כותרות TheMarker >
    מעבר ל-
    cafe is going down
    ';
    TheMarker Caferazam-דודי רצםדודי רצםנושאת בעול

    דודי רצם

    ציורים ,צילום מקורי, אמירות , אקטואליה ,קוריוזים, מוזיקה ועוד...

    פוסטים פופולאריים

    פוסטים אחרונים

    נושאת בעול

    נושאת בעול

    ‎50

    תכנים אישיים  מוות, נעורים אבודים, תמיכה, משפחה, עול

    34 תגובות   יום שני, 11/6/12, 12:52

                                  נושאת בעול/מאת דודי רצם.

                                                       מסיפורי / שירה, ארטי-שוק רחובות.

    הפוסט מוקדש לנערה בת 17 שעורכת את קניותיה בשוק, בת בכורה למשפחה דלת- אמצעים, אמה נפטרה ואביה נכה,מטפלת בשני אחיה הקטנים.

    עלמה יפת מראה היא

    אמה אינה עוד בחיים,

    את אביה היא  סועדת,

    המציאות טפחה על פניה.

    יודעת את המטלה הרובצת עליה,

    לאחיה הקטנים היא אחות-אם.

     

    בערבים עובדת,בבקרים לומדת,

    עם עובדות החיים היא מתמודדת.

    את נשיותה היא חסמה...

    קצצה בשערה,שינתה מראה...

    ויתרה על נעוריה...

    את חלומותיה הותירה היא מאחור...

    אולי עוד ישובו...ימים יגידו.

     

    זיכרונות וגעגועים מתרפקים בחלומה,

    אמה שומרת מלמעלה.

    מביטה בעניים עצומות בעול שהיא נושאת,

    כבד ומעיק, אך גאוותה חזקה מכול.

     

    חורים שנפערו ייסגרו ויטשטשו,

    יישארו בזיכרונה משקעים מהולים בדמעה.

     

    במו ידיה הקטנות, מניפה היא את משפחתה,

    עומדת כניצב, בו זמנית-שברירית.

    הישרדותה נבלעת במציאות של היום.

    הצלחה בהווה הוא עתידה!

     

    תהיות עלו על  מר גורלו

    של גוזל המאכיל את מולידו.

    עלמה שבגרה טרם זמנה,

    כמו פרח שפרח טרם זמנו.

     

    לפעמים אנו נוטים לחשוב שהטבע מתבלבל...

    האם ביכולתנו  לשנותו?

    האם הטבע יכול לשנות את טבעו?

    דודי רצם.

    מצורף איור-רישום:"נושאת בעול".

    ''

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (34)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/7/12 11:47:
      יש השלמה מעולה בין השיר לאיור. הם מעין יחידה אחת. ההבדל בגודל בין הנערה ובין העול מגביר את התחושה הכבדה. שאפו...
        1/7/12 14:31:
      יפה כתבת ויפה ציירת. יחד עם זאת - עצוב
        28/6/12 10:45:
      דודי אתה מפליא לצייר, וגם לכתוב. והפעם נושא כאוב ועצוב, לצערי יותר ויותר אנשים/ילדים נושאים בעול פרנסת הוריהם, וזה במקום לקדם את עתידם, טוב שהעלתה את הנושא הזה לסדר היום. [בהמשך למחאה שעתידה לשוב] תודה לך:))
        22/6/12 16:01:
      מרגש דודי.
        22/6/12 09:09:
      עצוב וזה בהחלט יכול להיות המציאות של לא מעט מאוכלוסיית כדור הארץ, שאינם זוכים לילדות נוחה ומרופדת ונושאים בעול הפרנסה.
        18/6/12 21:27:

      צטט: עמיתטיברמן 2012-06-18 20:59:44

      האיור נוגע, והטקסט מחלחל ומעורר מחשבה. האם היא תזכר בתקופה הזו כמקור לכוחות שלה? הכרתי גם כאלה.
      אני לא חושב  שלי יש תשובה... אני משער שהכרת גם כאלה כפי שכתב ,זאת המציאות שאנחנו חיים...
      תודה לך על הביקור והתגובה.

       

        18/6/12 20:59:
      האיור נוגע, והטקסט מחלחל ומעורר מחשבה. האם היא תזכר בתקופה הזו כמקור לכוחות שלה? הכרתי גם כאלה.
        13/6/12 14:32:
      ברשום, נושאת העול ארוטית למדי

      אין מילים... סיפור שיכול היה להיות מוכר לי אישית בחרתי לסיים אותו אחרת... גם היא לקחה על עצמה בחירות קשות והדלמות בצמתים השונים של החיים מסתבר לא פשוטות

      נושא קשה בחרת

      דרמטי

        12/6/12 17:14:
      הייתי רוצה לחשוב שרשויות הרווחה יעשו כל שאפשר לעשות על מנת שלא ייפגעו לימודיה ועתידה. עם כל הכבוד, היא לא אמורה להיות קורבן של הנסיבות. והציור שצירפת לפוסט מעניין.
        12/6/12 12:15:

      לכל  החברים והמבקרים, תודה רבה על  הקריאה,הכיכוב והתגובה .

      אני מצטער שאינני מגיב הפעם לכל אחד בנפרד. אני מודה באופן אישי גם למי שלא מכיר אותי...
       אכן השוק מנפיק סיפורי חיים אותם אני משתדל להעביר בכתיבה וציור דרכם אני שולח מסרים  שנוגעים בי ובאחרים...

       

       

        12/6/12 11:08:

      דודי, ציור חזק שמלווה ומשקף את הנשיאה בעול

      וההתבגרות בטרם עת של הנערה בת ה-17.

