כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Flower Power

    אני וגם לעיתים מלחמתי בדימויים ובקלישאות.
    מדי פעם אכתוב ביקורות בגוֹנזוֹאִית ואעלה ציטוטים נבחרים למען הקוּלטוּרה.

    0

    טלנובלה

    10 תגובות   יום שלישי, 12/6/12, 10:22

     

    ''

     

    איפה רולאן בארת כשזקוקים לו?
    לו יכולתי הייתי מוסיפה פרק ל"מיתולוגיות" על שפתם של מוקדני שירות לקוחות. היום שאלה אותי מוקדנית בהוט אם אני ממשיכה לחוות הפרעות בשידור ולרגע פחדתי שהיא תמשיך ותשאל איפה זה שם אותי. ביקשתי ממנה שגיא יתקשר אליי דחוף. גיא הוא מוקדן בכיר שמדבר איתי כל שבוע, בימי חמישי אחרי-הצהריים ובגלל שהשעה קבועה התמכרתי לשיחות הללו ומזלי שכל הממירים של הוט דפוקים אחרת הייתי צריכה להמציא תירוץ לשעת הטיפול עם גיא.
    לגיא סגנון רהוט של תוכניות ריאליטי סלאש טלנובלות של ערוץ 3 בו הוא משתמש בשפה פסיכולוגית ומתאר את רגשותיו ועמדותיו כלפי אי תפקוד הממיר שלי במבטא צברי-אשכנזי של מפקד בצבא.
     אחרי שאני מדברת עם גיא אני חושבת שהכל יהיה טוב יותר. בפעם האחרונה, גיא רצה לצ'פר אותי במתנה לאור פיתרון בעיות הממיר וסיום יחסינו הצפוי ואמר לי שהוא לא יוכל להיות שלם עם עצמו אם לא יוכל להעניק לי פיצוי. מיד נבהלתי, הרי יש לי חרדת נטישה ונתתי לו נאום בשפה שיווקית ששלפתי מהבוידעם של קורות החיים שלי והסברתי לו שבתמהיל בין תשתית לתמיכה החלק היחידי שהוט יכולים לתפעל הוא התמיכה ושום כרטיס לתיאטרון או וי.או.די חינם לחודש לא ישנו זאת. במילים אחרות: הממירים שלכם דפוקים אבל אתה יכול להמשיך להתקשר אליי גיא.
    מחר מגיע טכנאי.
    ביום חמישי גיא יתקשר.
    החיים יפים.

     

     

     

    נ.ב - המלצה לשבוע הספר: מיתולוגיות מאת רולן בארת, הוצאת בבל. מסוג הספרים שלעולם לא תמצאו בארבע במאה.

    על פי בארת הפסיכולוגיה יש בכחה לערוף ראשים. ואפשר להרחיב זאת לשפה הפסיכולוגית שהיא גם הרשות השופטת וגם המוציאה לפועל. מגיל גן ועד סוף חיינו נוכחים הפסיכולוגים בחיינו, מנתחים אותנו לפי כל מיני מודלים שבכלל לא וודאי שהם מוכחים מדעית, כלומר על פי תיאוריות שנתונות לסתירה תמידית.

    בעשורים האחרונים השתלט השיח הפסיכולוגי על השפה, בעיקר בארה"ב ומשם הגיע גם אלינו הדיון האינסופי ברגשות, חוויות, הכלות, מקומות בנפש, מקומות במרחב הלא ממשי, המדומיין של המטפלים ועוד ועוד ואפילו עוד.

    על פי פרופ' אווה אילוז, שלא מזמן נכחתי בהשקת ספרה "גאולת הנפש המודרנית: פסיכולוגיה, רגשות ועזרה עצמית" מטרת הפסיכולוגים היא אחת: להשתלט עלינו מבחינה כלכלית. תופעות פשוטות כמו ביישנות שעד לא מזמן נחשבו לתכונות הפכו בשם אחר להפרעות - הפרעה חברתית בשפת הפסיכולוגים. הפרעות הדורשות לא פעם גם טיפול תרופתי - תעשיית ענק נוספת שמתפרנסת מחולשותינו.

