להיות בר רפאלי נתחיל בוידוי "מסעיר" – השם שלי הוא "ברק". העובדה המשמימה הזו פסקה להיות חסרת משמעות משום ששם משפחתי הוא "רפאלי", ומשום שלפני למעלה מעשור בעת לימודי באוניברסיטה יצרו עבורי שם משתמש המורכב מהאות הראשונה של השם הפרטי (b) בצירוף שם המשפחה (refaeli). שם המשתמש הנ"ל שימש אותי בנאמנות למעלה מעשור. לימים צירוף האותיות brefaeli קיבל משמעויות חדשות ומעוררות שהפכו את תא המייל שלי לאתר עלייה לרגל. ניתוח תפוצת המיילים מעלה את הכלל הפשוט – "גודל החשיפה כעומק המחשוף”, וככל שנשרו הבגדים מגופה של הבר, כך נערמו הודעות הדואר בחשבוני.
חזון השלום העולמי בעבר נהגו המתמודדות בתחרויות מלכות יופי להציג בראש שאיפותיהם האישית את השלום העולמי. היו מי שצחקו על המגלומניות של ההצהרה, הרי מה כבר יכולה לעשות דוגמנית אחת מול כל העולם הגברי. ובכן מסתבר שלא מעט, שכן לפתע פתאום (כנראה מהיום שבו עיטר החזה השופע של הבר מגזינים בעולם), החלו לפקוד גברברים שונים ללא הבדל דת גזע ולאום את המייל שלי. כולם ללא יוצא מן הכלל מלאי חן וכוונות טובות, שופעי אופטימיות ורצון לידידות. ממש חזון אחרית הימים.
המודל החדש והנה ביום בהיר קיבלתי הפתעה די מרעישה. לפני תום לימודי הצעתי הצעת מחקר, שבזמנו לא התקבלה. והנה לאחר שיותר מעשר שנים עברו קיבלתי הודעה מרנינה שההצעה שלי (שלצערי כבר איני זוכר מהי) אושרה ושסגל האוניברסיטה להוט לעבוד לצידי במחקר החשוב. אני מניח שמישהו מסגל האוניברסיטה עבר על רשימת הבוגרים וצירוף האותיות המבטיח הבהיק למולו, שכן מרגע שהוספה תמונה למסמכים הרלוונטיים, התלהבותם של הפרופסורים הצטננה פלאים, והמחקר החשוב חזר בין רגע למעמדו הקודם חסר החשיבות. יכול להיות שבעתיד יחליף בוק הדוגמנות את מבחני ה-IQ כתנאי לקבלה לאוניברסיטה? יכול להיות שמעמדו האקדמי של דוקטורנט כבר לא יקבע על פי כמות ואיכות פרסומיו, אלא על פי כמות השערים שבהם נראה גופו המעורטל?
על יופי והבעת דעה אני מהרהר שוב באותו משפט שוביניסטי סר טעם "תהי יפה ותשתקי". בדיעבד אפשר שהוא מקפל בתוכו איזו תובנת צדק נסתרת. ליפים יש מלאי תשומת לב מתוקף היותם יפים, ואילו המכוערים נאלצים למצוא ולהמציא תובנות כדי שמישהו יבחין בקיומם. אך ניתוח כמות המיילים שמבקשים את דעתי (דעת הבר), מעלה שהדוגמנים גזלו מאיתנו גם את "כבשת הרש שלנו". אני מחשיב את עצמי לאדם בעל דעות מגוונות, אך מעולם איש לא התעניין בדעותיי עד שאנשים ראו בדמיונם את החזון השופע של הבר עומד מאחוריהם.
ומלה לגבי העתיד אחד המיילים המרגשים והמוזרים היה פניה של ראש מדינה במזרח התיכון. האיש קורע תחת נטל ההתלבטויות. משבר קשה עומד לפתחו, ועתיד אזרחיו מוטל על הכף. בצר לו הוא פנה אלי (נו טוב אל הבר) כדי שתקדיש לו דקה מזמנה היקר, הרי המצב כל כך מסובך ומכל היועצים והדעות רק היא לבדה בחכמתה ובחיוכה יכולה לסייע...
מהצטברות המיילים בחשבוני עולה תמונה די ברורה. ההערכה הגורפת שלה זוכה הבר פותחת כמעט כל דלת. אם לדוגמה תחליט הבר לקחת פסק זמן מקריירת הדוגמנות, כדי לעשות חלטורה נניח בתור ראש ממשלה, נראה שהציבור ייפול לרגליה כפרי בשל. הרי בינינו לאיזה נבחר ציבור יש חזון שיכול אפילו להתקרב לזה שלה (מה גם שלהבדיל מהחזון של רוב נבחרנו, מאחורי החזון של הבר יש כיסוי). מה גם שלבר כראש ממשלה יש שני יתרונות בולטים. הראשון הוא שכולם יגמעו את דבריה בצימאון. השני הוא שרגע אחרי הנאום המבריק שלה איש לא יזכור מה נאמר בו. יכול להיות שאפילו הגרועים באויבנו יתקשו להתכחש לצדק העולה מהחזון המפעים של הבר?
יכול להיות שבעתיד (על משקל האלופים) - נבחר ציבור יאלץ קודם לפשוט את מדיו?
* זה המקום להתנצל בפני גל הפונים על כך שהם לא זכו לתשובה. |
תגובות (50)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
קשה לי לנהל איתך דיונים. אתה מכניס לי מילים לפה שלא אמרתי ולא מאמינה בהן. עשית את זה בפוסט שלי ועושה את זה גם פה. כנראה שלא מסבירה את עצמי כראוי? או שאתה בוחר בכוונה בטענות קש? עד שלא אבין איך אני מתקשרת איתך בלי להיות עסוקה בלהתגונן ב"לא אמרתי את זה", לא רואה איך אפשר להתקדם לנקודה של עמק השווה :)
אני איתך.
נראה לי שבגדול אין לנו ממש ויכוח.
רק שבעולמי שלי הדגשת עיוותים על דרך השלילה מעצימה את העיוותים.
כלומר: האם יש טעם להסביר לחברה שהעובדה שהיא מושפעת מפרסום שמתבסס על סקסיסטיות פוגע בה? לדעתי אין טעם לא מכיוון שזה לא קיים אלא מכיוון שאני משוכנעת שכולם כבר יודעים את זה. בנינו, זה לא באמת מחדש כלום לאף אחד. והדגשה של זה בעיניי מעצימה שליליות: תסכול, שנאה למפרסמים או לאייקונים שמשתמשים בהם בפרסום, הרגשת כבילות וכדומה.
המציאות שלנו היא מה שאנחנו בוחרים לראות והמציאות שלנו כחברה היא מה שאנחנו שמים עליו את הדגש. לכן, בעולמי כשרוצים שמשהו מסויים לא יתקיים רצוי לתאר איך כן צריך להיות ולא מה לא בסדר.
ואתה יכול להמיר את הפנייה שלי אלייך בגוף ראשון לרבים. אולי כך זה יתפס פחות אישי. כלומר: כל המושפעים ממשהו שגורם למפגע מעניקים לו את הכח לפגוע מעצם היותם מושפעים.
יש להם שתי אופציות: או לחכות שמישהו יתקן את המצב עבורם או להתאמן ביכולת שליטה עצמית.
לא נראה לי שאני מחמיצה את הנקודה אלא בוחרת במודע להתמקד בנקודה אחרת שנראית לי רלוונטית יותר (עם זאת, אני לא אובייקטיבית לגבי עצמי כך שאם אני מחמיצה ולא מודעת, לא בטוחה שיש לי יכולת לראות את זה).
