כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ID@N - Innovation Data and Networks

    הבלוג יעסוק בווב 2.0, 3.0, N.0 ובישומיהם הארגוניים: אנטרפרייס N.0, מנסיוני כאסטרטג ווב 2.0 של לקוחותי בישראל.

    דה מרקר בנק: בנק העתיד כרשת חברתית

    19 תגובות   יום שלישי, 25/12/07, 12:23
     בשנה האחרונה הופיעו כמה ויקי-בנקים שהם בעצם רשתות חברתיות שמקשרות בין מלווים ללוים ו"הורדת כסף" בשיטת קאזה ונאפסטר, עם רווח גבוה יותר למלווים ועם עוד כמה רווחים לשני הצדדים. זהו שדרוג של בנק 1.0 של גוגל ואי.ביי (פיי-פל) שפתחו בנקים וירטואליים עם העברה וובית של כסף ועם הבטחה לאפס עמלות תמורת פירסום. אלו הם סוגי הבנקים עם סיכוי הצלחה עצומים בשווקים מתעוררים של מיליארדי לקוחות בסין, הודו ואפריקה. האם זוהי המקבילה הפיננסית של מהפכת הסלולר?

     

    כיום פועלים בעולם ארבעה "בנקים 2.0": Zopa, Prosper, LendingClub שיושב בתוך הרשת החברתית פייסבוק, ו - Virgin Mony בבעלות המיליארדר הצבעוני ברנסון. הרשת החברתית של ברנסון משלבת בין רשת חברתית לרשת משפחתית לכן היא מעין "חמולה 2.0". סך היקף ההולוואות של הויקי-בנקים בעולם מתקרב לחצי מיליארד דולר.

    ZOPA

     

    מדובר על הלוואות שנעות בין 500 ל50,000 דולר, עם ריבית שנקבעת במכרז בין קבוצת לווים לקבוצת מלווים, או על ידי דירוג אשראי מהויקי-בנק. רכיב הרשת החברתית החזק ביותר הוא ההיכרות שנוצרת ברשת בין מלווים ללוים שמעודדת נדיבות ואמון (הלו, זה בנק זה???). וכן ראה מאמרי על עתיד הבנקאות 2007-2017:

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=189616 .

     

    הרכיב החברתי של הבנק כרשת חברתית מעורר תקוות גדולות בעידן הגלובליזציה, שכן הוא מביא עמו תקווה חדשה לשגשוג במדינות העניות במאצעות מיקרו-פיננסים ומיקרו-טכנולוגיה. הויקי-בנק הוא המימוש הפיננסי של העולם השטוח של תומס פרידמן ושל הזנב הארוך של אנדרסון: עולם שטוח + זנב ארוך = עולם שטוח זנב Flatail.

     

    הבנקאות החדשה מעלה מחדש את השאלה מהו כסף 2.0?

     

    "כסף הוא מכונה מבוזרת, המחשבת ערכי מוצרים ושירותים.  הביזור המוטמע באופיו של הכסף, גורר מובייליות. כסף הוא נייד כמו שהוא מבוזר. כסף גם נוטה לברוח ממקומות לא יעילים: מערכות חינוך, אוניברסיטאות, מונופולים, שדות של מחצבים טבעיים כמו נפט וכו'."

    ברוס סטרלינג, עתיד הכסף.

     

    "כדי להבין את הכלכלה של העתיד, עלינו להשתחרר מהתפיסה הרואה בכלכלה הדיגיטאלית כאבולוציה של הכלכלה התעשייתית. אבולוציה והתקדמות הם מושגים תעשייתיים. עלינו לראות בכלכלה הדיגיטאלית כגלגול צורה כמו שהפרפר שונה מהגולם. לכן זו טעות למדוד את התקדמות הפרפר במדדי התקדמות הגולם. כאן יש צורך בניתוח איכותי ולא כמותי."

    אלאן גריספן, נשיא הבנק המרכזי האמריקאי בעשור מהפכת האינטרנט.

     

    "שמונה מעלות לצדקה. והגבוהה שבהן היא כך שהמקבל אותה לא יזדקק לה יותר". הרמב"ם, משנה תורה.

    Prosper

     

    רשת חברתית כלכלית גלובאלית

     

    לפני שנה התפרסמה תוכניתו של סטף ורטהיימר לפיתוח כלכלי של כחצי מיליון פליטים פלסטינים מהגדה ומהרצועה באמצעות אזורי תעשייה, מקורות תעסוקה ותשתיות. לסטף היה הישג עצום בהקמת ישקר ומכירתה במיליארדי דולרים. אולם בתחום הפיתוח הכלכלי של אזורי עוני של ערבים ויהודים בגליל הישגיו דלים ביותר. מדוע? פרס נובל לשלום ב2006 למוחמד יונוס מבנגלדש, יכול לספק לנו תשובה וכיוון לעשה ואל תעשה בתחום אג'נדה של שלום ואג'נדה חברתית בעתיד. הכיוון החדשני הוא הלוואות קטנות, מיקרו-הלוואות, ליזמות של עסקים קטנים עם טכנולוגיות קטנות, מיקרו-טכנולוגיות.

