נותרה לי ממנה חפיסת ניירות לגלגול,

אני מגלגל לי את הטבק באחד מהעלים,

עלים הקטנים מדי לסם שלה.

הסם שלה בוודאי עוזר לה לשכוח,

איך אומרים "אני אוהבת אותך" לזר מוחלט,

לפני שהוא חודר לגופך ללא הרף,

להספיק עוד אחת אחרונה,

לפני שזה מאוחר מדי.

נותר לי ממנה עוד קומץ ניירות קטנים,

לגלגל את הרעל שלי. הטבק לא עוזר לי לשכוח,

הוא מחדד לי את המחשבה ואני מבין כבר

איך אומרים "אני שונאת את האישה

שאמרה אוהבת אותך" לזר מוחלט.

אני רואה בעתיד, את עלה הנייר האחרון נכנס לתבערה,

ונעלם ללא צלקות, ללא חרטה, רק שם משוח באוויר,

כזר מוחלט.