שלט חוצות תפקידו למשוך את תשומת לב קהל היעד. באמצע אוטוסטרדה קהל היעד הינו הנהגים החולפים.
בין אם הייתה שם תמונה של בחורה ערומה או תמונה של אגרטל פרחים- מה שהיו בוחרים לתלות שם היה נתלה מתוך מחשבה שמטרתה מראש למשוך את תשומת הלב. ברור שזה מפגע כשזה מושך את תשומת הלב. אני אומרת- ברור לך שזה מפגע? עשית את חצי הדרך לפתרון. תתגבר על עצמך על מנת לא להיות מושפע מהשלט ובכך אתה מנטרל את יכולת הפגיעה שלו. וכמוך שכנך.
השיטה שלך אומרת: אני אחכה שהממשלה תחליט שנכון יותר לא לתלות שלטי חוצות באוטוסטרדות. ועד שיצילו אותי- התאונות ימשיכו לקרות.
לא לכל הפרטים בעולם יהיה אינטרס להסתנכרן עם האינטרס שלך מאלף ואחת סיבות. פעם כסף, פעם מטרות שונות וכו'. לכן להגיד "בחורות ערומות זה חולירה" לעניות דעתי זה להצטמצם למיקרו.
אם אני יכול להתערב בויכוח המלומד הזה, נדמה לי שאת מחמיצה את הנקודה. השאלה אם אדם ספציפי מושפע או לא מתרבות החפצת הגוף הנשי, והאם העובדה שהוא מושפע זו אחריותו - היא שאלה שממוקדת במיקרו, ולכן פחות חשובה. השאלה שצריכה להישאל האם לתרבות החפצת הגוף הנשי יש השפעה כלל חברתית. כדי להפשיט את העניין הנה דוגמה מתחום קצת אחר, נניח שפוסטר של אשה מעורטלת באמצע האוטוסטרדה תגרום להסחת דעת של נהגים ומכאן תביא לתאונות. אפשר לומר ובצדק שהאחריות לתאונה היא של הנהג הספציפי שהתפתה להביט בשלט, מצד שני אם מבחינה סטטיסטית שלט כזה מגביר מאוד את התאונות כנראה שמדובר במפגע. עכשיו צריך לשאול את עצמנו (ואני מניח שיש גם מחקרים סטטיסטים בנושא), כיצד תרבות החפצת הגוף הנשי משפיעה על החברה, ולאיזה מגמות היא מובילה.
תודה למגיבים, יש הערה כללית שחשוב לי להוסיף - כי נראה שברצף הכתיבה יצא לי משהו קצת אחר ממה שהתכוונתי. כל מקרה הפוסט אינו יוצא נגד בר רפאלי (או כל דוגמנית אחרת), ואינו מייחס לה תכונות שליליות, הפוסט מדבר עלינו הציבור, צרכני המדיום הספציפי הזה. בכל מקרה השאלה מה יש בבר ומה אין אולי חשובה, ואולי משתמעת מהפוסט, אך לפחות לגבי זו שאלה שאין לי שום יכולת לענות עליה, מה גם שהיא נראית לי לא רלוונטית.
לדבר על אייקונים זה תמיד מוביל לפינות לא טובות:). היא יפה ואין עוררין על כך לפי דעתי גם חכמה[בקנה מידה מערבי], עובדה שהיא מכלכלת את מעשיה בתבונה ובגיל 28 היא מיליונרית. בסטנדרט לוקאלי היא נחשבת לסיפור הצלחה שמעורר קנאה ברבים במיוחד אלה שמותגים וכסף עושים להם את זה. היא לא מדברת אלי כלל, כי מה שהיא מייצגת הוא שורש הרע החברתי שאופף את חיינו עד כדי כך שלפעמים אנשים כבר לא שואלים שאלות כמו: הבר בשביל מי ובשביל מה? היא הרי עושה לביתה שיבושם לה !! היא לא מייצגת בעיני את האישה המודרנית שהפסיקה למכור את גופה. ואני לא מיתממת להגיד שיופי אינו חשוב אבל אני מתעבת את הרעיון שהיא הפכה את גופה לקולב כי זה לא לוקח את האישה לשום מקום טוב מלבד חיפצונו.
מסכים,חוץ מה"לכם",כי נדמה לי שגם אני גבר,ואותי "זונות" לא מושכות בכלל,כי גם ברור לי למה הן פחות טובות במיטה מנשים בעלות תשוקה אמיתית,לנסיכות אין רגש בכלל,הנרקסיזם האטום שלהם אמור לדחות כל אדם מעט שפוי,אבל זה נכון שנשים משלימות את הגברים ולהפך ולכן איני אוהב כשמציגים את הבעיות הנדונות כאן ככאלה שנובעות רק מהתנהלות של אחד מהצדדים,,הכחנות הגברים מוזנת מהנרקסיסטיות הנשית,ולהפך,ושתי הדברים מזינות יחס מחליא וממש ממית של כולם אחד לשני,יחס שמתבטא בכל מקום ובכל זמן כסיוט אין סופי למי שמסוגל לראות ולהרגיש מעט רגש אנושי(כנראה שאין הרבה כאלה אחרת העולם לא היה נראה כך)
את הנתון בקשר ל"הצלחה" ופסיכופאטיות לקחתי ממחקר מאוד מקיף שהתפרסם לא מזמן אבל לי זה היה ברור לחלוטין כבר בגיל הגן ותמיד התפלאתי שאנשים לא מסוגלים לזהות את זה ,
למעשה זה אפילו מפחיד כי זה מעיד עד כמה השטחיות והרדידות מהווים חלק מהמוסכמה ומהבסיס למה שנחשב בטעות ככקיום אנושי כיום.
בדיוק לפני כמה ימים היה לי דיון עם אהובתי על השימוש במיניות להסטה מבחירות הגיוניות לכאורה
הדבר מעלה תחושות מעורבות כי גם מה שנחשב הגיוני בחברה בעיני הוא לא בדיוק כזה(בעיני ,לעבוד למשל, זה לא הגיוני בכלל ),גם להצליח זה לא הגיוני בשבילי,אולי לכן המניפולציות שאת מזכירה לא רק שאף פעם לא עבדו עלי אלא שהן גורמות לי להקיא,אבל אולי תתקשי להבין את זה כי הפכת את הדיון הזה לעימות בין מגדרי וההתעלמות מהעובדה שיש בשני המגדרים פרטים בעלי התנהגות שונה,מהיחודיות והמגוון,היא חלק מההזדהות העדרית שמאפשרת את התופעות המחליאות שבהן רוב האנשים עדיין מתפארים משום מה.
מה?
אפשר לחזור על השאלה? לא הבנתי..
עלית עלי...
(מקווה שאיש לא יחשוד בך שאת פיקטיבית).
יש מצב. (השאלה היא האם את תוציאי ל"נשים" עין אחת, כדי של"גברים" יצאו שתי עייניים?).
תודה
היי שי, גם אני לא. חשבתי שזה בגלל שאני אשה...
ראית "האח הגדול"? הייתה שם בחורה בשם אביבית. יפה (שנוי במחלוקת, לא ממש טבעית, אבל בוא נסכם נראית טוב, טוב?) אמרה בקול רם: אני אוהבת גברים עם כסף, אני מוזנת מתשומת לב גברית סביבי, אני אוהבת להיות אשה של סיפורי אגדות- כלומר מכרכרים סביבי, מתפעלים ממני, טורחים למעני, קונים לי, מבזבזים עליי וכו'. סטייל נסיכה בלה לה לנד).
היית רואה את זה ואומר: קצת חיה בסרט זאת..
אבל מסתבר שלא.
יש לה קליינטים.
יש בנמצא מספיק גברים שיכרכרו סביבה ויאכלו את הסרט שהיא מביימת.
זה מבטיח להם סקס יותר טוב מאשר הם היו מקבלים מאשה אחרת? נניח מאשה סטנדרטית? לא.
אז למה בכל זאת הם "עובדים קשה יותר"? מה הבנפיט שהם מקבלים מזה? אשליה שגורמת להם להרגיש טוב?
הו. פה זו כבר תשובה שגברים צריכים לספק.
כמוה (אביבית) יש המון בחורות. רובן פשוט מעודנות יותר או מניפולטיביות יותר- תבחר לקרוא לזה איך שתרצה. הן לא מכריזות בהפגנתיות שזו דרכן אבל הן בהחלט מצליחות "לתפעל" גברים.
למה? כי החיים הרבה יותר קלים כשמישהו מוכן לעשות עבורך. ככה פשוט.
בפרסום כמעט ולא תראה שלטי גברים לבד. אלא אם מדובר בגברים שמוכרים מוצרים לגבר.
נשים פחות מושפעות מהפן הזה. לא בקלות תקנה או תפעיל אותן באמצעות תמונה של גבר חתיך (לא מדברת על בנות עשרה אלא על נשים). הן יכולות לרייר עליו, אבל מפה ועד שיניעו את חייהן בעקבותיו? הדרך ארוכה. מאוד.
פרסום שמופיעות בו נשים יפות הרבה יותר אפקטיבי כי הוא גורם לכם הגברים לנוע.
זה אומר דרשני.
נשים יעשו מה שהן צריכות בשביל להשיג מה שהן רוצות. אם להסתכל לך בעיניים ולחייך ואז להשפיל מבט יגרום לך לך לשחרר אותי מוקדם יותר מהעבודה, או לעשות לי הנחה על המערבל מזון או לאפשר לילד שלי להכנס ראשון למתקן בלונה פארק so, that's what will be.
גם גברים עושים מה שאתם צריכים בשביל להשיג מה שהם רוצים אבל שם העבודה קשה יותר. כי פלבול עיניים זה לא מה שבדר"כ גורם לנו ליפול שדודות.
להגיד שהנשים הן אלו ש"מלמדות את כולנו להתבונן דרך פרדיגמה של מנגנון ריור" זה בעצם להגיד: אני מוסט. אני קל לתפעול ותמרון. אם תפעילו את מנגנון הריור אני ארייר. אין לי שליטה על עצמי ולכן אני מבקש מכם: תדאגו אתם לי ופשוט אל תפעילו לי את המנגנון כי אני לא יכול לבד.
אם נשים כאלו היו קיימות למרות שאין להן "קליינטורה" אזי רק אז היית יכול להסיר את האחריות מכם הגברים.
ולכן לדעתי גברים הם המשלמים של המחיר.
לגבי הקביעה שלך: "עובדה העצובה והידועה זה מכבר היא שרוב האנשים המצליחים אם לא כולם הם פשוט בני זונות פסיכופאטים חסרי עמוד שדרה מוסרי ורגישות אנושית מינימלית" אין לי מה להגיד. לא מסכימה איתה ולא מבינה מאיפה שלפת את הנתון הזה.
שיהיה קסם של יום דבש
זה פוסט גאוני, עצבן, כולל התגובות. אתה בטוח שהמגיבים לך הן לא כרטיסים פיקטיביים שהמצאת על מנת לחדד את הנקודות בהן אתה דן?
את המחיר משלמים הגברים.
סורי :)
מי מגן על איזה מדיום? מתקוממים על השפה שלך. אם שוב ושוב אתה צריך להסביר במה עוסק הפוסט, אולי הוא כתוב לא ברור?!
זה נכון לגמרי,רק שיש אנשים ודרכים ושיטות והתנהלויות ותפישות שמעודדות ותורמות להתנהלות המכוערת והמייאשת הזאת ויש גם דרכים ותפישות שתורמות לצמצום התופעה
"הבר" בחרה בדרך הראשונה
הקלה
המבזה
ולכן הפוסט הזה,שנכתב על ידי גבר, הוא הרבה יותר פמיניסטי מרוב הנשים שמגיבות כאן,וגם העובדה הזאת מעידה על מצב העניינים העגום מאוד בחברה בגלל שהיא מבטאת הזדהות חסרת מחשבה שהיא הבסיס לשובניזם ושאר הרעות החולות בחברה
לצערנו,כמו שאפשר להבין גם מהתגובות לפוסט הזה
רוב הנשים הן עדיין שובניסטיות לא פחות מהגברים
למעשה אפילו יותר
לא נראה לי שכתבתי נגד המותג - אלא יותר נגד התרבות. כיוון שהצצת לא פעם בפוסטים שלי, אתה יכול להעיד שלהוציא את הפוסט הזה הגברת לא נכחה מעולם בבלוג. . ונדמה לי שכפי שכבר הגבתי לקודמיך - בר אינה הנושא של הפוסט.
לכתוב פוסט על בר רפאלי בלי להביא שום תמונה? נדמה לי שזו עבירה על חוק האמת בפרסום.
חוץ מזה בתור מי שכותב נגד המותג "הבר" - אתה עושה בו שימוש די נרחב.
1. איזה מילים שמו לך בפה?
2. המותג הוא "בר רפאלי", לא "הבר".
3. נכון, אבל מה זה קשור? אין חולק על כך שאת כל הישגיה השיגה בר רפאלי בזכות יופייה (אם כי, לא רק בזכות החזה, כמו שאתה חוזר ורומז).
4. בינינו, אני לא חושדת בך שאתה חוטא בדעה הקדומה שאישה יפה לא יכולה להיות חכמה. ובכל זאת כל הפסקה האחרונה שלך מדגישה שהיה ותיבחר רפאלי (בר) לראשות הממשלה, זה יהיה בזכות "החזון השופע/המפעים" שלה או "שני היתרונות הבולטים שלה". מילים שלך, לא שלי.
5. בישראל בחרו פעם שליח ציבור בזכות יופיו?
יש מצב (אבל אז לא יהיה לי על מה לספר...).
באופן אישי (כמובן לא על סמך הכרות), נדמה לי שמדובר באדם חכם. אפשר לומר שבר מיקסמה את הפוטנציאל שהטבע העניק לה - ועל כמה מאיתנו ניתן לומר זאת? אבל מהצד השני המערכת הזאת שמתי מעט (כמו בר) יוצאות ממנה נשכרות מלמדת את כולנו להתבונן בנשים דרך הפריזמה של מנגנון הריור - או במילים שכיחות להסתכל על נשים כאובייקט מיני. לדעתי בר (כתופעה) מועילה מאוד ל"בריות" למיניהן אבל את המחיר משלמת החברה ובראש וראשונה הנשים.
האמת היא שאתה לא ממש יודע איזה משאבים מביאה בר רפאלי איתה, מעבר לאלה הבולטים לעין, מאחר והמשאבים האחרים האלה מעולם לא הועמדו במבחן, או נדרשו לשם איזה שהוא עניין מעבר להחפצה הגופנית. יכול מאד להיות שהיא גם יפה וגם אופה, ויכול מאד להיות שלא. אנחנו פשוט לא יודעים.
ובאותו עניין: מה בדיוק ההבדל בין בר רפאלי ובין למשל באונסר, או שומר ראש? שניהם מתקבלים לעבודה על סמך נתוניהם הגופניים ויכולותיהם הגופניות, ולאו דווקא לפי התוארים האוניברסיטאיים שיש או אין להם בארון. האם למרדכי רחמים תקרא "המרדכי"?
אגב, לא יותר פשוט להחליף את תיבת המייל?