     

    בנימוקים לפרס למוחמד יונוס, הוועדה כתבה כי לא ניתן להשיג שלום יציב ללא היחלצות מהעוני של קבוצות גדולות. שיטת המיקרו-בנקאות מאפשרת היחלצות מעוני. http://nobelprize.org/nobel_prizes/peace/laureates/2006/index.html .

     

    מהי שיטת המיקרו-אשראי של ה"בנקאי לעניים"

     

    מוחמד יונוס כתב בספרו "בנקאי לעניים" כי מה שלמד בכלכלה באוניברסיטאות בארה"ב ובבנגלדש לא שיקף את הכלכלה של הקיום היומיומי. לפני 30 שנה, בתקופת הרעב הקשה בבנגלדש, הוא הקים את "בנק גראמין" שמעניק הלוואות בסכום של כ5 מיליארד דולר לשישה מיליון בני אדם, כאלף דולר בממוצע ללווה.

     

    בכל העולם, משנת 1970עד שנת 2000 בערך, פעילות המיקרו-מימון הייתה פעילות חברתית שמבוססת בעיקר על תרומות, כשמוחמד יונוס, היה היוצא מן הכלל שפעל עסקית. מאז שנת 2000, הפעילות התרחבה מאוד והתבססה בעיקר על מסגרות עסקיות.

     

    לפי המגזין פורצ'ן, כיום יש כ3000 מוסדות של מיקרו-אשראי עם מעל ל92 מיליון לקוחות. http://www.forbes.com/2006/10/19/microfinance-NGO-India-ent-fin-cx_kw_1019wharton_print.html . אחד מהבנקים הגדולים בעולם, סיטי בנק, נכנס לשותפות עם הארגון Women's World Banking (WWB),, בהדרכת בנקאי מיקרו-פיננסים בעולם. ב2005, הכריזה העצרת הכללית של האו"ם על "שנת המיקרו-פיננסים". בכל האוניברסיטאות בעולם הנושא של מיקרו-בנקאות הולך ומתרחב ויותר קורסים הולכים ונלמדים.

     

    איפה ישראל נמצאת בכל הסיפור הזה? פה אין כמעט כלום. על אף שלכאורה המיקרו-פיננסים היו יכולים להיות "קטר של אג'נדה חברתית" עבור המחצית הענייה של ישראל ו"קטר של שלום" עבור שכנינו הפלסטינים.

     

    מהי מיקרו-טכנולוגיה וכיצד היא יכולה להביא לשינוי חברתי ולשלום?

     

    הוושינגטון פוסט מביא ניתוח של שימושי הפיתוח הכלכלי של הסלולר כ"מיקרו מערכת מידע" לעסקים קטנים באזורי עוני. http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2006/10/14/AR2006101400342.html . בשנת 2000 היו בהודו 1.6 מיליון מנויי סלולר, כיום יש 125 מיליון. התחזיות צופות שעד 2010 יהיו בהודו 800 מיליון אנשים עם גישה לסלולר.

    Microlend 

     

    בפוסט הקודם שלי כתבתי על ההיטק כקטר חברתי http://www.cafe.themarker.com/view.php?t=248516 . לפי פירמת הייעוץ הגלובאלית מקנזי, ההשקעה בטכנולוגיה בלבד (במפעל, בבית ספר, בכפר עני, וכו') מקדמת ב2% לשנה. ההשקעה בשינוי "רך" בהדרכה ובשינוי ארגוני מקדמת ב8%. אך מה שמפתיע וחזק הוא שהשקעה משולבת בטכנולוגיה ובשינוי והדרכה, מקדמת את הארגון ב20% לשנה. השלם גדול מסכום חלקיו.

     

    כמו כל מערכת מידע ארגונית, גם מיקרו-מערכת מידע מסייעת ליזם העני בארבעה מישורים:

     

    1. הגדלת המכירות: מידע טוב יותר על שווקים באמצעות השוואת מחירים, מגדיל את כושר המיקוח, מגדיל את התחרות, ומגדיל את ההכנסות של היזם מול המתווכים ואנשי הביניים העשירים. הסלולר האינטרנטי, יכול אף להגביר זאת אם כי בעלויות יותר גבוהות של בערך פי 4 מסלולר רגיל.