    ההתייחסות של הפסיכולוגים אלינו היא כאל "חולים" שיש לטפל בהם, מכאן כנראה השימוש בשפה טיפולית של מוקדני שירות לקוחות הנדרשים גם כן לטפל בנו.

     

    *** היום ה-15.06.2012 התפרסמה הרצאתה של פרופ' אווה אילוז במלואה, כאן.

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/6/12 11:30:

      צטט: אם החיטה 2012-06-13 10:46:03

      צטט: דנה.גל 2012-06-13 10:35:46

      בסוף כולנו לוקים בהפרעה כלשהי. ואם לא עכשיו, אז בעתיד, או שנגלה בדיעבד שסבלנו מתסמינים חמורים כלשהם... :))

       

       

      כנראה שאין ממיר מושלם :-)

      אני עדיין מחפשת...

        13/6/12 10:58:

      צטט: אם החיטה 2012-06-13 09:25:40

      צטט: מרי סטיוארט 2012-06-13 07:25:31

      אם נודה על האמת, חלקינו אכן משתמשים במוקדני שירות כמעין "מטפלים"/כליא ברק/שק חבטות להוצאת קיטור. מה הפלא אם במעשה אונס המערכת כופה עליהם לתת לנו את שמם ( הוט שלום מדברת אורית במה אוכל לעזור? ), ואנו מגיעים אליהם רצוצים,מתוסכלים עד מוות ממערכת שמייאשת אותנו עוד ועוד?אני חושדת שלשם כך למעשה נשכרו. היקשרותך למותג נקנית ביסורים משותפים עם המוקדן הרובין הודי. זו רומנטיקה ותהליך קתרזיסי אמיתי ואת זה, מי יכול לעזוב?השפה הוא ענין לעצמו, והשפה המאונגלזת באמת מעוררת בחילה וגיחוך, בעיקר בשל התעתיק החולה שהיא מנסה ליצור לחויה שקרית. אמריקה זה כאן.אני חוששת שלקחת תכונות של פעם ולהופכן ל"הפרעות" אומר שהכל "טפיל" ( לשון "טיפול"), וביתר שאת ,לא את טובתנו מחפשים , אלא הפרעה- מסירים. התהליך קצר, עם אפס אחוזי כשלון ומקסימום רווח. ( פוסט מעניין ומצחיק מאוד. אנא משרי ד"ש לגיא . יש לו אצלי מקום בלב עוד מאז )

       

       

      במקרה של הוט, היקשרותי למותג נובעת מדואופול שזה מצב כלכלי "לא-נורמלי" שאף פסיכולוג לא היה מאפשר,  הפרעה דו-קוטבית של השוק.

      אני גם עבדתי בשירות לקוחות, הסבל הכי גדול של הלקוחות הוא העמידה מול מערכת ערטילאית ולא מול אדם שרואה אותם, הם מרגישים לא קיימים. זו הסיבה שהרבה אנשים מעדיפים לחכות שעות בתור במוקדי שירות שמקבלים קהל, רוצים לראות עיניים מולם, לא רק שם פרטי.

      טפיל מלשון טיפול, כלומר ניתן לטיפול או בר-טיפול זה  Treatable .באנגלית יש צורת סביל שלנו אין, ולא סתם. אנחנו עם קשה עורף, צורת סביל זה לא אנחנו. דיור בר-השגה, תיירות ברת-קיימא אלה מושגי אוקסימורון.

      אמריקה כאן רק מבחינת המשווקים (והצרכנים).

       

      ...

      בעוד כמה שעות יגיע הד"ר הטכנאי ומחר: גיא!

      אגב, גיא סיפר לי שהוא כתב דסרטציה (מסמך עבודה כלשונו) על "המקרה" שלי...

      אם כך, מקומך בנצח מובטח.. :))

       

        13/6/12 10:46:

      צטט: דנה.גל 2012-06-13 10:35:46

      בסוף כולנו לוקים בהפרעה כלשהי. ואם לא עכשיו, אז בעתיד, או שנגלה בדיעבד שסבלנו מתסמינים חמורים כלשהם... :))

       

       

      כנראה שאין ממיר מושלם :-)

        13/6/12 10:35:
      בסוף כולנו לוקים בהפרעה כלשהי. ואם לא עכשיו, אז בעתיד, או שנגלה בדיעבד שסבלנו מתסמינים חמורים כלשהם... :))
        13/6/12 09:25:

      צטט: מרי סטיוארט 2012-06-13 07:25:31

      אם נודה על האמת, חלקינו אכן משתמשים במוקדני שירות כמעין "מטפלים"/כליא ברק/שק חבטות להוצאת קיטור. מה הפלא אם במעשה אונס המערכת כופה עליהם לתת לנו את שמם ( הוט שלום מדברת אורית במה אוכל לעזור? ), ואנו מגיעים אליהם רצוצים,מתוסכלים עד מוות ממערכת שמייאשת אותנו עוד ועוד?אני חושדת שלשם כך למעשה נשכרו. היקשרותך למותג נקנית ביסורים משותפים עם המוקדן הרובין הודי. זו רומנטיקה ותהליך קתרזיסי אמיתי ואת זה, מי יכול לעזוב?השפה הוא ענין לעצמו, והשפה המאונגלזת באמת מעוררת בחילה וגיחוך, בעיקר בשל התעתיק החולה שהיא מנסה ליצור לחויה שקרית. אמריקה זה כאן.אני חוששת שלקחת תכונות של פעם ולהופכן ל"הפרעות" אומר שהכל "טפיל" ( לשון "טיפול"), וביתר שאת ,לא את טובתנו מחפשים , אלא הפרעה- מסירים. התהליך קצר, עם אפס אחוזי כשלון ומקסימום רווח. ( פוסט מעניין ומצחיק מאוד. אנא משרי ד"ש לגיא . יש לו אצלי מקום בלב עוד מאז )

       

       

      במקרה של הוט, היקשרותי למותג נובעת מדואופול שזה מצב כלכלי "לא-נורמלי" שאף פסיכולוג לא היה מאפשר,  הפרעה דו-קוטבית של השוק.

      אני גם עבדתי בשירות לקוחות, הסבל הכי גדול של הלקוחות הוא העמידה מול מערכת ערטילאית ולא מול אדם שרואה אותם, הם מרגישים לא קיימים. זו הסיבה שהרבה אנשים מעדיפים לחכות שעות בתור במוקדי שירות שמקבלים קהל, רוצים לראות עיניים מולם, לא רק שם פרטי.

      טפיל מלשון טיפול, כלומר ניתן לטיפול או בר-טיפול זה  Treatable .באנגלית יש צורת סביל שלנו אין, ולא סתם. אנחנו עם קשה עורף, צורת סביל זה לא אנחנו. דיור בר-השגה, תיירות ברת-קיימא אלה מושגי אוקסימורון.

      אמריקה כאן רק מבחינת המשווקים (והצרכנים).

       

      ...

      בעוד כמה שעות יגיע הד"ר הטכנאי ומחר: גיא!

      אגב, גיא סיפר לי שהוא כתב דסרטציה (מסמך עבודה כלשונו) על "המקרה" שלי...

        13/6/12 09:10:

      צטט: שם53 2012-06-13 05:40:01

      שניים שהם אחד. המוקדן הבכיר שתכליתו שירות והוא הופך לידיד המשפחה והפסיכולוג שתכליתו תיקון והוא הופך להיות חלק מהחיים הכלכליים של הפרט. אנחנו צריכים יותר ויותר סייעים לחיים הפשוטים שלנו כבני אדם. אני לא יודע מה עשינו בלי ממירים תקינים בשנות החמישים של המאה הקודמת, אבל מה עשינו אז עם הבושה אני יודע. התביישנו.

       

      עד לא מזמן, ביישנות אף נחשבה לתכונה חיננית, אפילו חיובית.

      המוקדן הבכיר, למשל, הוא צעיר שעומד בדרישות התקן של אגודת הפסיכולוגים - אין לו בושה בכלל. הוא מוכר לי ידידות אבל בעצם מה שאני מקבלת ממנו זו חוצפה. ממיר אנושי שעובד היטב.

      הבושה היא תכונה אנושית, חברתית, מוסרית. היא כמו פחד מאש, מגנה עלינו. אם נסיר אותנו לאן נגיע?

        13/6/12 07:25:
      אם נודה על האמת, חלקינו אכן משתמשים במוקדני שירות כמעין "מטפלים"/כליא ברק/שק חבטות להוצאת קיטור. מה הפלא אם במעשה אונס המערכת כופה עליהם לתת לנו את שמם ( הוט שלום מדברת אורית במה אוכל לעזור? ), ואנו מגיעים אליהם רצוצים,מתוסכלים עד מוות ממערכת שמייאשת אותנו עוד ועוד?אני חושדת שלשם כך למעשה נשכרו. היקשרותך למותג נקנית ביסורים משותפים עם המוקדן הרובין הודי. זו רומנטיקה ותהליך קתרזיסי אמיתי ואת זה, מי יכול לעזוב?השפה הוא ענין לעצמו, והשפה המאונגלזת באמת מעוררת בחילה וגיחוך, בעיקר בשל התעתיק החולה שהיא מנסה ליצור לחויה שקרית. אמריקה זה כאן.אני חוששת שלקחת תכונות של פעם ולהופכן ל"הפרעות" אומר שהכל "טפיל" ( לשון "טיפול"), וביתר שאת ,לא את טובתנו מחפשים , אלא הפרעה- מסירים. התהליך קצר, עם אפס אחוזי כשלון ומקסימום רווח. ( פוסט מעניין ומצחיק מאוד. אנא משרי ד"ש לגיא . יש לו אצלי מקום בלב עוד מאז )
        13/6/12 05:40:
      שניים שהם אחד. המוקדן הבכיר שתכליתו שירות והוא הופך לידיד המשפחה והפסיכולוג שתכליתו תיקון והוא הופך להיות חלק מהחיים הכלכליים של הפרט. אנחנו צריכים יותר ויותר סייעים לחיים הפשוטים שלנו כבני אדם. אני לא יודע מה עשינו בלי ממירים תקינים בשנות החמישים של המאה הקודמת, אבל מה עשינו אז עם הבושה אני יודע. התביישנו.
        12/6/12 13:06:

      צטט: Seth... 2012-06-12 11:09:03

      שינוי השפה בכדי להשתלט על השיח והתרבות היא פרקטיקה מקובלת מארנסט יונגר וולטר בנימין וכלה בז'יל דלז/גואטרי וכו' וכו' (גם אני קורא על זה כרגע- "חרון האינטלקטואלים, ממליץ). מזעזע, אבל רואים איך זה השתלט על ההתנהלות. יפה כתבת

       

      וולטר בנימין נמצא ברשימת הקנייה שלי לשבוע הספר, את האחרים לא הכרתי לכן תודה.

      לי מפריע בדרך כלל האינגלוז של השפה העברית. למשל ביטוי כמו: "היתה זו קריאת השכמה" יכול להביא אותי לידי אלימות. הרבה פעמים אני נתקלת בטקסטים בעברית שכאילו שמישהו כתב אותם באנגלית ולחץ על הגוגל טרנסלטור. עד כדי כך הם טיפשיים.

      אבל השילוב של שפה פסיכולוגיסטית/טיפולית בעברית מאונגלזת עושה לי חשק לברוח מכאן. השפה הזו השתלטה על ראיונות בתקשורת, על כתיבת מאמרים במסווה של שפה אקמדאית, על נותני שירות, על כולם.

      ונשאלת השאלה, איך זה שרק מעטים שמים לזה לב?

        12/6/12 11:09:
      שינוי השפה בכדי להשתלט על השיח והתרבות היא פרקטיקה מקובלת מארנסט יונגר וולטר בנימין וכלה בז'יל דלז/גואטרי וכו' וכו' (גם אני קורא על זה כרגע- "חרון האינטלקטואלים, ממליץ). מזעזע, אבל רואים איך זה השתלט על ההתנהלות. יפה כתבת

      פרופיל

      אם החיטה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין