עיתון ידיעות חיפה, הוא כנראה אחד מהמקומונים הכי עלובים שנתקלתי בהם (ע“ע אפריל 2006, לאחר הבחירות לכנסת ה-17). לא זו אף שהעיצוב שלו תקוע עמוק באייטיז, גם הכתבים שלו, תקועים אי שם בתקופה עתיקה ו/או רחוק מהעיר עליה הם כותבים.
במיוחד הכתב ליאור פרי, שגר מחוץ לחיפה מיזה שנים רבות, והקשר בינו לבין העיר, לכאורה, מקרי בהחלט, אך עדיין הוא מועסק על ידי המקומון החיפאי.
אחרי הכתבה בה נתקלתי היום, אני תוהה האם להתלונן אצל איגוד העיתונאים (אם יש דבר כזה בכלל) כי מה שקראתי, פשוט הרתיח אותי ואני משערת שזו נכתבה כך, לכאורה, בעיקר כי הכתב אינו תושב חיפה.

למען הסר ספק, התגוררתי בחיפה כ-5 שנים, עד למלחמת לבנון השניה. עד לפני כמה שבועות הייתי מחוברת דרך דורית ז“ל לכל הנעשה בעיר בצורה הכי ישירה שאפשר. אולי גם לי אין זכות הבעת עמדה, אבל בהתחשב בכך שליאור פרי הוא לכאורה עו“ד של סטלנים מרוששים, ממפלגה שלכאורה מנצלת צעירים חדורי אידאולוגיה, אני מרשה לעצמי להגיד שהכתבה הזאת, הכל כך חד צדדית והמתבססת על טענה של צד אחד המיוצג על ידי אנשי דת, בלי להביא אפילו תגובה מתושבי השכונה המייצגים את הצד השני, מרתיח מכעיס ומוציא שם רע לעיתונאים.
זו כתבה לא אתית בעליל.

הכתבה על החוזרים בתשובה המשתלטים באופן גס ואלים על שכונת רוממה בחיפה, וכיצד שותקים להם, ושאר הכתב ליאור פרי מציג את תושבי השכונה כאנטישמיים.