    2. שיפור איכות המוצר: מצלמה סלולרית יכולה לסייע בצילום מיידי של שדות ובהמות פגועי מחלות מזיקות ושליחת הצילומים לאגרונום מומחה או וטרינר מומחה שיכול להמליץ מרחוק על טיפול וריפוי ממוקדים.

    3. מיקרו-שיווק: מצלמה סלולרית יכולה לאפשר להפיק במהירות קטלוג מוצרים ולשלוח את הקטלוג למקומות מרוחקים שלפני הסלולר לא הייתה גישה אליהם.

    4. מיקרו-קולבורציה: אם דייג אחד מגלה להקת דגים גדולה, הוא יכול לדוג רק עשירית ממנה. אך אם הוא יכול להזעיק בזמן אמת, באמצעות הסלולר, את אחיו או את בניו לעזרה הם יכולים ביחד לשתף פעולה ולדוג כמחצית מלהקת הדגים.

     

    לפי הוושינגטון פוסט, בשל השיפור בכל ארבעת המישורים, ההכנסה של מיקרו-יזם גדלה בממוצע פי שלוש מ50 דולר לחודש ל150 דולר.

     

    מהו "מזרח תיכון שטוח" ומהי "ישראל שטוחה"

     

    תומס פרידמן גילה בספרו "העולם הוא שטוח", כי עד למהפכת האינטרנט, העולם היה כמו מגרש כדורגל שבו כל משחק היה משחק מכור לטובת המערב. השער בקצה הצפוני של מגרש הכדורגל היה בראש גבעה. השער בקצה הדרומי של המגרש, לעומת זאת, היה בעמק. לכן רוב "המשחקים הכלכליים-פוליטיים-צבאיים" הסתיימו בניצחון של המערב.

     

    אולם רשת האינטרנט משטחת את המגרש הגלובאלי. מגרש הכדורגל הופך שטוח, שכן "גילחו" את הגבעה והגביהו את העמק. רשת האינטרנט מקלה מאוד על השטחת המזרח התיכון והשטחת ישראל. מיקרו-טכנולוגיות ומיקרו-פיננסים הם רק הסנוניות הראשונות במהלך היסטורי חברתי פנים ישראלי ופוליטי של שלום מזרח תיכוני.

     

    ב1992 החל פרויקט מהפכני באזור שדרות. יזם בשם ד"ר ג'וזף מלול, שנע על הקו של שכונה ד' בבאר שבע ואוקספורד, החל את יוזמת המיקרו-יזמות והמיקרו-פיננסים לאזור שדרות ועזה.

     

    התקיים אפילו כנס משקיעים מצפון אירופה ומקנדה. אולם חסמים ממשלתיים ושל הון ראשוני עכבו את הפרויקט. בסוף 1992, עם הקמת ממשלת רבין, חזרה התקווה. היועץ האסטרטגי של רבין הקים אף צוותי עבודה למימוש הרעיונות המהפכניים של ד"ר ג'וזף מלול, אולם הסכמי אוסלו עם ראייתם הצרה הצבאית-מנגנונית העבירו את תשומת הלב לכיוון הלא נכון. http://www.flickr.com/photos/63784834@N00/275645093 .

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (19)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/12/07 12:50:

      מסכים עם כל מילה ומתחבר מאוד לעולם הדימויים הצבעוני והמרתק שלך !

       

      בשום אופן לא התכוונתי להביע דיעות אתנו- צנטרליסטיות כאלו או אחרות. אני בהחלט מאמין בשונות, בגיוון ובלמידה הדדית והפרייה בין תרבותית בסגנון "העולם השטוח" אותו אתה מתאר.

       

      עדיין חסר לי הלינק הנוסף בתהליך שימנע מצבים אנומליים מבחינה תרבותית וייצור פערים בין מתן יכולות כלכליות (שאני בהחלט בעדן !) לבין כלים תרבותיים שיהיו חסרים לאותן אוכלוסיות.

       

      אתה לא חושב שיש לערב תכניות חינוך, הדרכה ותהליכי שינוי חשיבתיים במקביל לתהליך הכלכלי ?

       

      האם לא ניתן לבצע תהליכים כאלו מבלי להיות פטרנליסטיים ?

       

      האם בתהליך הכלכלי אותו אתה מתאר אין סכנה למצב שכזה ?

       

      אלו לא טענות, אלא שאלות שאני בעצמי מתחבט בהן ביחס לדברייך...

