" התבודדות ושקט מחברים אותך אל המקור היצירתי שלך ומשחררים את האינטלגנציה חסרת הגבולות של היקום".

 פרט לפחד שכבר דנו בו בפוסטים הקודמים, אנשים מפחדים משקט. כאשר אתה יושב עם עצמך בחדר לבד, צריך לחשוב איך אני אמור להעביר את הזמן עם עצמי, זו משימה קשה והמון אנשים מעדיפים להימנע ממנה כי היא דורשת המון מיקוד והתבוננות עצמית שרובנו לפעמים מעדיפים להימנע מכך. החיים הם מורכבים, קיימים בהם המון דברים חיובים והמון דברים מכשלים, אנחנו צריכים להבין שכדי לראות את החיים שלנו בצורה חיובית אנחנו חייבים לדעת לתת דין וחשבון לעצמנו, לדעת לשבת ולהקשיב למחשבות שלנו ופשוט להבין זה אני ואני אוהב את מה שאני מייצג, רואה, שומע ואם לא אז לקבל החלטה שיש צורך לשפר.

השקט מרתיע הרבה מאוד פעמים, אבל רק אם תמצאו לעצמכם 10 דק' עד 15 דק' ביום של שקט פנימי ונפשי, להיות לבד, רק אתם עם עצמכם בלי מפריע, בלי הילדים, בלי הבן זוג, בלי החברים, מי שנמצא בחדר זה אך ורק אתם והמחשבות שלכם, הרגשות שלכם, הרצונות שלכם והחלומות שלכם ואתם מקשיבים להכל, מפנימים הכל, לא מפחדים שמא משהו שלא מצא-חן בעינכם יעלה, אך ורק מהתבוננות עצמית ניתן ללמוד המון, כאשר אדם לומד לקבל את מי שהוא ולאהוב את מי שהוא גם שעולים הדברים הרעים שבו אז הוא שלם עם עצמו וכך גם הסביבה שלו. תיקחו לעצמכם שלוש נשימות ארוכות כל יום, תרגישו את זה, תרגעו ואל תפחדו מהלבד, יש בו משהו קסום ומרפא שאף פעם לא מזיק לאף אחד. לפעמים שאנחנו לבד אנחנו יכולים לגלות בעצמנו כוחות שלא ידענו שקיימים בנו והם מפתיעים אותנו. תנסו, תגלו ותיווכחו לכך שהלבד הוא בעצם לא כזה אפלולי, האו דווקא די נחמד.