1. תודה. לפעמים נדמה לי שאם אנשים לא היו שמים מילים בפי כנראה שהייתי נשאר חסר דעה.
2. לגבי הבחירה במינוח "הבר" - זאת משום שאין לי שום דרך לדעת משהו על האדם בר, הפוסט אינו עוסק באדם בר רפאלי אלא במותג "בר רפאלי". אני מניח שהקורא הביקורתי יכול לחוש שגם המותג (או התופעה) בר אינם נושא הפוסט, אלא אנו צרכני המותג.
3. לגבי המינוח השובינסטי\ סקסיסטי בטקסט (שקיים לא רק בפסקה האחרונה), ובכן אולי שווה להיזכר על מה אנחנו מדברים. על שימוש בעברי גוף מצודדים של נשים (נכון גם גברים) צעירים ככלי לקידום מכירות. האם לא מדובר בלב ליבו של השובינזם והסקסיזם? זוהי לפחות דעתי לגבי התחום הנ"ל, ולכן אך הגיוני שהביקורת על העיסוק תנבע מאותו מעיין עכור.
4. לגבי האפשרות שאשה תהיה יפה וחכמה... כאן כבר פתחת חזית עם אשתי... ובכל זאת נראה לי שדווקא כאן קלעת. נכון שלא פעם תמכתי במפלגות בראשות נשים, אך כפי שציינת מעולם לא בדקתי את הנתונים הפיזיים (היופי) של אותם נשים, כתנאי לתמיכתי בהן. יתר על כן ברוב איוולתי מעולם לא טרחתי את יופיו של גבר כתנאי לבחירתו. אני חושב שאף כתבתי פוסט "בשבח המנהיג המכוער" כאנטי-טזה לאופן הבחירה שציינת. נכון מדובר באירוניה ואינני חושב שיופי הוא פגם, ובכל זאת מוזר לי הנטייה לתמוך במישהו כשליח ציבור כאשר המשאב היחידי שהוא מביא עמו זה יופיו.
ברוטוס: והרי לך סטארט-אפ: פתח לך בר בתל אביב וקרא לו "בר-רפאלי", שהרי הוא שלך, לא? אני בטוח שמאות אלפים יפקדו את המקום ואם השירות יהיה טוב והמחירים סבירים תוכל לפתוח רשת ברים בכל רחבי הארץ
נטוס: אחי, סגור אתו על שתייה על חשבון הבית בשביל הרעיון המבריק הזה, לנו ולבר רפאלי גם כן
..
אולי בגלל ש"הבר" בחרה להיות עצם בעצמה
אולי בגלל שמצב העניינים הנוכחי בחירות מסוג הן הרבה יותר מתגמלות מבחינה חומרית ואחרת
דווקא מי שמכנה את בר "הבר" מציג תפישה שהיא הרבה יותר רחוקה משובניזם מזו ש"הבר" עצמה מקדמת ודרכה היא כביכול מתקדמת
התפישה שכותב הפוסט מציג כאן הרבה יותר קרובה לפמיניזם מזו שלך כי אשה יפה וחכמה תמיד תבחר בדיוק בדרך ההפוכה מזו ש"הבר" בחרה לעצמה
דרך שמבזה את הקשר בין היופי לחוכמה
ולכן משפיעה רק רע
אני תוהה למה אתה מכנה אותה לאורך הפוסט "הבר". היא בן אדם, לא עצם.
ואמנם הצהרת שהמשפט "תהיי יפה ותשתקי" הוא שוביניסטי וכיסית יפה את ישבנך, אבל כל הפסקה שעוסקת באפשרות שבר רפאלי תהיה ראש ממשלה וממשיכה ברצף של דחקות על "החזון" שלה מעידה עד כמה אתה באמת מאמין שאישה יכולה להיות גם יפה וגם חכמה, או חלילה ראש ממשלה.