• אַל נָא תִתְּנֵנִי לְהִתְפַּלֵּל כִּי אֶשָּמֵר מַן הָרָעוֹת,
• כִּי אִם אֲשׁר אוּכַל לְהִתְיַצֵב בִּפְנֵיהֶן וְלֹא אִירָא.
•  
• אַל נָא תִתְּנֵנִי לִשְׁאוֹל כִּי כְאֵבִי יַחֲלוֹף,
• כִּי אִם אֲשֶׁר יִהְיֶה לִי לֵב לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו.
•  
• אַל נָא תִתְּנֵנִי לְחַפֵּשׂ בַּעֲלֵי בְּרִית בּשְׂדֱה מִלְחֲמוֹת-הַחַיִים,
• כִּי אִם אֲשֶׁר אֶבְטַח בְּעֶצֶם כּוֹחִי.
•  
• אַל נָא תִתְּנֵנִי לְהִתְחַנֵן בִּמְצוּקוֹת מוֹרָאִי כִּי הִינָצֵּל אֶנָּצֵל,
• כִּי אִם אֲשֶר יִהְיֶה לִי אוֹרֶךְ רוּחַ עַד אֶמְצָא אֶת פְּדוּתִי.
•  
• רְצֵה נָא וְאַל תְּשִׂימֵנִי לְרַךְ לֵבָב, אֲשֶׁר אָחוּשׁ אֶת חֲסָדֶיךָ רַק בְּהְיוֹת הַבְּרָכָה בַּעֲמָלִי,
• כִּי אִם תִתְּנֵנִי וְאַכִּיר אֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה גַם בַּעֲלוֹת פָּעֳלִי בַּתּוֹהוּ.

(רבינדרנת טאגור, תרגום: דוד פרישמן)

בימים אלה, בהם מזדחלים לתודעתי חששות, פחדים ולחצים, הגיע לידי עותק של השיר הזה הנפלא, הפותח את חרצובות כיסי הדמעות (מסרה לי אותו ט' – מורה, מנטורית ומודל לחיקוי). וכך, בעוד אני נאבקת לשנות את ניסוחי המחשבות שלי, כדי שהפחד לא ינהל אותי, נמצא לי פה הניסוח המושלם לי, שהפך למנטרה:

אני מבקשת להתיצב בפני הקשיים והאתגרים, ללא פחד ומורא.

אני מבקשת לב שיתגבר על הכאב, במקום לדחוק בו בכאב שילך.

אני מזכירה לעצמי את כוחי, ואני בוטחת בי.

אני נושמת עמוקות ומייחלת לאורך רוח, עד אמצא את פדותי.

אני מזכירה לעצמי כי גם אם פעלי יעלה בתוהו, יש ברכה בעמלי.