כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    יוֹמַנּוּת - "לאן הדרך הולכת"

    יומנות - כשמו כן הוא. יומן אמנות. שמו של היומן מתאר את הדרך אשר מוליכה אותי ימין ושמאל לפנים ואחור. דרך האמנות שלי, היא הדרך אשר בה אני שואלת. תהליך היצירה הוא שאלה, תמיד שאלה, והתוצר הוא התשובה הזמנית עד ליצירה הבאה.
    ברשומותיי כאן אספר על יצירתי, על חקירתי, על האמנות שבאמנות וגם על מה שביניהם.

    0

    אז מה בכל זאת העסק הזה עם האלות?

    7 תגובות   יום שני, 11/6/12, 09:18

    מה אלות? מה אשה? ומה דיוקן עצמי ?

     

    הכל התחיל , כמו שאמרתי, כאשר נורית גילתה ומצאה וחשפה את הקשר בין עבודה אחת מתוך סדרת דיוקן עצמי ובין עבודה אחרת שנקראה 'אמא גדולה עתיקה'.

    הגילוי הזה שלה גרם לי לחשוף שוב ולספר על הקשר הזה.

    ואת זה אני כבר עושה במהלך שתיים או שלוש רשימות.

    ואני, מוליכה אתכם קוראי הנאמנים, וגם הקוראים המזדמנים, דרך התהליך, ומספרת כיצד צמחו ציוריי דיוקן עצמי והתפתחו, למיצב, לאהל שרה וכו'.

    ואם הלכתם אתי שלב אחר שלב ואם זה עדיין מעניין אתכם, אז הנה הרשימה האחרונה לגמרי בעניין זה שבה אני מסבירה איך בכל זאת דימוי האלות נכנס ומשתלב כאן. מה הם מסמלות, ומה המשמעות של זה.

    ואגב, את המשמעויות השונות הבנתי הרבה אחרי שקבעתי לעבודות את את השמות שלהם.

    אז למתעניינים, ולאלה שלא התעייפו עדיין מהסיפור הזה

    הנה הרשימה האחרונה זו שבאמת מסבירה מה יכול להיות הקשר בין אלות מיתולוגיות למשל ולדיוקן עצמי - כפי שזה עולה מתוך עבודותיי

    הרשימה שעוסקת בזה היא כאן וקוראים לה


    'מה בין אלות בכל אשה ובין דיוקן עצמי שלי הפרטי?

     

     

    ''
     

    מתוך הסדרה 'אלות בכל אשה' - פנים רבות לדיוקן של ה'עצמי' - נורית צדרבוים 2004

     

    וזהו , ואחרי זה אני חוזרת לספר לכם על האבנים, כי עוד לא גמרתי לספר את סיפורי אבן בגליל - ועוד דברים אחרים באמתחתי.

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/7/12 12:54:
      אוהבת את העיבוד:) פנים רבות
        17/6/12 07:53:
      תודה
        15/6/12 15:12:

      צטט: razam-דודי רצם 2012-06-14 19:58:35

      נורית, בזמנו שלחתי ציור בשם "אישה ומה שבה" את הגבת  כ"אלה מקצועית"(המצאתי לך מושג חדש)חיוך כעת אני מוצא שייכות לנושא שלך בצורה שבה אני רואה את הקשר.

      אם אצטרך בעתיד  להסביר את הציור! אדע על איזה מקורות אני יכול לצטט (כמובן ברשותך).חיוך

      עבודתך נתנה לי הבנה ותבונה עמוקה ותודה.

      לתזכורת :הליניק  לציורhttp://cafe.themarker.com/image/2282655/

      הי דודי,

      תודה שנתת את הלינק. היה מעניין לקרוא ממרחק של זמן, מה כתבתי לך שם. אפשר להגיד באמת מקצועי. נחמד להיות אלה מקצועית, מודה. תודה על המושג החדש. אימצתי לי בשקט. וכמובן שאתה יכול לצטט בכל עת. בשמחה.

      תודה.