       

       

        30/12/07 09:13:

      יניב תודה

      בשתי נקודות אני חולק עליך, ועל התפיסה המודרנית של שינוי חברתי ופיתוח כלכלי:

      א. לגבי הזנקת תרבויות

      החשיבה המודרנית רואה את העולם בצורה מדרגית. החשיבה הפוסטמודרנית שאותה אני מנסה לאמץ, רואה שוני וצבעים איפה שהחשיבה המודרנית רואה דירוג ורמות.

      אז אני מאוד שמח שהבנת אותי לעומק בעניין הראייה של ציפורים וברווזים (משהו יותר עמוק מאשר חשיבה). אבל צריך לראות עוד משהו. איפה שאתה רואה מדרגות אני רואה קרוסלה

      Deleze

       

      ב. לגבי חינוך מול פיתוח כלכלי ככלי שינוי חברתי

      בחינוך תמיד יש סכנה של קולוניאליזם אתני ואתנו-צנטריזם. לכן אני כל כך אוהב את תוכן המשתמשים של ווב 2.0. לעומת זאת בפיתוח כלכלי, יש פלורליזם אתני ותרבותי.

       

      צטט: יניב אלטרס 2007-12-28 02:20:23

       

      בהחלט עוד פוסט מרשים וראוי לכוכב (אחד בדרך...)

       

      רק מה, וכבר נגעת בנושא בפוסט, סיבות אפשריות לכישלון פרויקטים מסוג שכזה, במיוחד באזורנו, נובעים לאו דווקא מטכנופוביות למיניהן אלא מפחדים קיומיים- פוליטיים- אמונתיים בהם נמצאים ה"קליינטים".

       

      אנו רואים את זה גם בניסיונות המערב העשיר "למערב" מדינות כמו אפגניסטן ועיראק, ניסיונות שרובם נוחלים כישלון חרוץ.

       

      ומה זה עם לא עולם בהחלט לא- שטוח ?

       

      לדעתי זו לא חוכמה גדולה להזניק חברות ותרבויות למקום בו הן אולי עדיין לא נמצאות מבחינה מנטאלית- תרבותית וליצור מצב אנומלי שלאו דווקא תורם לפיתוח אותה אוכלוסייה אלא בעיקר לשם ניצולה ע"י המערב. (ואני, אגב, רואה ציפורים. מאוד...)

       

      כנראה שהתמהיל יהיה בעיקרו מבוסס בשלב הראשון על חינוך, תעסוקה ובריאות , לפחות בתחילה, כשאט- אט הדגש מתחלף ומתמקד יותר באוריינות תקשורתית- טכנולוגית (השלב השני, המקביל ל"יציאה מהבוץ" הכלכלי בשילוב עם התערות בסביבה טכנולוגית בסיסית ותהליך תרבותי בעיקרו אותו עוברת האוכלוסיה).

      השלב השלישי, שיגיע כשהציבור יהיה מוכן ובשל לקראתו, הוא המתואר בפוסט.

      ואז הוא ייטמע בצורה איכותית, אמיתית ולאורך זמן, ובאמת ייתן פתח לאותן אוכלוסיות להתגבר על עוני, מחסור וחוליים אחרים (שאגב, אנחנו די אחראים להם ברובם...)

       

      אם כן, לסיכום, לאט, בהדרגה ובעדינות, ותוך רגישות, מתן כבוד הדדי וחינוך, כאן הפיתרון.

       

       

       

        30/12/07 09:02:

      גם המיקרו-פיננסים וגם הויקי-פיננסים מבוססים על אמון, על פיזור ההלוואה בין לווים רבים ועל תפקיד הבנק בבדיקת יכולת ההחזר של הלווה.

      במידה מסויימת זו חזרה לבנקאות של המאה ה18-19 לפני הופעת הבנקאות ההמונית, כשעוד היתה בנקאות קהילתית. זהו בדיוק הרעיון של בנקאות הזנב הארוך!!!

      לגבי אופן הכתיבה שלי, אני משתדל לשבור את אופן החשיבה הליניארי כדי לחשוב מחוץ לקופסא. אשמח אם תתן לי דוגמה קונקרטית מהמאר שלי איך יכולתי לכתוב טוב יותר את מה שכתבתי

      תודה

      צטט: noontet 2007-12-26 06:43:53

      אשר,

       קראתי והחכמתי.

      מס' שאלות והערה.

      ראשית כיצד פועל בנק בנגלדשי ?

      נראה לי מאוד בעייתי טיפול בכל כך הרבה לקוחות.

      האם קיימת תשתית לכך ?

      האם ההלוואה נעשית בצורה ידנית ?

      מה הבטוחות שהמלווים נותנים לבנק ?

       

      כיצד פועל בנק אינטרנטי ?

      מה הבטוחות להחזר ההלוואה ? כרטיס אשראי ?

