כותרות TheMarker >
    ';

    פנטזיות

    תיכנסו ותראו :)

    0

    על נסיכות וחיים אחרים

    35 תגובות   יום שבת, 9/6/12, 14:53

    אין קשר בין תוכן הפוסט לבין החיים האישיים,

    הכל פנטזיה, דימיון ורצון לדיון. חיוך

     

    ''


    פעם בארץ רחוקה נולדה ילדה. . .

    זה היה יום רגיל לחלוטין, אחד בין שרשרת הימים שלא ממש זוכרים אותם.

    לא נפלו כוכבים מהשמים, לא טסו לחלל.

     

    אבא שלה לא היה שמח במיוחד... בת.

    מה פתאום בת. אצלי הייב להיות בן. מה טוב בבנות? רק צרות.

    אבל כשראה אותה מחייכת הלב שלו התרכך.

    היא דומה לאמא שלי, אולי לא כל כך גרועה. . .


    אולם בחוץ די מפחיד ליצורים קטנים שרק נולדו.

    כל דבר צריך ללמוד לחקור ולמשש.

    אם זה לא חם, חד או רעיל.

    לפעמים אפילו לא מובן וברור מה לעשות עם זה ולמה נועד.

    צריך הרבה אומץ לב.

    הילדה לא איבדה את החיוך, את המזג הנעים והשקט, אבל היא התכנסה בתוך עצמה.

    מאוד רצתה להבין מה חשוב ומה לא ואיך מתנהל העולם.


    יום אחד, היא גילתה שיש אותיות, האותיות מתחברות למילים,

    ואז יוצאים משפטים.

    ממש הוראות, איך לחיות, מה טוב ומה רע,

    מה מוערך ואיך להיות ילדה טובה.


    לאט לאט היא שקעה בעולם האגדות,

    שכל כך טוב לחיות בו . . .

    יש הרבה חברים, אומץ, תעוזה, טוב לב והצדק תמיד מנצח.

    השנים חולפות, הילדה גדלה, היא נראתה יפה מיום ליום,

    עסקה בספורט, הצליחה בלימודים והיו לה חברים.


    אבל . . . היה לה סוד משלה.

    היא נהגה לעיתים להגיע לספרייה,

    לקחת מגוון של ספרים מסוגים שונים,

    רומנים קלאסיים, מתח, מדע, הרפתקאות מתקופות שונות,

    מארצות רחוקות . . .

    בלעה אותם אחד אחד ללא הפוגה,

    שקעה לעולמות קסומים, מלאים בתיאורים, רגשות, נופים ומקומות,

    כמה טוב להריח את הים אצל המינגווי,

    לטעום שזיף אצל רומן רולן, לחקור רציחות עם אגטה קריסטי,

    לחוש חברות אצל רמרק, לחפש אוצרות

    עם מונטה כריסטו אצל דיומא ועוד ועוד . . .


    לאט לאט הבינה כי העולם שבחוץ אינו כמו זה שבספרים ולהיפך.

    לכן אסור לומר שהיא כל כך אוהבת אותו . . .

    כי - עלולים ללעוג לה, זה לא מקובל . . . למה זה טוב?


    אבא שלה מקטר. אצל אחרים הילדים הם כמו ילדים.

    מה בכלל טוב בספרים?

    אישה לא צריכה לקרוא. זה רק מזיק.


    בגיל צעיר הכירה חבר, איתו היה מעניין.

    איתו יכלה לחלוק את עולמה הפנימי, להנות ולהתאהב.

    אלא מה? - הוא היה צעיר, טרם מצא את דרכו בחיים, והנה מתחתנים,

    הילד כבר בדרך . . .


    אבא שלה מקטר:

    "אמרתי, זה הספרים. שום דבר טוב לא יצא מהספרים!"


    ומה אתם חושבים?

    מה מקום הספרים בחיים שלנו?

    האם נכונים הערכים של פעם?