      מאחר ואני עדה לסקרנות שלך, ולצמאון הגדול שלך לידע, אני יכולה להגיד בחיוך שאמנם ידוע וכולם אומרים שהפרה רוצה להניק יותר ממה שהעגל רוצה לינוק. אני אומרת ומוסיפה, שאכן ייתכן שהפרה רוצה להניק, אבל צריכה שיהיה בסביבה עגל צמא מאד. (חבל לי רק שהדימויים במשל הזה הם פרה ועגל, אבל לא נורא - זה מה יש במקורות, אז אם זה ננצח קריצה.

       

        14/6/12 19:58:

      נורית, בזמנו שלחתי ציור בשם "אישה ומה שבה" את הגבת  כ"אלה מקצועית"(המצאתי לך מושג חדש)חיוך כעת אני מוצא שייכות לנושא שלך בצורה שבה אני רואה את הקשר.

      אם אצטרך בעתיד  להסביר את הציור! אדע על איזה מקורות אני יכול לצטט (כמובן ברשותך).חיוך

      עבודתך נתנה לי הבנה ותבונה עמוקה ותודה.

      לתזכורת :הליניק  לציורhttp://cafe.themarker.com/image/2282655/

        14/6/12 11:41:
      תודה נורית על התשובה, ראיתי כבר אתמול שענית לי אבל אי אפשר היה לקרוא בגלל התקלות בזה מרקר.
        13/6/12 20:34:

      צטט: שולה ניסים 2012-06-13 17:24:35

      הי נורית,קראתי בעיון רב את ההסבר בקישור המצורף, ואני חושבת שאני מבינה עכשיו טוב יות ר את העיסוק בדיוקנאות. אני רק שואלת האם הנפש שלנו כל הזמן פועלת לפי אותם דפוסים, או שמידי פעם נוצר דפוס חדש. או שהנפש מפתיעה את עצמה ויוצאת לה איזו הבלחה שלא לפי תבנית ידועה ומוכרת. אבל אולי את שאלה הזו צריך להפנות לא אלייך, אלא ליונג המנוח.
      הי שולה,
      את העסק עם דיוקנאות אף פעם אי אפשר להבין עד הסוף. כל היופי בזה הוא המסע, ולפי מה שאני הבנתי אחרי המסע ( שעדיין לא תם) ולפי מה שאומר יונג, זה מסע שלעולם לא נגמר, וזה הטוב שבו.
      מדובר לכאורה בחקר העצמי, ועוד לפני כולם, כבר סוקרטס אמר 'דע את עצמך' והשאלה הסוקראטית הידועה 'מי אני'. אחריו אמר למשל המשורר רילקה, שקיים רק מסע אחד בלבד, המסע פנימה'. זו חובתו של אדם לעצמו, להכיר את נפשו שלו. ולא במובן של אהבה נרקסיסטית אלא במובן של דע את עצמך, כאמור. או במילים אחרות, 'דע את נפשך'. כי לרוב יש מרחק גדול בין האני המתפקד החיצוני ובין תעתועי הנפש פנימה.

      והדפוסים משתנים, כן. תלוי זמן, תקופה, חיים ועוד. וגם הנפש מפתיעה את עצמה. כבר אין צורך לשאול את יונג, כי כל מה שהוא אמר הוא גם כתב. וגם אני יכולה לתת בעניין הזה הרבה תשובות. משום שמעבר למה שאת רואה כאן, כשפה אני מציגה אמנות ויצירות אמנות, עסקתי בזה גם בתהליך של מחקר ממשי. והשילוב ביניהם נותן ונתן הרבה מאד תובנות.

        13/6/12 17:24:
      הי נורית,קראתי בעיון רב את ההסבר בקישור המצורף, ואני חושבת שאני מבינה עכשיו טוב יות ר את העיסוק בדיוקנאות. אני רק שואלת האם הנפש שלנו כל הזמן פועלת לפי אותם דפוסים, או שמידי פעם נוצר דפוס חדש. או שהנפש מפתיעה את עצמה ויוצאת לה איזו הבלחה שלא לפי תבנית ידועה ומוכרת. אבל אולי את שאלה הזו צריך להפנות לא אלייך, אלא ליונג המנוח.

      ארכיון

      פרופיל

      נורית-ארט
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין