.

ב,י 

.

חמישה תלמידים היו לו, לרבן יוחנן בן זכאי;

.

ואלו הם:

.

רבי אליעזר בן הורקנוס,

ורבי יהושוע בן חנניה,

ורבי יוסי הכהן,

ורבי שמעון בן נתנאל,

ורבי אלעזר בן ערך. 

.

הוא היה מונה שבחם:

. 

רבי אליעזר בן הורקנוס, בור סיד שאינו מאבד טיפה;

.

רבי יהושוע בן חנניה, אשרי יולדתו;

.

רבי יוסי הכהן, חסיד;

.

רבי שמעון בן נתנאל, ירא חטא;

.

רבי אלעזר בן ערך, מעין המתגבר.

"אמר ר' עקיבא: שאלתי את רבן גמליאל ואת ר' יהושע באטליס של אמאוס, שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל" (כריתות פ"ג, מ"ז).
"ר' יוסי אומר: משפחות בית הפגרים ובית צפריה, ומאמאוס היו" (ערכין פ"ג, מ"ד).

אמאוס – במקומו של הכפר הערבי עמואס, ששמר על השם הקדום. המקום הוא לרגלי ההרים, בדרך העולה מן השפלה לירושלים, על גבעה ממזרח לכביש המסתעף מדרך ירושלים בכיוון רמאלה, ליד לטרון, משקיף מערבה על פני עמק איילון, וליד העיר מודיעין ובקרבת קיבוץ שעלבים. נתגלו שם שרידים מימי בית שני ומתקופת המשנה והתלמוד, וגם תקופות מאוחרות יותר. בכללם משקוף מבית כנסת ועליו הכתובת: "ברוך שמו לעולם" וביוונית: "ה' אחד" (ספר הישוב כ"א, עמ' 6).

זיהוי המקום וודאי לא רק לפי השם הערבי, אלא גם לאור התיאורים שבמקורות.

"אמר ר' יוחנן: עוד היא יש בה הר ושפלה ועמק; מבית חורון ועד אמאוס - הר, מאמאוס ועד לוד - שפלה, מלוד ועד הים - עמק" (ירושלמי שביעית פ"ט, ה"ב).

בדומה לזה נתפרש במקום אחר:

"שירושלים היא בנויה בהרים וכשתרד ממנה אל המישור - מן עמואס" (פירוש הגאונים לסדר טהרות, נידה פ"ב, מ"ז).

ישיבתה של אמאוס על פרשת דרכים בדרך לירושלים, שיוותה לה חשיבות אסטרטגית בכל הדורות, ומדברי המשנה וממקורות אחרים ניתן ללמוד שהייתה גם מרכז מסחרי חשוב.

שם המקום
השם העברי של המקום היה 'חמת' ובארמית – 'חמתא' (אי"ר א, טז). כאשר נוסד שם יישוב הלניסטי, שלא היו מבטאים את האות ח' - נוצר השם אמאוס, שנתקבל על הכל ומובא בגרסאות שונות: אמהוס, אמאוס, אימאוס, מאוס, מאום. במשך זמן מסויים נקרא מקום זה גם בשם היווני: ניקופוליס, אבל שם זה נשתמר רק במקורות הספרותיים ולא נתקבל בפי הבריות.

ר' אלעזר בן ערך, תלמידו המצויין של רבן יוחנן בן זכאי, השתקע באמאוס.

"ומפני מה לא נתגדל שמו בחכמה? אלא כיוון שיצאו מירושלים אמר: אנא אלך? והוא, שאמר: נלך למאום (= אמאוס), לעיר יפה שמימיה מתוקים - לא נתגדל שמו בחכמה. והם, שאמרו: נלך ליבנה, למקום שמאהבים התורה, למקום שתלמידי חכמים מרובים הם - נתגדל שמם בחכמה" (אבות דר' נתן נו"ב, פכ"ט).

גם חכמים אחרים, שישבו באמאוס או שבקרו בה, נזכרו במקורות התלמודיים.

לפי דברי יוסף בן מתתיהו (מלחמות ז, ו, ו) היה מקום, ששמו אמאוס, במרחק 30 ריס מירושלים (5.5 ק"מ). כנראה שנתכוון למוצא או לקולוניה הרומית, שנוסדה בסמוך לה. מקורות נוצריים מציינים מקום, ששמו אמאוס, במרחק 60 ריס מירושלים (11 ק"מ). סבורים שהוא מקום הכפר אל-קביבה של היום, ששם נתגלו שרידי כנסיה עתיקה ומבנים קדומים אחרים, אבל אין הוא אמאוס ההיסטורית, המוזכרת במשנה.

מסכת אבות פרק ב

ב,א  רבי אומר, איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם--כל שהיא תפארת לעושיה, ותפארת לו מן האדם.  והוי זהיר במצוה קלה כמצוה חמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות; והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה, ושכר עבירה כנגד הפסדה.  והסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה, דע מה למעלה ממך--עין רואה, ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבין.

