגיעו עד מי התחתית ונעתקה מעצמה
הנשימה כשהגעתי אל כמעט מותי, הגעתי אל שירתי
ומחקה שירתי את קולות הילדים ביקשו רעתי במורד
המדרגות המובילות מן השיעור למדעי המוות והחיים
והחיים לא היו חיים על ספסלי החינוך הגופני
והחינוך הגופני היה גופני להפליא, במורד המדרגות
מכה אחר מכה להפליא בעיטה אחר בעיטה בתחתית
עמוד השידרה שלי, כזאת היתה השיטה להפליא
ומלגלגת שירתי ומחקה את קולות השריקה קולות מורתי
שכתמי הפחם של בדידותי היו לה כניירות שקופים
ולא ידעה כמוני לצייר ולהעתיק את נשימת צערי.
וליתר דיוק - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -
מי אם לא היא, וליתר דיוק את ילדה שדיברה בקול חלש ונמוך ולאט לא עלה בידה לחבר ולהרכיב רסיסי משפט זה שנאמר ועצוב מזה אלה שהושארו בצד ולא שיערה בנפשה תלבושת אחידה מי תשוב באחד הימים, תשוב כציפור, מי אם לא את, ומי אלה שחישבו קיצם לאחור מקל הגרפיט בקלמר והמחק באצבעות כף-יד אמנם השמיד ראיות כאלה ואחרות אך השאיר סימני אצבעות וחזק מזה שרידי טעויות שניהם ביחד וכל אחד לחוד לא ידעו ערכו של יהלום ולא ידעה מכה ערכה של תוחלת חיים יחסית ארוכה, ערכה של רפסודה, דרכה של סירת מפרש כנף או נוצה לפחות אחת מי אם לא היא, וליתר דיוק מורה אדישה לתלמידה ברווזית חלשה, לא ידעה ערכה של זו תשוב באחד הימים כציפור, ולא שיערו בנפשם מקל הגרפיט בקלמר והמחק באצבעות כף-יד לא ידעו לחשב ערכו של פחמן טהור. |