החמה מענגת

אך לא את כולן.

חלקן מוציאות מהארון, מעט סמרטוטים הדוקים,

להלביש את הפטמות מפני ילדים אכזרים,

ולהתכסות בשכבה דקיקה של קמח ים.

החמה מענגת,

חלקי גוף נשרפים,

כחולים וירוקים, זו עת עליזות הנוזל,

הילדים מעמיסים עוד כף לאכול,

עוגת באושים נרקמת בחול.

החמה מענה,

וחמה את המענה,

מתענגת על הקלילות שבראשנו,

שירי עונג נדחסים בהבל המנגינה,

עוד האוויר נערם עד אימה.

החמה מענה,

זורקים אבטיחים זבי מיץ ודם אל החול,

שיירי קרח כתושים לדמעותיי לאכול,

ומתענגת את על שארית זיכרון קר,  

על שיירי הזרע שבגפי עוד מושפל.