ידידה שלי בשנות השישים שלחה לי מייל, וסיפרה לי, כי מלבד החבר שלה היא מקיימת יחסי מין פעם בשבוע עם גבר, שמשלם לה 500 ש"ח לכל מפגש. היא כתבה שהיא התדרדרה למצב הזה בגלל קשיים כלכליים, ושמאוד לא נוח לה עם עצמה. השבתי לה במייל, וכה כתבתי. . =========== . אני מודה לך בהתרגשות על גילוי הלב. . בהזדמנות זו אחלוק עמך את תפישת העולם שלי לגבי מין וכסף. . אישה המקיימת יחסי מין תמורת כסף עושה בעיניי מעשה נאצל. זו אישה שוויתרה על המסכה המזויפת של החברה המונותאיסטית. . כל אישה "הגונה" רוצה בעל עשיר, וזה נחשב בסדר בעיני הצדקנים, וכל נערה ואישה מצפה לקבל מהחבר שלה מתנות, רצוי יהלומים, וזה נחשב בסדר בעיני בעלי המוסר הכפול. . . לכסף מזומן שגבר נותן לאישה תמורת מין יש הילה של חרות, החרות של האישה לקנות לעצמה מה שהיא רוצה באמת – יהלומים או מזון, בושם או תרופות, מלון מפואר או דמי שכירות לדירתה. . החברה צבועה, משום שהיא מעדיפה אישה משועבדת למתנות שהגבר בחר בעבורה לפי טעמו ובעיתוי שנוח לו, על פני אשת חרות, המחליטה מתי ומה לקנות לעצמה. בימי הביניים העלו על המוקד נשים דעתניות, וכיום החליפו את עצי הבעירה בכללי מוסר עקומים. . קנית לך חרות, ואני מוקיר ומעריך אותך. . |