החיים מציעים אין סוף בחירות,אנו בוחרים כיצד להתמודד ,המציאות שאינה רצויה היא

לא גזרה משמיים , חלקנו בוחרים לקטר ולא לעשות כלום, חלקנו מנסים לשנות את המציאות 

ולהילחם בטחנות רוח וחלקנו בוחרים להתנתק מהמציאות הקיימת ולבנות מציאות חדשה  ואיתה גם התקווה.

אופירה אישה נאה בתחילת שנות ה 50 לחייה ,גרושה ואם ל3 הגיעה לאימון  אישי ובקשה

לשפר את התקשורת עם ילדיה , בפרט עם  בן הזקונים שהתרחק ממנה מאז גירושי הוריו

שנתיים קודם לכן. היא סיפרה גם שבכל פעם שניסתה להתקרב אליו הוא דחה אותה ולשאלותיה הוא השיב בקצרה "כן",ו"לא" .והסתגר בחדרו.

היא חיפשה דרך ל"הגיע אליו" . המציאות כפי שהייתה הקשתה עליה לתפקד, התסכול חוסר אונים

התגברו " הקרקע נשמטת מתחת לרגלי"  כך תארה.

במהלך האימונים התבהרה התמונה אופירה היא זו שיזמה את הגירושים וניתקה את הקשר עם האב

 הבן שהיה קשור לאביו כעס על אימו והשתיקה הייתה הביטוי לכך.. את האב הוא הרבה לבקר ונהג לשוחח בטלפון לעיתים תכופות.

במהלך האימונים אופירה הבינה שלבד היא לא תצליח להתמודד והיא צריכה להיעזר בסביבתה הקרובה ולשנות את התנהגותה כדי שהמציאות תהיה שונה

עם האב שהיה החוט המקשר עם בנה חידשה את הקשר ואף שתפה אותו במצוקותיה,להפתעתה הוא שמח לסייע לה והחל לבקר את ילדיו בבית אימם, ואף הצטרף לארוחות משפחתיות שאליהם הוזמן.עם הבן יזמה פגישה מחוץ לבית שם שיתפה וגילתה לו מה היא מרגישה , הבן שהופתע מהתנהגותה הקשיב ענה בפתיחות ובגילוי לב.לבקשתה הוא החל להצטרף אליה לקניות שבהם היא קנתה לו משחקים וציוד למחשב שאותם ביקש.ככל שהתקרבה לעולמו המחסומים הוסרו והתקשורת השתפרה.מערכת היחסים הטובה שרקמה עם האב יצרה קירבה מחודשת עם ילדיה ,השליטה  לחייה חזרה ונוצרה מציאות חדשה.