ב,ב  רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר, יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עוון; וכל תורה שאין עימה מלאכה, סופה בטילה וגוררת עוון.  וכל העמלים עם הציבור, יהיו עמלים עימם לשם שמיים, שזכות אבותן מסייעתן, וצדקתם עומדת לעד.  ואתם, מעלה אני עליכם כאילו עשיתם.

ב,ג  הוו זהירין ברשות--שאין מקרבין לו לאדם, אלא לצורך עצמן:  נראין כאוהבין בשעת הנאתן, ואין עומדין לו לאדם בשעת דוחקו.

ב,ד  הוא היה אומר, עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו; בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך.

ב,ה  הלל אומר, אל תפרוש מן הציבור, ואל תאמין בעצמך עד יום מותך, ואל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, ואל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע וסופו להישמע.  ואל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה.

ב,ו  [ה] הוא היה אומר, אין בור ירא חטא, ולא עם הארץ חסיד.  ולא הביישן למד, ולא הקפדן מלמד.  ולא כל המרבה בסחורה, מחכים.  ובמקום שאין אנשים, השתדל להיות איש.

ב,ז  [ו] אף הוא ראה גולגולת אחת צפה על פני המים; אמר לה, על דאטיפת אטיפוך, וסוף מטיפייך יטופון.

ב,ח  [ז] הוא היה אומר, מרבה בשר מרבה רימה, מרבה נכסים מרבה דאגה; מרבה עבדים מרבה גזל, מרבה שפחות מרבה זימה; מרבה נשים מרבה כשפים.  מרבה תורה מרבה חיים, מרבה ישיבה מרבה חכמה.  קנה שם טוב, קנה לו לעצמו; קנה דברי תורה, קנה חיי העולם הבא.

ב,ט  [ח] רבן יוחנן בן זכאי קיבל מהלל ומשמאי.  הוא היה אומר, אם עשית תורה הרבה--אל תחזיק טובה לעצמך, כי לכך נוצרת.

ב,י  חמישה תלמידים היו לו, לרבן יוחנן בן זכאי; ואלו הן--רבי אליעזר בן הורקנוס, ורבי יהושוע בן חנניה, ורבי יוסי הכוהן, ורבי שמעון בן נתנאל, ורבי אלעזר בן ערך.  הוא היה מונה שבחן:  רבי אליעזר בן הורקנוס, בור סיד שאינו מאבד טיפה; יהושוע בן חנניה, אשרי יולדתו; יוסי הכוהן, חסיד; שמעון בן נתנאל, ירא חטא; אלעזר בן ערך, מעיין המתגבר.

ב,יא  הוא היה אומר, אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזניים, ואליעזר בן הורקנוס בכף שנייה--מכריע את כולם.  אבא שאול אומר משמו, אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזניים ואליעזר בן הורקנוס אף עימהם, ואלעזר בן ערך בכף שנייה--מכריע הוא את כולם.

ב,יב  [ט] אמר להם, צאו וראו איזו היא דרך טובה שידבק בה האדם.  רבי אליעזר אומר, עין טובה; רבי יהושוע אומר, חבר טוב; רבי יוסי אומר, שכן טוב; רבי שמעון אומר, הרואה את הנולד;

רבי אלעזר אומר, לב טוב. 

אמר להם,

רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם, שבכלל דבריו דבריכם. 

.

חזר ואמר להם, צאו וראו איזו היא דרך רעה שיתרחק ממנה האדם. 

רבי אליעזר אומר, עין רעה; רבי יהושוע אומר, חבר רע; רבי יוסי אומר, שכן רע; רבי שמעון אומר, הלווה ואינו משלם--אחד לווה מן האדם כלווה מן המקום ברוך הוא, שנאמר "לווה רשע, ולא ישלם; וצדיק, חונן ונותן" (תהילים לז,כא);

רבי אלעזר אומר, לב רע. 

אמר להם,

רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם, שבכלל דבריו דבריכם.

.

ב,יג  [י] הם אמרו שלושה שלושה דברים:  רבי אליעזר אומר, יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך, ואל תהי נוח לכעוס, ושוב יום אחד לפני מיתתך.  והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים, והוי זהיר מגחלתן שמא תיכווה--שנשיכתן נשיכת שועל, ועקיצתן עקיצת עקרב, ולחישתן לחישת שרף, וכל דבריהם כגחלי אש.

ב,יד  [יא] רבי יהושוע אומר, עין רעה ויצר הרע ושנאת הברייות, מוציאין את האדם מן העולם.

ב,טו  [יב] רבי יוסי אומר, יהי ממון חברך, חביב עליך כשלך; התקן עצמך ללמוד תורה, שאינה ירושה לך; וכל מעשיך, יהיו לשם שמיים.

ב,טז  [יג] רבי שמעון אומר, הוי זהיר בקרית שמע ובתפילה; וכשאתה מתפלל, אל תעש תפילתך קבע--אלא תחנונים לפני המקום ברוך הוא, שנאמר "כי חנון ורחום, הוא" (יואל ב,יג).  ואל תהי רשע, בפני עצמך.

ב,יז  [יד] רבי אלעזר אומר,

הוי שקד ללמוד מה שתשיב את אפיקורוס;

ודע לפני מי אתה עמל, ומי הוא בעל מלאכתך.

.

ב,יח  [טו] רבי טרפון אומר, היום קצר, והמלאכה מרובה, והפועלים עצלים, והשכר הרבה, ובעל הבית דוחק.

ב,יט  [טז] הוא היה אומר, לא עליך כל המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין ליבטל.  אבל אם למדת תורה הרבה, נותנין לך שכר הרבה; ונאמן הוא בעל מלאכתך, שישלם לך שכר פעולתך.  ודע, שמתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא.
 

מסכת אבות פרק א

א,א  משה קיבל תורה מסיניי, ומסרה ליהושוע, ויהושוע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה.  והן אמרו שלושה דברים:  היו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סייג לתורה.

א,ב  שמעון הצדיק היה משיירי אנשי כנסת הגדולה.  הוא היה אומר, על שלושה דברים העולם עומד--על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות החסדים.

א,ג  אנטיגנוס איש סוכו קיבל משמעון הצדיק.  הוא היה אומר, אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב, על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב, על מנת שלא לקבל פרס; ויהי מורא שמיים עליכם.

א,ד  יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסף בן יוחנן איש ירושלים קיבלו ממנו.  יוסי בן יועזר איש צרידה אומר, יהי ביתך בית ועד לחכמים; והוי מתאבק בעפר רגליהם, ושותה בצמא את דבריהם.

א,ה  יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר, יהי ביתך פתוח לרווחה, ויהיו עניים בני ביתך.  ואל תרבה שיחה עם האישה--באשתו אמרו, קל וחומר באשת חברו; מכאן אמרו חכמים, כל המרבה שיחה עם האישה--גורם רעה לעצמו, ובטיל מדברי תורה, וסופו יירש גיהינם.

א,ו  יהושוע בן פרחיה וניתאי הארבלי קיבלו מהם.  יהושוע בן פרחיה אומר, עשה לך רב, וקנה לך חבר; והוי דן את כל האדם לכף זכות.

א,ז  ניתאי הארבלי אומר, הרחק משכן רע, ואל תתחבר לרשע; ואל תתייאש מן הפורענות.

א,ח  יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח קיבלו מהם.  יהודה בן טבאי אומר, אל תעש עצמך כעורכי הדיינים.  וכשיהיו בעלי הדין עומדין לפניך, יהיו בעיניך כרשעים; וכשנפטרים מלפניך, יהיו בעיניך כזכאים, שקיבלו עליהן את הדין.

א,ט  שמעון בן שטח אומר, הוי מרבה לחקור את העדים; והוי זהיר בדבריך, שמא מתוכן ילמדו לשקר.

א,י  שמעיה ואבטליון קיבלו מהם.  שמעיה אומר, אהוב את המלאכה, ושנוא את הרבנות; ואל תתוודע לרשות.

א,יא  אבטליון אומר, חכמים, היזהרו בדבריכם--שמא תחובו חובת גלות, ותגלו למקום המים הרעים, וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו, ונמצא שם שמיים מתחלל.

א,יב  הלל ושמאי קיבלו מהם.  הלל אומר, הוי כתלמידיו של אהרון--אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הברייות ומקרבן לתורה.  [יג] הוא היה אומר, נגד שמא אבד שמא, דילא מוסיף יסוף, ודילא יליף קטלא חייב, ודישתמש בתגא חלף.

א,יג  [יד] הוא היה אומר, אם אין אני לי, מי לי; וכשאני לעצמי, מה אני; ואם לא עכשיו, אימתיי.

א,יד  [טו] שמאי אומר, עשה תורתך קבע, אמור מעט ועשה הרבה; והוי מקביל את כל האדם, בסבר פנים יפות.

א,טו  [טז] רבן גמליאל אומר, עשה לך רב, והסתלק מן הספק; ואל תרבה לעשר אומדות.

א,טז  [יז] שמעון בנו אומר, כל ימיי גדלתי בין החכמים, ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה; ולא המדרש הוא העיקר, אלא המעשה; וכל המרבה דברים, מביא חטא.

א,יז  [יח] רבן שמעון בן גמליאל אומר, על שלושה דברים העולם קיים--על הדין, ועל האמת, ועל השלום.