| אחד החלומות הגדולים ביותר שלי, היה לשחק בקולנוע הקזחסטני. שנים חלמתי להיות שחקנית ראשית בסרט קזחסטני עטור ממון ושחקני חיזוק מאתגרים. והנה, לפני מספר ימים, בעודי יושבת על סביח אצל "עובד" ומעשנת סגריה דמיונית, קבלתי צלצול טלפון מהסוכן הפקיסטני שלי. "שרונה, תאמיני או לא, אבל את מועמדת לאוסקר הקזחסטני בקטגוריית שחקנית ראשית!". בעודי שומעת את מילותיו המצמררות, נפלטה חתיכת חציל מפי, וצווחה איומה הגיחה מגרוני השבע: "דיייייייייייייי, אנלא מאמינה שזה קורה! החלום עומד להתגשם!!", נשארתי המומה ופעורת לוע. לאחר 6 שניות נטשתי את עובד-ZONE כל עוד נפשי בי וכ10 דקות לאחר מכן, הייתי כבר בביתי והרמתי טלפונים לכל העולם ואחותו. קודם כל לאחותו. כולם אמרו לי שיצפו בשמחה בתחרות שתתקיים ביום חמישי הקרוב. הבעייה הייתה שאת הערוץ הקזחסטני ניתן לקלוט רק במצריים. תוך 6 שעות, ארגנתי כרטיסי טיסה לכל המשפחה והחברים וכמובן חדרים במלון הכי זול שקיים שם. סאמכ, מה קרה? יום רביעי הגיע. קבלתי שמלה מדהימה שמעצבת העל העותמנית הכי מפורסמת בעולם עיצבה במיוחד עבורי, ולאחר 4 מדידות ותוספות בד, הרגשתי שאני מוכנה כבר לצעוד מחר על השטיח האדום אש. יום חמישי. אני יושבת באולם טקס האוסקר. מצומררת. והנה, מגיע הרגע בו מכריזים מי תהיה זוכת הקטגורייה לשחקנית הראשית. "בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר, נבחרה לא אחת מאשר..." זהו. בטח לא יגידו את השם שלי. די. זה נגמר. צריך מזל נו. ואוו, מה אני עושה אם קוראים לי עכשיו?! יו! אני רועדת. רגע מה זה, אני משתינה מפחד. אלוהים! ואז, אני שומעת: "שרונה!!קומי!! נרדמת עם כל הסביח בפה יא פוסטמה!!" עובד מביט בי בהלם, לוקח ממני את שארית הפיתה הנגוסה ומעניק לי בקבוק מים. "שתי, שתי מותק. התעלפת פה ולא ידענו מה לעשות. אז פלפלנו לך קצת את האף ומיד ביצלנו אותו. מזל שהתעוררת". קמתי בבהלה ולאחר 10 דקות לא נראתה שם דמותי. גם כן העובד הזה, סיבח לי ת'חיים.
|
תגובות (33)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה נשמה.
אקח זאת לתשומת ליבי.
זה מריח לי מינון יתר של העמבה
ללא ספק
וכן את הסימנים של הראש שלך ראיתי על הקיר מול הכרזה של ה חצילים .
לכי ל אוסקר האפגני בטוח יש לך סיכוי
חחח. גדול אתה.
כוכב לסביח !
מחר, על הסובח, תגידי לעובד שישים לך הרבה עמבה בסביח; זה טוב נגד חלומות קזאחים.
אכן גם אצל עובד.
הרי אומרים:על הסביח לבדו עומד העולם.
תודה חייייים
שוסי תקראי את יודעת למי... (בעצם למי?)
הי יו שוסי-מן.
את מותק את.
תודה.
צלצלתי ואמרו לי שאת בבורגר ראנץ'.
האלו?
שנות ה90 תמו חלפו...
תודה.
תענוג לי.
איזה קרועה את..חחח
בשבילי את זכית, אומנם לא באוסקר(מה שמגיע לך ובגדול)
אלא בכוכבון שהוא הרבה יותר שווה..
מעולה..
מעולה.
כמה צחקתי.
ואיך זה שאת הולכת לעובד בלעדיי?
ואם אפשר - כמקצה שיפורים לסושי, ואז זה באמת ענק
כוכב יקירתי
תודה על החיוך
יפה לך הדמיון.
ענק!
כל עוד הוא לא שם לך דרבי 2:2 באף, הכל בסדר...
באמת סיפור הזוי. מי יושב אצל עובד? אצל עובד אוכלים רק בעמידה. לא בחצר, לא במלון, לא באוטו, רק בעמידה.
פשוט הרבה יותר טעים...
לא אשכח לך את זה כל חיי
...
כשאחזור מקזחסטן שוקקת החיים.
החצילים הם שורש כל רע!!!
-וזה מאחת שהיתה נגררת כל בוקר שבת אל ההורים העירקים של האקס ומוללעטת בפיתה מתפקעת-
רק היום חיפשתי מתכון למוסקה.
מתי את באה לארוחת ערב?
רק בתנאי שהוא כחול...
ואו , איך ידעת שזה אחד התפקידים הנכספים שלי?
....
תיזהר ממני.
הישמר לך.
קישקושית - יש לי תפקיד ראשי בשבילך בסרט מצוייר
תודה חגית.
קשים הם חיי המגה-סטארית, תאמיני לי.
הוא משו.
מוציא מסיבוחים אחרי שמכניס אותך לשם.
זה לא החצילים.
זו הקומבינציה שלהם עם הפיתה.
ואני? הזוייה?
אני המומה ממך מיכלי.
זה סביח הזוי ( או עם חומרי הזיה ).
בכל מקרה, גם אם רק זכית בחלום, עדיין מזל טוב.
לא בכל אני נחשפת למגה סטארית בהגשמת חלומות.
הזויה לגמרי את,
את אוכלת חצילים? תראי מה זה עושה לך למוח