      דרך השיר/סיפור המרגש משתקפות האכפתיות והרגישות

      שלך לאנשים אותם אתה פוגש בשוק... דבר המתבטא

      גם בשאר סיפורי השוק שלך. הערכה רבה לאנושיות שבך.

        12/6/12 09:17:

      בכתיבתך, אתה בהחלט מצליח להביא את מראה הנערה גם לכאן...

      ברגישות הזאת שלך, לבני האדם ....תודה שאתה קיים .

      והציור .....מתבוננת בו עוד ועוד  

      משום מה מזכיר לי דגם של אולר. הנערה , כאולר - 

      כאולר משוכלל שבתוכו צופן כל כך הרבה אפשרויות .

      הנערה כל כך קטנה ושברירית אך יחד עם זה כל כך חזקה וכל יכולה ..

        12/6/12 08:06:
      כולנו קוראים כאן, מגלים אמפטיה ומתרגשים, כמה מאיתנו זוכרים מחר את אותה ילדה ואת שאר האנשים שאת סיפוריהם אתה מביא כאן? מעטים מאוד, דודי איש יקר אתה, שבאמת דואג לזכור להכיל ולהביא את הסיפורים האנושיים ולהזכיר לכולנו יומיום כי לא לכולם קל ושמח, מי ייתן וירבו אנשים רגישים וטובים כמוך, אתה איש יקר מאוד מאוד!
        12/6/12 00:23:
      העול היא הנשיות שלא באה לכדי ביטוי.
        12/6/12 00:13:
      נושאת בעול הזעקה האילמת. יפה כתיבתך דודי ויפה גם זה הציור. רוני
        11/6/12 22:35:

      כמה עוצמה בנו
      לעתים לא נדע עד רגע המבחן...
      והנערה הזו עומדת במבחן הזה בכבוד
      בכל יום מחדש

      כמה נוגע ללב ומרגש ! 

        11/6/12 22:01:
      כמו תמיד, אתה לוקח נושאים אנושיים שאתה פוגש ומביא לנו אותן כאן בציור ובאומר ושואל את השאלות הרטוריות שתמיד יישאלו, אבל לעולם לא נוכל לדעת מה הסיבה לכך שהטבע התבלבל. עצוב שכך אנשים צריכים "למלא" את חייהם.
        11/6/12 21:41:
      כמה עצוב !
        11/6/12 17:39:
      נסיבות חיים טרגיים..... יופי של ציור.
        11/6/12 17:23:
      לפעמים יש נתוני פתיחה גרועים ואז יש איזו ברכה...ולפעמים זה כמו מוכרת הגפרורים הקטנה שקופאת... הציור מדהים!
        11/6/12 17:01:
      מאד יפה מה שכתבת ובאמת עצוב לשמוע שבת 17 כבר התבגרה טרם זמנה
        11/6/12 16:59:

      "גוזל המאכיל את מולידו" - פעם ראשונה שאני שומעת זאת - מאוד יפה בעיני הצירוף הזה וכל כך מתאים לשיר.
      והציור? אכן נושאת עול.

        11/6/12 16:23:

      כתיבתך כואבת,מרגשת,

      אך יפה וגם היצירה(ות).

        11/6/12 16:13:
      סיפור עצוב. והכל יכול להשתנות. צריך רצון ומזל. גם תמיכה ממישהו שיתן יד. הרישום שלך רגיש ופניה עדינות. בהצלחה לה.
        11/6/12 15:42:
      כל החיים לפניה...!
        11/6/12 15:32:
      דודי היקר, סיפוריך יפה ונוגה, ואיוריך מודגש עצב.
        11/6/12 15:09:

      תודה ששיתפת וריגשת

      בסיפור עצוב וכואב.

      כתיבתך נפלאה 

      והאיור מיוחד 

      אהבתי וכיכבתי

      צחיתושחיוך


        11/6/12 14:43:

      צטט: sari10 2012-06-11 13:09:16

      דודי,

      יופי של איור.

      והסיפור על הנערה?

      באמת עצוב. לא קלים הם חייה . . .

      נאלצה להתבגר "טרם זמנה".

      קשה,

      אבל זה מצב שאפשר לצמוח ממנו,

      לפתח יכולת התמודדות שתעזור אח"כ

      בדברים אחרים בחיים.

      דודי חברי היקרנשיקה

      מצטרפת לתגובתה של חברתינו היקרה שרי

      במשך שנות חיי, ניתקלתי בהרבה מיקרים

      ובהם הטבע התבלבל, ונערים נטלו חלק ניכבד בכלכלת המשפחה

      חלקם נשרו מהלימודים, וחלקם עשו חיל ואפילו הגיעו ללימודים גבוהים

      * כוכב אהבה ממני

      והמשך שבוע ניפלא

        11/6/12 13:55:
      כל כך עצוב שלפעמים... הטבע מתבלבל :(( המחשת זאת יפה בציורך...
        11/6/12 13:36:
      ועל זה נאמר : לא כובד המשא הוא המכריע אותנו. . אלה איך שאנו נושאים אותו. . כתבת על נושא מרגש. . תבורך
        11/6/12 13:22:
      השיעור שלוקחת הנשמה לתיקון בעולם לא תמיד קל ונראה לנו כעוול בעיני בשר
        11/6/12 13:09:

      דודי,

      יופי של איור.

      והסיפור על הנערה?

      באמת עצוב. לא קלים הם חייה . . .

      נאלצה להתבגר "טרם זמנה".

      קשה,

      אבל זה מצב שאפשר לצמוח ממנו,

      לפתח יכולת התמודדות שתעזור אח"כ

      בדברים אחרים בחיים.

        11/6/12 13:04:
      עצוב. והחורים מגבירים את תחושת ה"אין".

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      razam-דודי רצם
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין
      • Technology by

      לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים

      המועדפים שלי