    ומה יקרה לילדה "שלנו"? חיוך

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (35)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/6/12 12:47:

      צטט: בניp 2012-06-21 15:26:58

      טוב לקרוא ספרים אך לא יותר מידי...

      העיקר שיהיו מעניינים . . .

        30/6/12 12:46:

      צטט: אטיוד5 2012-06-20 12:49:00

      איזה מזל, יש לי פתק מהרופא.

      אני מקווה שזה לא רציני ושכבר החלמת חיוך

        21/6/12 15:26:
      טוב לקרוא ספרים אך לא יותר מידי...
        20/6/12 12:49:
      איזה מזל, יש לי פתק מהרופא.
        14/6/12 19:08:

      צטט: DON KISHOT 2012-06-10 15:32:08

      לא סתם קוראים לנו עם הספר
      כן. יש סיבה לכל דבר.
      תודה

       

        14/6/12 19:05:

      צטט: פוצקלה 2012-06-10 17:22:01

      לאחרונה אני שומעת על הרבה ילדים שקוראים. אני חושבת שהקריאה חשובה לכולם ובמיוחד לילדים. זו מיומנות שמעשירה את עולמם ואת אוצר המילים ובכלל.
      כן אין כמו לקרוא ספר טוב. אני מסכימה איתך מכל הלב
      או סיפור נחמד
      תודה

       

        14/6/12 19:04:

      צטט: tuv.el 2012-06-11 08:28:29

      פעם אמרו לנו בבית הספר שטוב לקרוא ספרים, כי זה מרחיב אופקים. אני חשבתי במילים אחרות, ספרים מגלים עולמות חדשים מבלי לצאת מהחדר.

      כן. אבל ילדים הם שונים. יש כאלה שיכולים לקבל עולמות חדשים ברצינות לא רק להרחבה.

      תודה תודה

        14/6/12 19:00:

      צטט: CHIVIBAR 2012-06-11 20:02:31

      מכיר כאלה ש אינם מבדילים בין מציאות לדימיון... לדעתי, יש למנוע ילדים הנוטים להפנמה יתרה ולבעיית תיקשור עם העולם החיצון, לעיין בספרים העלולים להגביר את ההקצנה... אולי...

      כן. בהחלט צריך לשים לב. יש פהו יזה בעיה.

      תודה

        14/6/12 18:53:

      צטט: בַרְקָאִי 2012-06-12 21:18:39

      הערכים של פעם הם נפלאים,

      ואנו במו ידינו הרסנו אותם.

       

      כן. עידן התמימות תם.

      תודה

       

        14/6/12 18:53:

      צטט: עין קשובה 2012-06-13 10:03:43

      מקסים!

       

      תודה תודה

        14/6/12 18:52:

      צטט: רומפיפיה 2012-06-09 16:28:54

      הילדה שלנו, חכמה אינטליגנטית

      אין לי ספק שתדע לנוט את דרכה בחיים

       

       

      תודה. תודה אני גם בעד.

      שיהיה לה בהצלחה

        14/6/12 18:50:

      צטט: מרב 1956 2012-06-09 16:44:55

      מעניין איך לאבא כזה

      יצאה ילדה כזו.


      ילדים והורים לא תמיד דומים. הורים דואגים לילדים שלהם.
      ופה בהחלט
      היה מקום לדאגה.

      תודה רבה מרב

       

        14/6/12 18:41:

      צטט: המספרית 2012-06-10 10:42:04

      הילדה הזאת היא אני!!!

      אני התחלתי לקרוא בגיל שנתיים וחצי ומאז נהייתי שקועה בעולם הספרים,ואני מצפה שהמציאות תהיה בדיוק כמו בספרים.אפילו כתבתי על זה משהו פעם אבל שמתי במגרה...אולי הגיע הזמן להוציא...\

      ספרים זה דבר נהדר,אך באיזה שהוא מקום מעוותים את המציאות...

