הזיכרון האנושי מלטף את הדברים הנעימים שקורים לאדם ומשתדל להעלים את הלא נעימים לא תמיד בהצלחה. אחד הדברים הנעימים שזכורים לי מילדותי היא הריצה הביתה לפתוח ספר חדש. גם אם הוא היה ספר לימוד ורוב הספרים היו ספרי לימוד ומיעוטם, האהובים הרבה יותר, היו ספרי הרפתקאות שמוחי זוכר רק את הרגשת האושר שהם הסבו לי ולא את תוכנם. 

לפתוח ספר חדש הייתה קודם כל הנאה פיזית של ריח הדפוס על נייר חדש. אחר כך היה הליך שלדורות הצעירים של היום, וגם הלא צעירים כל כך, ייראה מוזר ולא מובן. הספרים של ימי ילדותי עמודיהם היו מקופלים וכדי לדפדף בהם ולקרוא היו צריכים קודם כל לחתוך ולהפריד בין הדפים עם סכין של מטבח. פעולה זו לא הייתה אהובה במיוחד אבל גרמה לכך שכאשר כריכיות הספרים החלו להוציא ספרים עם דפים נפרדים שלא היה צורך להפריד ביניהם בעזרת סכין - השתגענו משמחה ומהערצת הקדמה!

אחר כך באה הקריאה תוך כדי דפדוף וסחרור מריח הדפוס הטרי. הדפים החדשים השחירו את הידיים  - וההורים לא הרשו לשבת אל שלחן הארוחה עם ידיים מושחרות מצבע הדפוס. היו חייבים לרחוץ את הידיים, פעולה שנואה על כל ילד. אבל זאת אפשר לבחור לשכוח. בזמן הקריאה אפשר היה לרשום את החוויות שעוררה הקריאה בשולי הדפים (הרי הספר הוא רכושך ולא צריך להעבירו למישהו זר) ולחזור אל הספר תקופה ארוכה אחרי קריאתו ולעבור רק על ההערות שלך הרשומות בשולי הדפים ולעבור שוב חוויה מסוג חדש: הזיכרון הנעים שהותיר בך הספר.

אני כולי זעם וחמה מההצעה החדשה של משרד החינוך הישראלי ליצור מאגר של ספרי לימוד משומשים כדי לחסוך כסף מהורי התלמידים. ובאמת, היא מתאימה לשר החינוך חמור הסבר גדעון סער - ולדימיר פוטין הישראלי. כי לימוד מספרים משומשים תמנע מן הילד או הנער את החוויה של פתיחת ספר חדש ואת החוויה של קריאה ורישום חוויות מימי הילדות והנעורים - הדברים הנעימים שנשארים בזיכרון ומחממים את הלב לעת זקנה. מישהו מהפדגוגים של משרד החינוך חשב על זה? אני משער שלא, כי בישראל של היום חושבים רק על כסף לבדו. על חוויות ילדות ונעורים אף אחד לא חושב.

וכמה כסף ייחסך מהשטות של שימוש בספרי לימוד משומשים? פרוטות ואולי גם זה לא כי כבר יש כתבים כלכליים שעשו את החישוב שבתנאים שמציע משרד החינוך  - הורים יפסידו כסף מההסדר החדש. אולי כדאי - למען התלמידים - להשקיע כסף מתקציב החינוך כדי לעדכן את תוכנם הארכאי והלא רלוונטי של חלק מספרי הלימוד?

ומה עם הנחלת הכבוד לספר לדור הצעיר? זו כבר שאלה מוגזמת של נודניק המטריד את מערכת החינוך הישראלית מלהמשיך ולטחון מים במקום לחנך. ההורים ברובם המכריע מרוצים מתפקודה של מערכת החינוך כבייבי סיטר לילדים, שלא יפריעו להורים בריצתם לפרנסה.

על היוזמה החדשה המיותרת של משרד החינוך איש לא שאל את התלמידים שמונעים מהם חוויות ילדות ונעורים. הם לא נחשבים.