       

      אתה חייב (כלומר לא חייב אב לרצוי ) לערוך בצורה כלשהי את הטקסט שלך.

      קשה מאוד לקרוא ולעקוב אחר הנרטיב. אלמלא הייתי בטוח שיש כאן אמירה כלשהי

      הייתי מפסיק לקרוא בערך בשורה ה-20

       

      נעם.

       

        28/12/07 02:20:

       

      בהחלט עוד פוסט מרשים וראוי לכוכב (אחד בדרך...)

       

      רק מה, וכבר נגעת בנושא בפוסט, סיבות אפשריות לכישלון פרויקטים מסוג שכזה, במיוחד באזורנו, נובעים לאו דווקא מטכנופוביות למיניהן אלא מפחדים קיומיים- פוליטיים- אמונתיים בהם נמצאים ה"קליינטים".

       

      אנו רואים את זה גם בניסיונות המערב העשיר "למערב" מדינות כמו אפגניסטן ועיראק, ניסיונות שרובם נוחלים כישלון חרוץ.

       

      ומה זה עם לא עולם בהחלט לא- שטוח ?

       

      לדעתי זו לא חוכמה גדולה להזניק חברות ותרבויות למקום בו הן אולי עדיין לא נמצאות מבחינה מנטאלית- תרבותית וליצור מצב אנומלי שלאו דווקא תורם לפיתוח אותה אוכלוסייה אלא בעיקר לשם ניצולה ע"י המערב. (ואני, אגב, רואה ציפורים. מאוד...)

       

      כנראה שהתמהיל יהיה בעיקרו מבוסס בשלב הראשון על חינוך, תעסוקה ובריאות , לפחות בתחילה, כשאט- אט הדגש מתחלף ומתמקד יותר באוריינות תקשורתית- טכנולוגית (השלב השני, המקביל ל"יציאה מהבוץ" הכלכלי בשילוב עם התערות בסביבה טכנולוגית בסיסית ותהליך תרבותי בעיקרו אותו עוברת האוכלוסיה).

      השלב השלישי, שיגיע כשהציבור יהיה מוכן ובשל לקראתו, הוא המתואר בפוסט.

      ואז הוא ייטמע בצורה איכותית, אמיתית ולאורך זמן, ובאמת ייתן פתח לאותן אוכלוסיות להתגבר על עוני, מחסור וחוליים אחרים (שאגב, אנחנו די אחראים להם ברובם...)

       

      אם כן, לסיכום, לאט, בהדרגה ובעדינות, ותוך רגישות, מתן כבוד הדדי וחינוך, כאן הפיתרון.

       

       

        27/12/07 01:16:

      מתאוריה לפרקטיקה

       

      בימים אלה  קמה חברה לייצור ושיווק מזון אורגני. 

      על שטח של 10 דונם  יישתלו מגוון גדול של עצי פרי שזיף אפרסק משמש הדרים וכו' .

      הבעלות על השטח תהיה בידי קבוצה של אנשים (בערך 40). הרווח של בעלי החברה תהיה הזכות לקנות (כמעט בחינם) את התוצרת. את המטע יתפעלו שכירים. את המימון לעבודתם  יקבלו ממכירת העודפים של הצריכה העצמית של בעלי המטע ומהתשלום הצנוע שישלמו בעלי החברה עבור התוצרת. כול בעל מניה חייב לגור  קרוב  לקבוצה של בעלי מניות אחרים כדי שחלוקת התוצרת תהיה כלכלית. בנוסף לתוצרת של המטע האורגני ישוווק לבעלי המניות גם אוכל אורגני ממקורות אחרים ירקות קטניות דגנים ביצים ומוצרים אחרים.  ניתן להניח ששיתוף פעולה כזה בין בעלי המניות יהיה בסיס לשיתופי פעולה ספונטניים נוספים. אפשר להלביש על המודל הזה מגוון עצום של פעילויות כלכליות וחברתיות. חשוב לציין שאין מדובר ב"קיבוץ" עירוני אלא בדיווידנדים המשולמים בשרות במקום בכסף.

      בערך כמו להיות הבן של בעל המכולת.

      יש יתרונות רבים להיות חלק בפרוייקט. מה שקנה אותי זו האפשרות לאכול פירות אורגניים במחירים סבירים. כרגע איני יכול להרשות לעצמי לשלם 25 ש"ח לק"ג פרי.

       

       מי שהגיע עד לכאן בטח שואל את עצמו איך זה שייך לפוסט מעל?

       

      בחלק מהרעיונות שהועלו בפוסט ציבור הלקוחות יוצר את המוצרים של החברה, ויקיבנק לדוגמה .

      תשמחו ותסעדו.