      יצאתי לא כל כך מעשית ויותר מדי חולמנית..

      תודה על פוסט נהדר!

      *

      אלומה


      איזה יופי. יש!!!

      תודה אלומה . איזה חיזוק ועידוד.

       

        14/6/12 18:36:

      צטט: מאיה113 2012-06-10 06:38:37

      *ספרים הם חברים מאוד חשוב לקרוא מאוד מפתח והרבה ידע. בעד.

       

      אבל אך להסביר לילדים לא לקחת אותם ברצינות מדי???

      תודה רבה

        14/6/12 18:33:

      צטט: ניקיטה רנא 2012-06-09 22:59:00

      זה תלוי באופי שלך בלבד... אפשר לקחת מספרים, סרטים וכ'ו... אך לא תמיד צריך לעשות את הדבר, גם כלפי החיים האישיים שלך.

      כן. רק ספרים של הפעם מאוד שונים מהחיים של היום.

      תודה...

        11/6/12 20:02:
      מכיר כאלה ש אינם מבדילים בין מציאות לדימיון... לדעתי, יש למנוע ילדים הנוטים להפנמה יתרה ולבעיית תיקשור עם העולם החיצון, לעיין בספרים העלולים להגביר את ההקצנה... אולי...
        11/6/12 08:28:
      פעם אמרו לנו בבית הספר שטוב לקרוא ספרים, כי זה מרחיב אופקים. אני חשבתי במילים אחרות, ספרים מגלים עולמות חדשים מבלי לצאת מהחדר.
        10/6/12 17:22:
      לאחרונה אני שומעת על הרבה ילדים שקוראים. אני חושבת שהקריאה חשובה לכולם ובמיוחד לילדים. זו מיומנות שמעשירה את עולמם ואת אוצר המילים ובכלל.
        10/6/12 15:32:
      לא סתם קוראים לנו עם הספר
        9/6/12 21:46:

      כן. חבל שאי אפשר להעביר דרך טלוויזיה, קולנוע וכו' תיאורים, תחושות, טעמים, רגשות רק לאחוז מסויים. וזה מה שעשה דמויות כל כך עמיתיים. תודה תודה :)

        9/6/12 21:32:

      צטט: ידידת אמת 2012-06-09 17:20:38

      וואלי יקירה...
      בילדותי אהבתי לקרוא המון

      הייתי ילדה מלאה בחלומות על אגדות ונסיכים..

      תמיד חיפשתי ממי אני יכולה להשאיל ספרים

      גרתי במושב ולא הייתה ספריה אליה יכולתי ללכת , כך שמרבית ספריי נלקחו מהחברים שלי..

      לי מעולם לא הקריאו ספר, ואני מייחסת זאת לזמנים אחרים.

      כיום הסיבות שלא הרבה ילדים נחשפים לספרים הם

      שלהורים כמעט ואין זמן..

      או בגלל שחושפים את הילד למקורות אחרים

      כגון טלויזיה וכו'....

       

        9/6/12 21:30:
      ואי. מאוד מסקרן. מעניין מה הוא חשב על שוני בין העולם מודרני ושל פעם. ואך זה משפיע על ילדים שאוהבים לקרוא קלסיקה. תודה :)
        9/6/12 21:22:

      צטט: . ארז . 2012-06-09 17:43:12

      אני נחשפתי לעולם הספרים בגיל מאוד מאוחר.

      עולם הספרים משתנה עכשיו ועובר למדיה הדיגיטלית, יש מי שיחלקו אם זה טוב או רע.

      מה שבטוח זו עובדה :)

      ביום שלישי האחרון הלך לעולמו ריי ברדבורי שמדבר בדיוק על הנושא שהעלית  ... (מצטער שזה באנגלית).

       

      http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=PF3uZf4G3Lo

       

       

       

       

       

       

       

       

        9/6/12 21:21:
      כן. גם כן הרבה ספרים כבר מאחורנו
        9/6/12 21:18:

      צטט: עמי100 2012-06-09 18:13:55

      פעם הקדשתי המון זמן לקריאת ספרים..מודה שלאחרונה הורדתי את הקצב לצערי..

