מי צריך אותם בכלל?! * * * * *
אולי הגיעה העת לעלות כיתה ולהשתחרר מהמרדף אחריהם, בין אם עבור עצמנו ובין אם כדי לצ'פר את החברטואלים שלנו?
הם ניתנים לנו בהקצבה כמו מצרכים בתקופת הצנע, יש להם גחמות, שביתות ובעצם אינם באמת ממלאים את ייעודם - המלצה לאחרים לקרוא/לראות. לבנו הרחב נוטה חסד גם לרשומות [פוסטים] שלא היינו חסרים דבר אלמלא פגשנו בהם.
קיומם מעודד אותנו ליחסים התלויים בדבר: "ככב לי ואככב לך", אז איך ומתי נדע שההערכה היא הערכת אמת והאהדה לתקרובת שלנו היא אהדה מן הלב?
בזאת אני משחררת אתכם, חברותיי וחבריי, לככב, אם בכלל, אך ורק כשתמצאו את שהגשתי לכם נעים, חמים וטעים. אם אזל המלאי מן המזווה שלכם, הרפו, לא חשוב, העיקר בעיניי שהביקור לא יהיה לכם לטורח, שתקראו כשממש-ממש בא לכם ותשאירו כמה מילים כנות למקרא הדברים.
יש בין המופיעים ברשימתי מי שקוראים כל מה שאני מפרסמת, או את הרוב, אולם מסיבותיהם בוחרים שלא להגיב מילולית. מבחינתי גם זה בסדר גמור. קרוב לוודאי שגם ברשימתכם יש חברים כאלה. כמה נחמד היה לו הותקנה אפשרות לסמן, "קראתי"...
ומכאן לחלק התרבותי ☻ ☺ ☻ מזמינה כל אחת ואחד מכם להעלות בתגובותיכם יצירה שלמה או חלקית, כתובה, מוזיקלית או מצוירת, שהנושא שלה הוא כוכבים. זו שאני מאוד אוהבת, מתנגנת בראשי מרגע שהגיתי את הרעיון. [מישהו לבטח יגיע אליה...] תהיה זו גם תשורה נאה ליום הולדתי הקרוב מאוד.
|