      אורן

        26/12/07 23:24:

      ברור,כך חשבתי לי לתומי, שתגובתי מבטאת ספקנות למודת נסיון, הידועה בכינויה "ציניות".

      כל חיינו כישראלים במרחב ובמקום מנוהלים ע"י יד המקרה ולא ע"י מחשבה ותוכניות ארוכות טווח.

      גורם נוסף המנהל את חיינו הוא הכוחנות הברוטלית שמייצגה המסור הוא הכח הצבאי.

      מכיון שצבא הגנה מורכב מאנשים שייעדו את חייהם המקצועיים, אם לא הפרטיים לאומנות הלחימה הרי שהם לא יניחו לאף אחד לקלקל את מסלול הקידום המקצועי שלהם ע"י רגיעה וחס וחלילה, איזה שלום קטן...

       

      ובכל זאת נמשיך לחלום על עתיד טוב יותר לבנינו והווה נסבל לנו, בינתיים. 

        26/12/07 22:55:

       

      צטט: ד"ר אשר עידן 2007-12-26 14:41:07

      הי גלית

      שאלות טובות ולא-קלות

      מעבודתי עם הבנקים בעשור האחרון הגעתי למסקנה מאוד פסימית

      הבנקים החדשניים בישראל הם מעטים ושבויים ברגולציה, לכן הם לא ילכו לכיוון ווב 2.0

      רוב הבנקים בישראל הם מאוד שמרניים ועתירי קונטרול המנוגד לרוח ווב 2.0 ומהווה מכשול בפני חדשנות עיסקית. אין זרימה חופשית באינטרא-נטים של הבנקים.

       

      מסכימה איתך, הבנקים מאוד מאוד שמרנים בגישתם.

      ולכן יש ספק שבכלל יאפשרו לארגונים אחרים להתפתח.

      ניראה לי הגיוני יותר שהרגולטור ימנע ויקטין פעיליות אילו.

        26/12/07 14:46:

      מאמר מרתק ומלהיב כי העולם הופך באמת מקום שטוב יותר לחיות בו

      אם רק כולנו נרצה בכך, בלי לחוש מאוימים אלא נלהבים מהפוטנציאל.

      כך, גם היישום של הרעיונות הכבירים של ד"ר מלול יוכלו להתממש כאשר נפסיק לחוש מאוימים משכנינו, זאת אומרת נבין את עוצמתנו (לאו דווקא הצבאית אלא בפרט יכולת הבחירה שלנו בין מלחמה ושלום) ולהבין שרק פתרונות מסוג win win win יביאו את השגשוג לכולם על כדור הארץ הזה ובכלל..

        26/12/07 14:41:

      הי גלית

      שאלות טובות ולא-קלות

      מעבודתי עם הבנקים בעשור האחרון הגעתי למסקנה מאוד פסימית

      הבנקים החדשניים בישראל הם מעטים ושבויים ברגולציה, לכן הם לא ילכו לכיוון ווב 2.0

      רוב הבנקים בישראל הם מאוד שמרניים ועתירי קונטרול המנוגד לרוח ווב 2.0 ומהווה מכשול בפני חדשנות עיסקית. אין זרימה חופשית באינטרא-נטים של הבנקים.

       

      הבנקים המעטים החדשניים, מאוד אכזבו אותי משום שהם חוששים לבנות אסטרטגיה של יתרון תחרותי שתדגיל את נתח השוק שלהם באופן משמעותי.

       

      אני לא רואה איך לכל בנק יש אוקיינוס כחול, אני רואה אקווריום אדום בענף הבנקאות בישראל.

       

      השאלה אם יהיה בנק שיפתח לו אוקיינוס כחול מחוץ לשלולית-אקוואריום של הבנקאות בישראל? האם הרגולציה חוסמת זאת, בעידודם או באי עידודם של הבנקים?

       

      אולי כיוון הפתרון יבוא ב2010-2015 כשיגנסו לכאן שחקנים גלובאליים כמו פיי-פל של אי.ביי או צקאאווט של גוגל

      צטט: גלית ג. 2007-12-26 00:35:10

      בתקופה האחרונה חלק מהבנקים הגדולים משקיעים רבות בחיזוק הקשר עם הקהילה, ורואים את המיצוב שלהם בקהילה כגורם תחרותי.

      - למשל המבצעים של בנק פועלים בכניסה לאתרי היסטוריה בחגים, תרומות לנזקקים, לבתי חולים ועוד פעילויות רבות.

       

      האם אתה חושב שהבנקים הגדולים והממוסדים יפנו גם למתן הלוואות ולשירותים חדשניים? האם יקומו ארגונם אחרים אשר ינגסו בתחרות של הבנקים? או אולי הם יחיו זה לצד זה באושר - כל אחד עם האוקיינוס הכחול שלו?

       

       

        26/12/07 06:43:

      אשר,

       קראתי והחכמתי.

      מס' שאלות והערה.

      ראשית כיצד פועל בנק בנגלדשי ?

      נראה לי מאוד בעייתי טיפול בכל כך הרבה לקוחות.

      האם קיימת תשתית לכך ?

      האם ההלוואה נעשית בצורה ידנית ?

      מה הבטוחות שהמלווים נותנים לבנק ?

       

      כיצד פועל בנק אינטרנטי ?

      מה הבטוחות להחזר ההלוואה ? כרטיס אשראי ?

       

      אתה חייב (כלומר לא חייב אב לרצוי ) לערוך בצורה כלשהי את הטקסט שלך.

      קשה מאוד לקרוא ולעקוב אחר הנרטיב. אלמלא הייתי בטוח שיש כאן אמירה כלשהי

      הייתי מפסיק לקרוא בערך בשורה ה-20

       

      נעם.

        26/12/07 00:35:

      בתקופה האחרונה חלק מהבנקים הגדולים משקיעים רבות בחיזוק הקשר עם הקהילה, ורואים את המיצוב שלהם בקהילה כגורם תחרותי.

      - למשל המבצעים של בנק פועלים בכניסה לאתרי היסטוריה בחגים, תרומות לנזקקים, לבתי חולים ועוד פעילויות רבות.

       

      האם אתה חושב שהבנקים הגדולים והממוסדים יפנו גם למתן הלוואות ולשירותים חדשניים? האם יקומו ארגונם אחרים אשר ינגסו בתחרות של הבנקים? או אולי הם יחיו זה לצד זה באושר - כל אחד עם האוקיינוס הכחול שלו?

       

        25/12/07 21:55:
      הי שחר דבריך מעלים מחשבות נוגות מאוד. מי מרוויח מההידרדרות הכלכלית של עזה ושל שדרות???
        25/12/07 21:48:
      הי אישון תסתכל בסוף פוסט זה לקישור לרבין זל
        25/12/07 20:38:
      אשר אני פשוט סתם מרוצה מהשימוש ב"הלם העתיד " של אלווין טופלר בשני הפוסטים האחרונים שלך.
        25/12/07 19:45:

      מן הסתם ככל שיהיה רע יותר יהיה זול יותר לממש את השיטה באזורנו.

      כי אם המיקרו הלואות בשיטת יונוס הן בסכומים נמוכים מאד מבחינת הלווה, הרי שככל שרמת חייו של הלווה נמוכה הוא יסתפק בסכומים קטנים יותר.

      משתמע שמסע הדיכוי הצבאי שמנהל צה"ל בעזה (לא בטוח שמדינת ישראל עומדת מאחוריו, אבל בטוח שצה"ל יוזם יזמויות משלו) נובע מהרצון להפחית את מחיר הגאולה.

      וכידוע אין כמו גאולה שצומחת מהביבים...

      הם עוד יודו לנו, בודאי... 

       

        25/12/07 18:59:

      הי יוספה

      תודה על הכל

       

      א. את מבלבלת בין פיקוח לריאליות:

      יכול להיות פיקוח בעולם הוירטואלי ויכול להיות פיקוח בעולם הריאלי

      יכול להיות לא-פיקוח ריאלי כמו במערב הפרוע ויכול להיות לא פיקוח וירטואלי.

       

      הרי גם בבנקים הכי מרובעים, הכל וירטואלי. כבר שנים שלא ראיתי סניף ולא ראיתי שטרות. הכל וירטואלי אצלי באינטרנט. המשכורת עוברת כביטים ברשת מהאוניברסיטה לבנק, ומשם דרך כרטיס האשראי לקופאית בסופרמרקט.

       

      ב. המכשולים למימוש העיסקי והחברתי של ויקי-בנקים הוא מנטאלי או רגולטורי.

      צטט: יוספה 2007-12-25 18:17:21

      אשר, תודה עבור פוסט מעמיק זה. אני תמיד נהנת לקרוא את הפוסטים שלך. הם תמיד כל-כל מעודדים. כוכב!

       

      אני גם-כן רואה מקום להלוואות אלו פה בארץ, גם ליהודים וגם לערבים. אני בעצמי מעורבת בסיוע ליזמיות יהודיות וערביות בתחילת דרכן. עניין הכסף הוא תמיד מכשלה וקושי. אם תהיה דרך ללוות כסף בצורה יותר פשוטה ומהירה, יזמיות תוכלנה גם להתקדם יותר מהר ולהיות פחות תלויות בכל מיני גופים ציבוריים.  