       

        9/6/12 21:17:
      תודה.
        9/6/12 21:16:

      צטט: חתול/כלב 2012-06-09 20:00:43

      מדבר אלי...

       

        9/6/12 21:16:
      תודה שרי. אני מאוד שמחה שאת אוהבת סיפור. תגובות זה משמעניין.
        9/6/12 21:10:

      צטט: sari10 2012-06-09 20:58:32

      ואלי יקירתי ♥

      סיפור מעניין, שיש בו הרבה

      מתחת לפני השטח . . .

      מהתגובות שראיתי עד עכשיו,

      אנשים התייחסו לדברים שונים ממה שאצלי עורר הפוסט.

      אני רואה כאן דברים עמוקים יותר

      מאשר הקטע של קריאה בספרים.

      הילדה הזו שקעה לעולם דמיוני, אהבה את

      הקריאה בספרים, ופינטזה כי בחיים האמיתיים

      דברים יתנהלו "כמו בספרים",

      כמו רומן רומנטי של נסיכות

      ש"חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה"  

      כמו שיש צדק בחיים, יש ערכים של נאמנות, יושר

      ועוד דברים חיוביים.

      רק שהמציאות של היום לא בדיוק כזו.

      לא קל לה לנווט ולמצוא את עצמה בתוכה.

      היא התחתנה בגיל צעיר והביאה מייד ילד.

      אבא שלה חשב שהיא עשתה טעות.

      האם ההמשך יהיה כמו הפנטזיה?

      חיים פשוטים, מהנים, פנטזיה של בעל וילד וחיים מאושרים?

      או שהיא תיתקל במהמורות, בעיות לא צפויות?

      ואז הפנטזיה תתנפץ מול המציאות?

       

        9/6/12 21:07:

      צטט: בלדד השוחי 2012-06-09 18:45:10

      אני בעד הילדה "שלנו"... אין כמו ספר טוב כדי לברוח איתו על כנפי הדמיון אל עבר עולמות אחרים ורחוקים...

      כן. תודה.

       

        9/6/12 20:00:
      מדבר אלי...
        9/6/12 18:45:
      אני בעד הילדה "שלנו"... אין כמו ספר טוב כדי לברוח איתו על כנפי הדמיון אל עבר עולמות אחרים ורחוקים...
        9/6/12 18:13:
      פעם הקדשתי המון זמן לקריאת ספרים..מודה שלאחרונה הורדתי את הקצב לצערי..
        9/6/12 17:43:

      אני נחשפתי לעולם הספרים בגיל מאוד מאוחר.

      עולם הספרים משתנה עכשיו ועובר למדיה הדיגיטלית, יש מי שיחלקו אם זה טוב או רע.

      מה שבטוח זו עובדה :)

      ביום שלישי האחרון הלך לעולמו ריי ברדבורי שמדבר בדיוק על הנושא שהעלית  ... (מצטער שזה באנגלית).

       

      http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=PF3uZf4G3Lo

       

       

       

       

       

       

       

        9/6/12 17:00:

      תמיד אהבתי ספרים,

      תמיד אהבתי להיכנס לסיפורים של אחרים,

      ואחד הזכרונות החמים הוא -

      אבא קורא לי בקולו השקט והרגוע סיפור לפני השינה,

      לילדי הייתי אמא מספרת,

      והם אוהבים לקרוא ככל שמרשה להם הזמן,

      מאז אבא מספר, תמיד מחכה לי ספר מתחת לכרית,

      גם כשאני מאוד עייפה, לפחות כמה דפים...

      לצאת מטרדות היום ולהכנס לסיפור אחר.

      ותודה לכל הסופרים שהעניקו לנו שעות קסומות

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ואלי ♥
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין