רבנים ידועי שם שפרסומם נוצר על רקע תפקידיהם בעבר ובהווה מעדיפים שלא להתראיין בדרך כלל מן הטעם של הצנעת לכת ורצון שלא להתבלט היכן שלא צריך.ואם כבר הם מגיעים לידי ראיון .הם מנסים לדבר בניחותא ולהישמע כאומרים דבר חוכמה ,בתגובה לאירוע נתון.להיטות זו לומר דברי חוכמה לעיתים היא בעוכריהם. כפי שקרה לרב לאו המשמש כמנהל מכון יד ושם לזכר קורבנות השואה. שבתשובה ותגובה לרישימת כתובות נאצה כלפי העם והמדינה .הוא אמר בלשון ברורה כי ציטוט "רישום הכתובות הוא מעשה מן המעלה השפלה ביותר"והדגש הוא על המילה מעלה  שבדרך כלל באה לציין מעשה חיובי.ובמידרג המעלות על כל צביונן וסבך דירוגיהן לא מצאתי מקום ואפשרות היתכנות בשפת הקודש "למעלה"  המכונת "שפלה" .מכיון שכאמור מעלה היא תכונה חיובית תמיד .ובמעשה ניבזה ומטופש שנעשה והראוי לכל גינוי אין מקום למעלות. גם אם הכוונה למעשה אחרת. כך שמעלה אין כאן "כבודו".ועל זאת אומרים חז"ל  "חכמים היזהרו בדיברכם" ודי לחכימא.ועם הרב הסליחה והמחילה