       

      שאלה: כיצד למלווים יש ביקורת ופיקוח על האנשים שמלווים? הרי הכל וירטואלי ולא רואים את הבן אדם. אילו ערבויות יש לבנקים אלו?

       

        25/12/07 18:17:

      אשר, תודה עבור פוסט מעמיק זה. אני תמיד נהנת לקרוא את הפוסטים שלך. הם תמיד כל-כל מעודדים. כוכב!

       

      אני גם-כן רואה מקום להלוואות אלו פה בארץ, גם ליהודים וגם לערבים. אני בעצמי מעורבת בסיוע ליזמיות יהודיות וערביות בתחילת דרכן. עניין הכסף הוא תמיד מכשלה וקושי. אם תהיה דרך ללוות כסף בצורה יותר פשוטה ומהירה, יזמיות תוכלנה גם להתקדם יותר מהר ולהיות פחות תלויות בכל מיני גופים ציבוריים.  

       

      שאלה: כיצד למלווים יש ביקורת ופיקוח על האנשים שמלווים? הרי הכל וירטואלי ולא רואים את הבן אדם. אילו ערבויות יש לבנקים אלו?

        25/12/07 16:47:

      לצערי היכן שאתה רואה דגים אני רואה ציפורים

      Gestalt

       

      א. אין מקומות נחשלים בעולם. לפי תומס פרידמן בעולם השטוח, הודו וסין "הנחשלות" עומדות לעבור מדעית וטכנולוגית את ארה"ב ואירופה. מה קרה בעשור האחרון? היתה איזו מוטציה בגנים של ההודים? או אולי הופיעה טכנולוגיית האינטרנט שהיא משטחת את העולם והופכת אותו למגרש כדורגל שבו שני השערים הם באותו גובה?

       

      ב. פוקוימה הראה שכל מדינה וכל תרבות עם הכנסה של מעל 3000 דולר לחודש ועם השכלה אקדמית, העם שלה מאבד את הרצון שלו להילחם. מה שארה"ב עשתה לגרמניה וליפאן אחרי מלחמת העולם השנייה ולדרום קוריאה כמה שנים מאוחר יותר, היא תצליח תוך עשור לעשות גם לעיראק ולאפגניסטן. היא הציפה בעושר ובהשכלה את אויביה בעבר וניטרלה את הלוגיקה של "אין לי מה להפסיד". האם ב1050 גרמניה המזרחית היתה יותר נחשלת מגרמניה המערבית ודרום קוריאה היתה פחות נחשלת מצפון קוריאה. הכל עניין של מתודולוגיה ושל פרקטיקה!!!

       

      גם הימין בראשות ביבי

      וגם השמאל בראשות ברק-פרץ

      כשלו לחלוטין מאז הסכמי אוסלו. בינתיים החמאס רק מתחזק.

       

      את החמאס אפשר לנטרל (כמו שאמר מאו) רק על ידי ייבוש הביצה שבה הם משגשגים: ביצת העוני והבורות, וזאת באמצעות פיתוח כלכלי.

       

      הגיע הזמן להחליף משקפיים. כי אם תמדוד ביצועי פרפר במדדי זחל הוא תמיד ייראה לך נחשל. זחל לעולם לא יבין מה זה לעוף. כשהזחל חושב על פרפר הוא נתקף פאראנויה ופחד גבהים

      Meta

      צטט: ronb 2007-12-25 15:58:14

      הרעיונות והתפיסה הם נכונים לגבי רוב המקומות הנחשלים בעולם,

      אך היישום במקרה של הסכסוך הישראלי-פלסטינאי נראה לי רחוק שנות אור ולא ככזה שיביא שלום.

      כשאתה עוזר לעניי עזה לפתח מיקרו-עסקים ולהתפתח, שאל את עצמך האם הם ינצלו זאת לפיתוח כלכלי או פשוט לרתום את כל הענין לעידוד ופיתוח מפעלי נשק מקומיים או כל דבר אחר שיוכל לפגוע בישראל.

       

        25/12/07 15:58:

      הרעיונות והתפיסה הם נכונים לגבי רוב המקומות הנחשלים בעולם,

      אך היישום במקרה של הסכסוך הישראלי-פלסטינאי נראה לי רחוק שנות אור ולא ככזה שיביא שלום.

      כשאתה עוזר לעניי עזה לפתח מיקרו-עסקים ולהתפתח, שאל את עצמך האם הם ינצלו זאת לפיתוח כלכלי או פשוט לרתום את כל הענין לעידוד ופיתוח מפעלי נשק מקומיים או כל דבר אחר שיוכל לפגוע בישראל.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ד"ר אשר עידן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין